עו"ד חויבה להחזיר ללקוחה 108 אלף שקל; בית המשפט: פעלה בחוסר נאמנות

עו"ד מירב אדטו גולדנברג חויבה על ידי בית משפט השלום בחיפה להשיב ללקוחה שלה סכום של כ-108,000 שקל בגין שכר טרחה שגבתה ממנה ביתר.



הלקוחה, עינת פליישר, פנתה לעו"ד אדטו לאחר מותו של אביה, שהיה עובד רפא"ל, ובשל העובדה שערך לפני מותו תיקון לצוואתו שגרע מזכויותיה, וייעד לזוגתו את הכספים שיתקבלו מרפא"ל ומהביטוח הלאומי לאחר מותו.



הבת לא השלימה עם התיקון לצוואה, ופנתה לאדטו לטיפול בביטול התוספת. שכר הטרחה נקבע כסכום ראשוני קטן, ששילמה הלקוחה, והיתרה - כ-10% + מע"מ מכלל הכספים שיידונו במשפט.



לאחר הליך ההתנגדות לצוואה, הגיעו הבת ובת הזוג לפשרה לפיו יתחלקו בכספים שיתקבלו מרפא"ל. לאחר שהגיע השיק הראשון מרפא"ל, על סכום של 185,000 שקל, אמרה עו"ד אדטו ללקוחה שכנגד קבלת השיק עליה לשלם 152,433 שקל שכר טרחתה, לפי ההסכם.



עו"ד אדטו אמרה ללקוחה כי החליטה לעשות לה הנחה, ולא לגבות ממנה מע"מ בנוסף לשכר הטרחה ובכך חסכה לה 30,000 שקל. הלקוחה שילמה, אך בהמשך דרשה מאדטו להשיב לה 100,000 שקל. עו"ד אדטו סירבה וטענה שבהתאם לתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, היא זכאית לגבות שכר טרחה של 25% משווי העזבון.



השופט יהושע רטנר קבע כי אדטו חישבה את שכר הטרחה ע"י כך שגבתה 10% מכספי רפאל ומכספי הביטוח והגמל גם יחד, שקיבלה הלקוחה במסגרת הסכם הפשרה (שלגביהם לא היה דיון משפטי ולכן לא הגיע לה בגינם שכר טרחה), ושהצטברו ליותר מ- 1.5 מיליון שקל.



"קביעת שכר הטרחה על ידי הנתבעת נעשתה בסטייה מחובת האמון המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו", קבע השופט, והוסיף כי "לא סביר שהתובעת היתה מסכימה לפשרה שבה היא מוותרת על מחצית מכספי רפא"ל ואחר כך עוד צריכה לשלם כמחצית הסכום שהתקבל".



עוד נכתב בהחלטה כי "חובה על עורך דין להבהיר ללקוחו את המרכיבים המהותיים של פעולה משפטית, כאשר הדבר תלוי בהסכמת הלקוח. במיוחד כאשר עורך דין ממליץ ללקוח לחתום על הסכם פשרה, על פיו יחתכו זכויותיו. במקרה זה היתה חובה על הנתבעת להבהיר לתובעת את גובה שכר הטרחה. בהפרת חובה זו, הנתבעת פעלה בחוסר נאמנות כלפי התובעת".



לאור האמור קבע השופט כי עורכת דין אדטו היתה רשאית לגבות מהלקוחה שכר טרחה בגובה של כ-45,000 שקל, כולל מע"מ, ולכן עליה להחזיר ללקוחה את ההפרש, ולשלם לה 20,000 שקל הוצאות משפט. (3979/04)