איך מכינים סטודנטים לבחינות הלשכה? קורעים מודעות של המתחרים ומנפחים ציונים

מאת ג’ונתן ד. גלייטר



מתחרות אומרות שחברה מובילה קרעה מודעות שלהן והשתמשה בטקטיקות שיווק מוליכות שולל; לקוחות לשעבר אומרים שאותה חברה שילמה למתחרות כדי שיסגרו את העסק. ומתחרה אחד אומר שהוא פוחד מכך שהיה קורבן של גניבה.



זוהי הדרך שבה פועלים עסקי ההכנה לבחינות הלשכה של עורכי דין שאפתנים בארה"ב, עולה ממסמכים ועדויות שהופיעו בתביעה משפטית בלוס אנג'לס. זהו עסק שנשלט על ידי חברה אחת שצמחה, אם להאמין ליריביה, על ידי שיתוק ברוטאלי של המתחרות, או אם להאמין לה, בכך שהציעה את המוצר הטוב ביותר.



(לא) עוברים את בחינות הלשכה בארה"ב



החברה הזאת היא BAR/BRI, וסטודנטים שנרשמו לקורסים שלה הגישו תביעה ייצוגית לפני שנתיים בטענה שהפעילה מונופול לא חוקי וגבתה סכומים גבוהים מדי - בכ-1,000 דולר מכל סטודנט. הסטודנטים, שתובעים מאות מיליוני דולרים בגין נזקים, אמרו גם ש-BAR/BRI סגרה עסקות בלתי חוקיות עם מתחרות פוטנציאליות כדי להגן על השוק שלה. ואולם מוקדם יותר במשך החודש, הגיעו עורכי דין בתביעה להסכם פשרה של 49 מיליון דולר - פיצוי של 125 דולר לכל סטודנט בקורס.



העסקה, המחויבת עדיין באישורו של בית המשפט, הכעיסה כמה מהתובעים המקוריים, שטיפחו כעס עצום כלפי BAR/BRI וקיוו לראות את סוף דרכה. BAR/BRI היא חטיבה בתומסון קורפוריישן, קונצרן שירותי המידע, ותומסון אומרת שההאשמות בתביעה נגד BAR/BRI כוללות פעילויות שקרו לפני שרכשה אותה ב-2001. עורכי הדין של BAR/BRI אומרים שהחברה לא פעלה בניגוד לחוק וכי האשמות הסטודנטים אינן ראויות.



קשה לאמוד את כוחה של התביעה נגד BAR/BRI, מאחר שמסמכים רבים אינם פתוחים לציבור, על פי בקשת ההגנה.



אבל בתצהיר עבור בית המשפט בלוס אנג'לס, טען מתחרה אחד, יו ריד, שנציגים של BAR/BRI קרעו את הכרזות של החברה שלו מקירות בית הספר למשפטים; גם הוא וגם ג'יימס ג'. ריגוס, מתחרה נוכחי, טענו שהחברה ניפחה את שיעורי ההצלחה של הסטודנטים שלה בבחינות הלשכה. עורכי הדין של BAR/BRI הכחישו את ההאשמות הללו.



בחינה שנמשכת יומיים-שלושה



תוכניות לימודים כמו של BAR/BRI משגשגות בגלל החרדה העצומה שגורמת בחינת הלשכה. בחינה, תנאי מוקדם לעבודה כעורך דין במדינות רבות בארה"ב, היא המשוכה הרצינית האחרונה לקריירה משפטית ובאה אחרי שנים של לימודי משפטים שעולים לפעמים יותר ממאה אלף דולר. הבחינה יכולה להימשך שניים או שלושה ימים ודורשת בקיאות במשפט הפדרלי האמריקאי ושל מדינה כלשהי.



יותר מ-80,500 סטודנטים ניגשו למבחן הלשכה ב-2005; 64% בלבד עברו. BAR/BRI מוכרת לפחות 40 אלף מקומות לקורסים האלה בשנה, על פי שימוע שנערך בפני שופט באחת התביעות נגד החברה.



תוכנית הקורס של BAR/BRI כוללת כחודשיים של שיעורי קדם מבחן, במשך חמישה ימים בשבוע, 3-5 שעות ביום. הקורסים אינם זולים. עבור מבחני הלשכה בניו יורק, גבתה החברה 2,700 דולר לסטודנט. החברה מציעה קורסים ב-43 מדינות בארה"ב והכנסותיה הן 125 מיליון דולר בשנה.



החברה עמדה בפני תביעות משפטיות בגין הפעלת מונופול בלתי חוקי לפחות חמש פעמים בעבר. ב-2005 הוגשה תביעה במנהטן על ידי סטודנט שהאשים את החברה בכך שכרכה יחדיו שני קורסים. על פי מסמכי בית המשפט, הגנה BAR/BRI על התוכנית שלה, אותה תיארה כ"כקורס המציע שירות מלא ומשולב".



סטודנטים מתמרדים



ואולם התביעה בבית המשפט בלוס אנג'לס, שהתקדמה יותר מהתביעות קודמות, מקוממת במידה הרבה ביותר את עורכי הדין הצעירים שתבעו את החברה. הם טוענים שיישוב התביעה המוצע מאפשר לחברה להתחמק מעונש כבד בקלות רבה מדי. יישוב התביעה צריך לעבור אישור על ידי השופט - פירושו שתומסון, וחברת קפלן, המובילה בתחום ההכנה למבחני הקבלה לבתי הספר למשפטים, לא יצטרכו לעמוד בפני ההאשמה החמורה ביותר נגדן, על כך שהסכימו ביניהן ב-97' שלא יתחרו אחת בשנייה.



העובדה שהתביעה תיושב ומעמדה של BAR/BRI לא ישתנה, ככל הנראה, הוביל כמה מהסטודנטים להתעמת עם עורכי הדין שייצגו אותם, ולהאשים אותם ב"הפרה לכאורה" של נאמנות.



חברת עורכי הדין שמייצגת את התביעה היא מקגווייר וודס, שמשרדיה הגדולים ביותר ממוקמים בריצ'מונד, וירג'יניה ובשיקגו. ויליאם אלקוט, שותף שדיבר בשם החברה, אמר שההחלטה על יישוב התביעה התקבלה לטובת האינטרסים של התובעים.



מקגווייר וודס נמצאת בנקודה רגישה. החברה ירשה את התביעה הזו בשנה שעברה כאשר רכשה את ון אטן סוזומוטו אנד בקט מלוס אנג'לס. יישוב התביעה המוצע מציב את אליוט ג. דיסנר, שהגיש את התביעה, במצב לא נוח עוד יותר. דיסנר, עורך דין לשעבר בוון אטן סוזומוטו, הוא כיום שותף במקגווייר וודס. על פי דברי סטודנטים לשעבר ב-BAR/BRI, המתנגדים ליישוב התביעה, אמר להם דיסנר שהוא ינסה לפרק את החברה. ואולם כשותף במקגווייר וודס, הוא לא יכול לבקר את העסקה שרקמו הקולגות שלו.



ריגוס, שסבל מפריצות חוזרות ונשנות, נשמע עצוב כשהוא שוקל את מצב שוק מבחני הלשכה. "כשנכנסתי לזה, כשעמדתי ללכת לבית ספר למשפטים בבוסטון, זה היה באמת כיף", הוא אומר, ומוסיף, "אני לא יודע אם אני פשוט מזדקן והעסקים הללו עייפו אותי, אבל זה לא כיף כמו פעם".