רינה פרידור: "התקציבים לפרויקטים בחממות הם השקעה ולא הוצאה; כואב לי שהמדינה לא נותנת יותר"

"אין מישהו שלא ישן בלילה כמוני כשכסף מתעכב ולא מגיע לחממה טכנולוגית. כשכסף מתעכב זה מאוד מטריד; אבל לעומת זאת כואב לי שמה שמטריד את הממשלה זה שאף אחד בחממות לא יקבל פרוטה יותר ממה שצריך, במקום לדאוג שדברים יתבצעו". הציטוט הנ"ל שייך לרינה פרידור, מנהלת תוכנית החממות הטכנולוגיות.



פרידור לא מהססת להיות ישירה במתן חוות דעת על מדיניות הממשלה, והאוצר בפרט, בכל הנוגע להזרמת הכספים לחממות הטכנולוגיות במהלך השנה החולפת. היא אמנם מסרבת לנקוב בכתובת ברורה בה נעוצה האשמה, אך לדבריה, העובדה שגם בשנת 2006 היו בעיות בהזרמת כספים לחממות הטכנולוגיות, נובעת מכשל בירוקרטי. "לצערי זו הידרדרות של השנים האחרונות, כי היו גם שנים טובות", מציינת פרידור.



פרידור היא מנהלת תוכנית החממות הטכנולוגיות ב-16 השנים האחרונות. כיום פועלות בישראל 23 חממות טכנולוגיות; 17 מהן מופרטות, ועוד 3 נמצאות בהליכי הפרטה שונים. ההערכה היא שכל החממות יופרטו בשלב מסוים ויועברו למשקיעים פרטיים.



בשנה החולפת השקיע משרד המדען הראשי כ-32 מיליון דולר בפרויקטים שמופעלים בחממות הטכנולוגיות. שני מספרים חשובים נוספים: 400 מיליון דולר הושקעו בחברות יוצאות חממה בשנה החולפת, לעומת 175 מיליון דולר בשנת 2005. 150 מיליון דולר מתוכם הם חלק מעסקת סייטליין, שנמכרה לסטרייקר תמורת 150 מיליון דולר; 70 מיליון דולר הושקעו בחברות בנות שנתיים, שקיבלו כספים במסגרת סבב גיוס הון ראשון.



"תוכנית החממות הטכנולוגיות היא ממוקדת. אנחנו מטפלים בשלב ההתחלתי של היזמות הטכנולוגית, בו כסף פרטי לא נכנס, ובחברות שלא הצליחו להשיג כסף מאף אחד אחר. זה לא אומר שהרעיון שלהן היה לא טוב - הוא לא היה בשל. אנו מרימים את הכפפה בתוכנית החממות הטכנולוגיות - מקבלים רעיונות לא בשלים ונותנים את הכלים ואת הסביבה המתאימה על מנת להתניע את הרעיונות. המטרה היא להביא את החברות למצב בו הן מקבלות כסף פרטי ממשקיעים לאחר שנתיים. אנו רוצים שהחברות יגיעו לעולם האמיתי", אומרת פרידור.



איך את מסכמת את שנת 2006?

"שנת 2006 היתה שנת שיא בחממות הטכנולוגיות. אנחנו מודדים הצלחה של חברה בכך שלאחר תקופת החממה שלה היא זוכה לקבל כסף ממשקיעים פרטיים. במהלך 16 השנים שאני מנהלת את תוכנית החממות הטכנולוגיות הגיע אחוז ההצלחה ל-50%; בשנת 2006 האחוז הזה עלה ל-65%. נכון, שיעור החברות הנסגרות עומד על 35%. ברור שיש כשלונות, אבל זה חלק ממהותה של תוכנית החממות הטכנולוגיות, זהו סיכון מובנה. המדינה מוכנה לקבל את הסיכון שחלק מהחברות לא יצליחו. 70 מיליון דולר שהושקעו בחברות החממה הם המון כסף, לחברות ששנתיים קודם לכן אף אחד לא היה מוכן לשים עליהן פרוטה".



כיום פועלות בארץ 23 חממות טכנולוגיות. כל אחת מפעילה כ-10 פרויקטים שונים בכל זמן נתון. החברות מקבלות מהחממות הטכנולוגיות סיוע במשך 3-2 שנים. בכל שנה נכנסים 5-4 פרויקטים חדשים לכל חממה ו-5-4 פרויקטים יוצאים החוצה.



המדינה מעניקה 85% מהתקציב המאושר, שנע בין 300 אלף דולר - בחממות הלא מופרטות - עד 500 אלף דולר לחממות מופרטות באזורי פריפריה, למשך שנתיים. במהלך השנה החולפת התעצמה התופעה של חממות טכנולוגיות שפונות לבורסה כאפיק השקעה אלטרנטיווי. כיום נסחרות בבורסה בתל אביב מספר חממות, ביניהם החממות מעיין ונצ'רס וקסניה. בנוסף, ישנן חברות שיצאו לבורסה שהן בעלות שליטה בחממות טכנולוגיות; מדובר בקפיטל פוינט (אופקים ומיט"ג) וביוליין אר אקס, החברה האם של החממה הביוטכנולוגית ביוליין. גם חממת מיט"ב, מקרית שמונה, מוחזקת על ידי ביומדיקס הבורסאית.



מה הדרישות שלכם ממשקיעים בחממות טכנולוגיות? רמת הביקוש לחממות שעדיין לא הופרטו היא גבוהה?



"לכל החממות הטכנולוגיות יש ביקוש מצד משקיעים פרטיים. אנחנו בודקים בציציות של מי שרוצה לרכוש חממה טכנולוגית. תנאי הסף לא גבוהים יותר לעומת העבר, אבל כיום אנחנו יודעים לשאול את השאלות הנכונות: מה היכולות של המשקיעים; מהן המטרות שלהם. אנחנו רוצים לראות שקבוצת המשקיעים שרוכשת את החממה יכולה להשקיע בהמשך בחברות, כשהן יוצאות מהחממה. אם זו לא המטרה, אנחנו לא מאשרים את הרכישה".



את מרוצה מרמת הניהול בחממות הטכנולוגיות? היא מספיק מקצועית בעיניך?



"מחלק אני מרוצה ומחלק לא. חממת קריית שמונה היתה גרועה מאוד בעבר וכיום לא. חממת ניות היתה מצטיינת ב-1996 וכמעט שסגרנו אותה. הממוצע של רמת הניהול בחממות היא טובה; יש חממות טכנולוגיות עם בעיות ניהול, ולכן אני מקווה שההפרטה תעשה להן טוב ושהמשקיעים יעלו את רמת הניהול. זו גם שאלה של כסף, כי כשאין כסף אי אפשר להביא מנהל טוב".



קרנות הון סיכון יכולות להיות משקיע טוב בחממה טכנולוגית?



"כן, הן יכולות לתת ערך מוסף. לחממות הטכנולוגיות יש ערך מוסף עבור קרנות ההון סיכון והן מייצרות להן הזדמנויות השקעה".



הכניסה של החממות לבורסה היא ההישג הגדול ביותר שלכם השנה?



"הכניסה לבורסה היא דבר מצוין, כי היא מביאה כסף ומגדילה את סיכוי ההצלחה של הפרויקטים בחממות הטכנולוגיות. יתרונות נוספים ביציאה לבורסה הם שקיפות בדיווחים - זה עושה סדר בחממות. כפי שזה נראה כעת, הפנייה לבורסה היא צעד חיובי".



"קח למשל את פרוטליקס. זה פרויקט שנאבק על חייו במשך 8 שנים וכיום החברה צפויה לרשום את מניותיה למסחר בבורסת נאסד"ק, בעקבות מיזוגה עם חברת אורתודונתיקס, שבבעלות פיליפ פרוסט. ההישג הגדול ביותר שלנו הוא גיוס של 70 מיליון בקרב חברות שיצאו מהחממות הטכנולוגיות".



מה היה האתגר הגדול שלכם השנה?



"הבעיה הקשה היא שתקציב החממות הטכנולוגיות הוא עדיין נמוך. כואב לי שהמדינה לא נותנת יותר. זו השקעה ולא הוצאה, אם מתקציב של 30 מיליון דולר בשנה הפכנו את זה ל-90 מיליון דולר תוך שנתיים, ותוך 5 שנים זה יגדל פי 4. כולם בממשלה מבינים את זה".



מול מי המלחמה שלך, מול האוצר?



"כל שנה אני רוקדת את ריקוד התקציבים. זה דורש הרבה דם ויזע. המלחמה היא מול האוצר. נגד כל העולם".