בג"ץ יקיים דיון דחוף בעתירה נגד פרסום ממצאי המבקר על הטיפול בעורף במלחמה

מאת יובל יועז, צבי זרחיה וגדעון אלון



בג"ץ יקיים מחר (שלישי) דיון דחוף בעתירה נגד הצגת עיקרי ממצאי המבקר על מוכנות העורף למלחמת לבנון - כך החליטה שופטת בג"ץ מרים נאור. את העתירה הגישו הסניגוריה הצבאית ואלוף פיקוד העורף גרשון יצחק נגד מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל). העתירה תובא לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים מחר ב-9:00 בבוקר, שעתיים בלבד לפני הדיון המתוכנן בוועדה לביקורת המדינה, שנקבע ל-11:00, ושבו אמור המבקר להציג את ממצאיו.



אורלב הודיע כי הדיון יתכנס כמתוכנן, בניגוד לחוות דעתה של היועצת משפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין. בתוך כך, העביר היום לינדנשטראוס את טיוטת הדו"ח על הטיפול בעורף במלחמה ל-92 גופים, ובהם צה"ל, משרדי-הממשלה והרשויות המקומיות, כדי לקבל את תגובתם. התגובה תופיע בדו"ח הסופי, שיפורסם בקיץ.



לטענת העותרים אין לקיים את הדיון לפני שתינתן אפשרות לגורמים המבוקרים - צה"ל ואלוף פיקוד העורף - לעיין בטיוטת הדו"ח ולהגיב עליה. לדבריהם זהו, "מעש/ה שלא כדין הפוגע בזכויות היסוד של המבוקרים, בשלטון החוק ובאמון הציבור במוסד מבקר המדינה וממצאיו".



לחילופין, דורשים העותרים להגביל את הדיון הצפוי היום בוועדה ל"קבלת דין וחשבון" מבלי שהדיווח יכלול "ממצאים כלשהם". בנוסף נטען, כי לינדנשטראוס לא העביר את עיקרי הממצאים לבדיקה ביטחונית באופן שיבטיח כי לא יתפרסם בממצאים מידע הפוגע בביטחון המדינה.



בשבוע שעבר פנה אורלב במכתב ללינדנשטראוס והזמינו להופיע בפני הוועדה, "מאחר שמשרד המבקר עומד לפני סיום גיבוש הממצאים שנמצאו במסגרת ביקורתו על מוכנות העורף והטיפול בו בעת המלחמה בצפון". לטענת העותרים, דרישה זו "לוקה בחוסר סמכות, חוסר סבירות ובפגישה בכללי הצדק הטבעי". לדבריהם, הסיבה שאין הם טוענים נגד ממצאי הדו"ח נעוצה בעובדה שזה עדיין לא הועבר לעיונם, וכי לאחר שתינתן להם אפשרות ללמוד את ממצאיו, אפשר שלא יהיה צורך בתגובה נוספת מטעמם.



"איננו מערערים על חשיבותה העליונה של הביקורת", טוענים עורכי דינם של העותרים, הסניגורית הצבאית הראשית אלוף-משנה אורנה דוד ועו"ד אלדד יניב, "ואנו סבורים שיש לאפשר למבקר ולצוותו לבדוק כל תחום הנראה חשוב בעיניהם ולהביא את הממצאים והמסקנות לידיעת הציבור, ואולם המטרה איננה מקדשת את האמצעים. ביקורת אמינה, מקצועית, יסודית הוגנת ובונה איננה יכולה להיעשות בלי לקבל את התייחסות הגופים המבוקרים לדו"ח הביקורת".



היועצת המשפטית של הכנסת אלשטיין כתבה, כי הוועדה רשאית להתכנס לצורך קבלת דיווח על פעולות המבקר בנושא הכנת הדו"ח על מוכנות העורף אולם לא להצגת ממצאים מכל סוג שהוא בנוגע לדו"ח. בתגובה אמר אורלב, כי "הציבור ממונה עלינו ולא היועצת המשפטית... אין שום כוונה להציג את דו"ח הביקורת בוועדה. יימסרו דיווח על פעולות המבקר ומה אפשר להפיק לקחים. כל עניין הסקת המסקנות יהיה בדו"ח הסופי".



דו"ח רה"מ: גם כיום המקלטים בצפון לא ערוכים למלחמה



בצל ההתכתשות בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למבקר לינדנשטראוס, פירסם אתמול משרד ראש הממשלה מסמך, המתמצת את הפקת הלקחים של משרדי הממשלה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות בששת החודשים שחלפו מאז המלחמה. המסמך דן בהתארגנות לשעת חירום במקלטים, במדיניות פינוי, אספקת תרופות ומזון, מרכזי שליטה וקישור עירוניים וארגון מחדש של הגופים המטפלים בעורף, לרבות מטה משק לשעת חירום (מל"ח). הוא מלמד הן על הליקויים שהתגלו במלחמה והן על הקצב האטי שבו מתקדם הליך הפקת הלקחים והכנת גבול הצפון לעימות אפשרי נוסף.



לפי המסמך רק בפברואר 2007, שישה חודשים אחרי סוף המלחמה, הגדיר פיקוד העורף את התקן שנדרש למקלט כדי שאפשר יהיה לשהות בו תקופה ממושכת. בחודשים הקרובים תפעל המנהלת לשיקום הצפון עם הרשויות המקומיות בצפון כדי למפות מה יידרש בכל מקלט ומקלט על בסיס תקן זה כדי לשדרג אותם.



רק בחודש שעבר החליט מנכ"ל משרד רה"מ רענן דינור "להאיץ את הטיפול במקלטים בצפון" והושלם איסוף הנתונים על כ-6,000 מקלטים ציבוריים ופרטיים בצפון. זאת, אף שכבר בספטמבר הודיע משרד הפנים לרשויות שחובתן להבטיח את תקינות המקלטים ובדצמבר הועברו להן תקציבים בסך 450 מיליון שקל שחלקם יועדו למטרה זו. בינואר הודיע משרד הפנים שיקדם יוזמה למתן הקלות בבניית חניונים תת-קרקעיים כך שהקומות התחתונות ישמשו להתגוננות. במגזר הערבי הקצב אטי אף יותר. עד סוף מארס יציג פיקוד העורף אומדן תקציבי למיגון מבני ציבור. עד כה נתקבלו משמונה רשויות נתונים על 40 מבנים שניתן להסב בהן מרחבים לאזורים מוגנים.



במלחמה התברר שאין מקום לקליטת מפונים. לפיכך, בהנחיית ראש הממשלה, הוקם צוות שיבחן את נושא קליטת המפונים. הצוות הוקם רק בדצמבר 2006 והוא אמור לסיים את עבודתו במאי.



הטיפול העורף יישאר באחריות משרד הביטחון



אולמרט החליט שפיקוד העורף והטיפול בעורף בכלל יישארו באחריות משרד הביטחון ולא יוקם גוף מיוחד לשם כך. אבל עדיין לא הוחלט מה יעלה בגורלו של מל"ח, גוף שכפוף למשרד הביטחון שתפקידו לתאם בין הגופים השונים בשעת חירום. המועצה לביטחון לאומי אמורה להגיש החודש למשרד ראש הממשלה המלצות בעניין. במלחמה נשמעו קריאות לביטולו של מל"ח, בין השאר לנוכח העובדה שפרץ לא הפעיל אותו. על החלטה זו נמתחה ביקורת קשה ונטען שאם מל"ח היה מופעל אפשר היה למנוע הרבה מהמחדלים בטיפול בעורף.



אחד הלקחים שנמצא בשלב יישום מתקדם יותר הוא הקמת יחידות קישור בין הרשויות המקומיות לפיקוד העורף. יחידות כאלה ימנו לפחות שמונה חיילים ותהליך איושן אמור להסתיים בחודש הבא.



לפי המסמך, פיקוד העורף גם השלים את היערכותו לחלוקת מזון ברשויות שיזדקקו לכך בשעת חירום ומשרד הבריאות קבע מדיניות והשלים את היערכותו לחלוקת תרופות. גם בחלוקת מזון וגם בחלוקת תרופות שררה אנדרלמוסיה, לפחות בשבוע הראשון של המלחמה, והיא בוצעה רובה ככולה על ידי ארגונים התנדבותיים כמעט בלא הכוונה ממשרדי הממשלה.



עוד עולה מהדו"ח שעדיין לא הסתיימה עבודת כיסוי הצפון במערכת צפירה שתישמע בכל האזור. בכפוף ליכולת הייצור והיבוא מחו"ל, ישלים פיקוד העורף את כיסוי הצפון עד החודש הבא.