לא חשוב אם אתם מתל אביב, מלונדון, מניו יורק או משנחאי, השאלה שלכם הבוקר היא זהה: האם אנחנו בתחילתו של גל ירידות מתמשך, או דווקא בלבה של הזדמנות יוצאת דופן לקנות מניות ונכסים במחירי מציאה? תשובה מוחלטת ומוסמכת לא תקבלו, כמובן. ואולם כדי להגיע לפתרון ולהחלטות ההשקעה הנגזרת ממנו רצוי להבין מה קרה עד לרגע זה - ובעיקר מדוע.
1. סין לא גרמה למפולת בשווקים
הבורסה של סין היתה אמנם הראשונה שירדה, אבל הירידות החדות נרשמו במניות מסוג A, שהן מניות שמותרות להשקעה רק לאזרחים סינים. בורסת מניות ה-A של סין נחשבת לשוק משני עם התנהגות ותנודתיות של מהמר קלפים עצבני במיוחד, מכיוון שלמקומיים בסין יש מגוון מוגבל מאוד של חלופות השקעה. הבורסה הזו לא משקפת הרבה, לא על המצב הכלכלי בסין ובוודאי שלא על הכלכלה הגלובלית.
בימים רגילים תנודה כזו לא היתה מדגדגת לאף אחד, בעיקר לאחר שהמניות האלה עלו בכ-200% ב-12 החודשים האחרונים. יותר מזה: באותו יום שלישי שחור של השבוע שעבר, לא נרשמו בתגובה למפולת הסינית ירידות יוצאות דופן באירופה - והצניחה החלה רק לאחר שהתברר כי הבורסות בארה"ב נפתחות גם הן בירידות חדות.
2. חוסר הביטחון הוא באמריקה
השווקים בארה"ב הם, עדיין, אלה שקובעים את המגמה העולמית. הם יורדים בגלל שורה של נתונים כלכליים המצביעים על חששות מפני האטה בקצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית, כמו עדכון כלפי מטה של נתוני צמיחה ונפילה בהזמנות של מוצרים ברי קיימא. איזו האטה? אף אחד, גם לא נגיד הבנק המרכזי (ה"פד") לשעבר, אלן גרינספן, אינו מדבר על מיתון או ירידה בתוצר, אלא על נסיגה מקצב הצמיחה הגבוה שנרשם בארה"ב ב-5 השנים האחרונות. התוצאה של האטה כזו צפויה להיות ירידה ברווחיות של החברות - ולכן ישנה הצדקה ברורה להפחתה במחירי המניות שלהן. לכמה זמן? ההאטה צפויה להימשך כ-2-3 רבעונים בלבד - כך, לפחות, על פי רוב המומחים.
3. השווקים היו גבוהים מדי
אם לא כתוצאה של בעיות בסין או באמריקה - מדוע השווקים יורדים? פשוט מאוד: כי הם היו גבוהים מדי. אחד הפרשנים הבולטים תיאר את השווקים כאקדח טעון: הם עלו כל כך מהר במשך כל כך הרבה זמן, עד שאירוע כמעט מקרי הספיק כדי לגרום לאקדח לירות. כאשר הבורסות של וול סטריט, אירופה, אסיה ואפילו תל אביב שוברות שיא אחרי שיא בלי לעצור - ירידה חזקה היא דבר בלתי נמנע. זה לא סין או גורם ספציפי אחר: המשקיעים מכל העולם, ומי שמנהל עבורם את הכסף, היו יותר מדי רעבים לעוד עליות ועוד רווחים. מתוך הרעב הזה הם שכחו שיש בשווקים גם סיכונים, והביאו את הבורסות לרמות שמהן הן יכלו, בינתיים, רק לרדת.
4. הריבית בארה"ב היא עתה המשתנה המרכזי
בעוד שרוב העולם נהנה מריבית נמוכה (אפילו אצלנו הריבית ירדה ל-4%), הריבית בארה"ב היא 5.25%, וזו לא ריבית נמוכה. הריבית הזו גורמת היום לרעידות בשוקי המשכנתאות והדיור, ובאמצעותם מאטה את הכלכלה. זה לא מקרי, אלא מכוון: הבנק המרכזי בארה"ב ראה שמחירי חלק מהנכסים ובעיקר מחירי שוק הדיור מאבדים קשר להיגיון הכלכלי, וביקש להאט את הטירוף. ראשי הבנק המרכזי הזהירו בעבר את המשקיעים מפני הסכנה של מחירי הנדל"ן, ואין ספק שקיימת נימה של "אמרנו לכם" בחלק מההתבטאויות שנשמעות עתה.
לאחר מחירי הבתים, מגיע כעת תורם של שאר הנכסים, שכולם צריכים להתחרות עם ריבית שנתית של 5.25%: מחירי הסחורות, מחירי איגרות חוב בעלות סיכון גבוה, מחירי המניות, המטבעות של מדינות מתפתחות ובסופו של דבר גם מחירן של חברות בשוק הריאלי. כל עוד הכל עלה במהירות, בלי תנודתיות ובלי תחושה של סיכון, ריבית של חמישה ומשהו אחוזים לא נראתה כאלטרנטיווה מעניינת, אבל כאשר המחירים גבוהים והעלייה נעצרת - זה כבר סיפור אחר.
5. החידה המרכזית: האם ומתי תתחיל הריבית בארה"ב לרדת
אם ריבית דולרית גבוהה יחד עם מחירי שיא בנדל"ן ובבורסות הם המחסום העיקרי, הרי שהנגיד האמריקאי בן ברננקי הוא זה שיכול לשלוח את השווקים לסיבוב עליות חדש - אם יוריד את הריבית. ברננקי ושאר ראשי הבנקים המרכזיים, שאולי די מרוצים מההתפתחות הנוכחית, משדרים היום שאין להם שום כוונה להוריד את הריבית. למרות הירידות האחרונות בבורסות, הם אומרים, דווקא האינפלציה היא זו שמטרידה את מנוחתנו.
ואולם לא כולם משתכנעים: רבים חושבים שהאטה משמעותית בארה"ב לא תשאיר לברננקי ברירה, והוא יפחית את הריבית הדולרית באופן משמעותי במהלך 12 החודשים הקרובים. גם השווקים חושבים כך: מחירים של חוזים בשוק הכספים משקפים הסתברות של 70% להורדת הריבית הדולרית עוד השנה. זה משחק מאוד עדין: קובעי המדיניות רוצים לעצור את הטירוף וההגזמה, אבל לא לחנוק את הכלכלה ולגרור את כל העולם לעצירה - והם בוודאי בודקים את הנתונים שלהם מדי יום. מי שרוצים לחזות את כיוון השווקים ולקבל החלטות השקעה - צריך קודם לנחש את מגמת הריבית בארה"ב.
--------------------------
* "מניות סיניות מסוג A": מניות של חברות שרשומות כתאגיד בסין ומניותיהן נקובות במטבע המקומי. כיום יכולים רק תושבי סין היבשתית (לא כולל הונג קונג), וכמה משקיעים זרים מוסדיים נבחרים, לסחור במניות אלה