"בעוד שנתיים, כשיגיע מועד פירעון האג"ח, יתברר שהחברות לא מסוגלות להחזיר את הכסף, והבועה תתפוצץ להם בפנים"

החגיגה בשוק ההון המקומי צפויה לקבל זריקת עידוד בקיץ, כשלשוק יוזרמו כ-22 מיליארד שקל של פדיונות ממשלתיים, ומנגד יבוצע גיוס ממשלתי חדש המוערך בסכומים נמוכים יחסית של 6-9 מיליארד שקל בלבד. מנהלי קרנות השקעה הביעו חשש שכתוצאה מכך תהיה עלייה מלאכותית בשווי החברות שתוביל ליצירת בועה בשוק שתתפוצץ כשאותן חברות לא יוכלו לפרוע את איגרות החוב שיגייסו.



הגיוס הנמוך של המדינה הוא על רקע ירידת החוב הממשלתי, תהליך הפרטה מוצלח וצמיחה כלכלית גבוהה מהצפוי שתניב הכנסות לא מתוכננות ממסים. הבעיה היא שהשוק חם ממילא וסובל מעודף מזומנים. "אנחנו צופים שהגיוס הסחיר ביולי יסתכם ב-4 מיליארד שקל ושהגיוס הלא שכיר יגיע ל-2.5 מיליארד שקל", אמר ל-TheMarker תמיר פורת, סמנכ"ל השקעות בכלל פיננסים בטוחה. "מנגד, הפדיונות ביוני יהיו בהיקף העולה על 22 מיליארד שקל, כך שיהיה עודף פדיון של כ-16 מיליארד שקל", הוסיף.



לדבריו, עודף זה משקף גם את הפער בין הפדיונות לגיוסים בכל 2007. "על פי החישובים שלנו, אנחנו מעריכים כי בסוף 2007 נהיה עם 60 מיליארד שקל פדיונות וסך הגיוסים יהיה כ-43 מיליארד שקל, כך שנהיה עם כ-17 מיליארד שקל עודף פדיון".



"כשהכסף מגיע אליי כמוסדי, יש לי שתי אפשרויות - לקנות בכסף הזה אג"ח ממשלתיות ולמחזר אותו, או להשקיע בשוק החופשי. שם אני יכול להשקיע באג"ח קונצרני, במניות, או להוציא את הכסף החוצה לרכישות", הוסיף פורת.



לדבריו, יש סיכוי גבוה ש-17 מיליארד השקלים האלה יגיעו לשוק ההון ויופנו לאג"ח קונצרני. "זה שוק שגדל כאלטרנטיווה לאשראי בנקאי. אנחנו רואים שיש בצנרת עוד הנפקות, וזה ילך ויגדל. אני מקווה שההנפקות יהיו בדירוג גבוה. החשש הוא שככל שהשוק עולה, נתחיל לראות הנפקות של חברות פחות טובות, עם יכולת פירעון נמוכה יותר", הוסיף פורת. "בגדול, נראה כספים רבים של המוסדיים כשהם מוסטים מאג"ח ממשלתי לקונצרני. זה מגדיל את הסיכון בתיק ההשקעות הכולל", ציין.



בתשובה לשאלה אם המוסדיים לא לחוצים מדי למצוא יעדים להשקעת הכספים ולכן הם יתפשרו על חברות בינוניות ומטה, השיב פורת כי "זו בעיה, אבל בסוף היום אנחנו לא משקיעים רק בישראל. אם אני רואה שלא נותרה כאן סחורה טובה, אני מחפש אותה מעבר לים".



מנהלים בקרנות השקעה חוששים מההשלכות של הצפת השוק במיליארדי שקלים, כשכבר עכשיו, לדעתם, יש עודף ביקוש על ההיצע. "הבעיה היא למצוא את החברות הטובות, הכסף קיים ממילא", הם אומרים כבר יותר משנה. בשוק קרנות ההשקעה יש כמה מיליארדי שקלים שמחפשים השקעה, והתחרות הביאה בשנתיים האחרונות לעלייה בשווי של חברות למספרים שחלק ממנהלי הקרנות מעריכים אותם כלא כדאיים.



למרות זאת, חלק מהמנהלים מודים שהם נתונים ללחצים מצד גופים מוסדיים, שרוצים להשקיע איתם בכל מחיר, גם אם מדובר בהשקעה שכדאיותה הכלכלית מוטלת בספק. החשש שלהם הוא שהמוסדיים ישקיעו בחברות ללא הבחנה, גם בחברות בעייתיות, לפי מחירים גבוהים, ובכך ייצרו בועה. "בעוד שנתיים, כשיגיע מועד פירעון האג"ח, יתברר שהחברות אינן מסוגלות להחזיר את הכסף, והבועה תתפוצץ להם בפנים", סבורים חלק ממנהלי קרנות ההשקעה.



רואי מכנס, מנהל קרן פייט שמשקיעה בחברות במשבר, העריך כי הזרמת ההון בהיקפים כה גדולים עלולה לנפח בצורה מלאכותית מחירים של חברות וליצור בועה אחת גדולה בשוק המקומי. "אין לי ספק שהזרמה של אפילו כ-10 מיליארד שקל לשוק ההון היא משמעותית", אמר מכנס. "מבחינת פייט, החשש הוא שמחירי עסקות יעלו בצורה לא הגיונית. אנחנו נמנענו בעבר ונימנע בעתיד מלרדוף אחרי מחירים שלדעתנו אינם כלכליים".



"מבחינת שוק ההון, אני מניח שהתשואה על האג"ח תרד, כי יהיה עודף היצע של כסף. מצד שני תימשך המגמה של גיוון מקורות המימון לחברות, שיוכלו להחליף מימון בנקאי באג"ח מוסדי, וזה תהליך בריא לשוק", ציין מכנס. "יש להניח שחלק מהכסף יופנה לבורסה וידחוף מחירים למעלה. אם השינוי יבוצע במתינות, השוק יוכל לספוג את הכסף. אבל יש סכנה של הגזמה, בגלל הכמות של הכסף, ואז ייתכן מצב שמוסדיים יעניקו אשראי לגופים שיתקשו להחזיר אותו. הבורסה תעלה לרמות שלא ניתן יהיה לתמוך בהן לאורך זמן, ועסקות השקעה של פרייווט אקוויטי יבוצעו במחירים שלא יניבו תשואה סבירה".