תאגידי הטכנולוגיה והתקשורת מתחילים לקצץ בהשקעות

מאת עודד חרמוני

בעקבות מחיקות הענק והפיטורים ההמוניים שרושמות בחודשים האחרונים חברות הטכנולוגיה הגדולות, חוששים בתעשיית ההון סיכון הישראלית מנסיגה של משקיעים תאגידיים זרים מההתחייבויות שנתנו בשנתיים האחרונות לביצוע השקעות בקרנות הון סיכון מקומיות.

מקורות בתעשייה דיווחו כי לפחות בקרן הון סיכון ישראלית אחת התקבלה באחרונה הודעה מהתאגיד שהשקיע בה, כי בעקבות ההפסדים שצבר הוא אינו מתכוון לעמוד בהתחייבויותיו להשקעה בקרן.

כמו כן, נודע על מקרים דומים שאירעו באחרונה בקרנות הון סיכון אמריקאיות, שבהן השקיעו תאגידי תקשורת אמריקאיים סכומים גדולים.

מנהלי קרנות אומרים כי בחלק מהמקרים התבקשו להאט את קצב ההשקעות שלהם ואת קריאתם לכסף מהמשקיעים התאגידיים, בשל מצבם של האחרונים. "מבחינת התאגידים, לא מדובר בהכרזה שלא יעמדו בהתחייבויות, אלא בהקפאה זמנית של השתתפותם עד יעבור זעם", אמר בסוף השבוע מנהל בקרן הון סיכון. "הם מסבירים שכאשר הם מפטרים עשרות אלפי עובדים ומוחקים מלאים מהמחסנים בשווי של מיליארדי דולרים, הם לא יכולים להרשות לעצמם להשקיע בקרנות הון סיכון". מקור בכיר באחת הקרנות התאגידיות הפועלות בישראל אמר כי התאגידים מסבירים שהם מעדיפים לשאת בעונשים המוגדרים בחוזה ההשקעה, מתוך הנחה שאף קרן לא תתבע אותן על אי עמידה בהתחייבויות.

700 מיליון דולר

כ-30 תאגידי תקשורת, מדיה ומחשבים זרים משקיעים בקרנות ההון סיכון הישראליות. בין המשקיעים הבולטים מצויות יצרניות ציוד תקשורת כגון נורטל , אלקטל וסימנס; ספקי שירותי תקשורת כגון פראנס טלקום, איטליה טלקום, דויטשה טלקום ו-AOL-טיים וורנר ; ותאגידי ענק טכנולוגיים אחרים, כגון ג'נרל אלקטריק , קומפאק, מיקרוסופט , אינטל ובואינג. בנוסף, פעילים בתחום ההון סיכון כמה תאגידים ישראליים. הבולט שבהם הוא תאגיד כור, שלמרות הפסדיו, ממשיך לתמוך בקרנות שבהן השקיע עד כה.

חלק מהתאגידים האלה מבצע גם השקעות ישירות בחברות סטארט-אפ ישראליות, באמצעות קרן ההון התאגידית שלהם (כגון סמסונג), או במסגרת חטיבות השקעה של התאגיד (כגון סיסקו ). ההשקעה בקרנות הון סיכון נתפשת בקרב התאגידים כהחלטה אסטרטגית, שמטרתה להיחשף לטכנולוגיות חדשניות בשלביהן המוקדמים וליצור שיתופי פעולה ארוכי טווח עם החברות והקרנות. השקעות אלה נמדדות פחות בהצלחתן ההונית המשתקפת באמצעות שיעור החזר ההון השנתי הפנימי (IRR), אף שגם ביצועי הקרנות הם שיקול מרכזי בהחלטת התאגידים להשקיע בהן.

ככלל, התאגידים הזרים אינם נחשבים למשקיעים הדומיננטים בקרנות ההון סיכון. אלה מעדיפות להסתמך על השקעות ממקורות מוסדיים (דוגמת קופות גמל וקרנות פנסיה), שמרניים יותר ובדרך כלל כאלה שפחות חשופים לשינויים בשוק.

באיגוד קרנות ההון סיכון מעריכים כי היקף ההון שהושקע על ידי תאגידים בקרנות ישראליות מסתכם בכ-10% בלבד מ-7 מיליארד הדולר שהקרנות מנהלות.

במרבית המקרים, כשקרן הון סיכון מגייסת הון ממשקיעים, היא מקבלת מהם רק שיעור קטן מההון המגויס. היתר נרשם כהתחייבות להעברת הכסף לידי הקרן, על פי קצב ההשקעות שהיא מבצעת. תהליך זה נקרא "קריאה לכסף" (Capital Call). בחוזי ההשקעה הרגילים של הקרנות עם המשקיעים, קיימים סעיפים המטילים עונשים על אי עמידה בהתחייבויות בעת הקריאה לכסף. העונש המקובל בסעיפים אלה כולל מחיקת חלקו של המשקיע מההשקעות שבוצעו עד אז על ידי הקרן.

עד כה נודע על כמה קרנות ישראליות שבהן לא כובדו הסכמי ההתחייבויות על ידי משקיעים פרטיים, שהיו זקוקים בדחיפות לכסף שתיכננו להשקיע. עם זאת, אי כיבוד ההתחייבויות על ידי התאגידים היא תופעה חדשה, ובתעשייה מעריכים כי היא תחמיר בשנה הקרובה. בחודשים האחרונים צימצמו רוב הקרנות את קצב ההשקעות שלהן בחברות במידה ניכרת. החשש הוא כי אם בחודשים הקרובים תתחדש תנופת ההשקעות, ינסו הקרנות הישראליות, שגייסו הון ב-2000-2001, לקרוא לכסף מהתאגידים; לא ברור מה תהיה תגובתם של האחרונים.

בפני המשקיעים בקרנות עומדת אפשרות למכור את אחזקותיהם בקרן לקרנות משניות, בהפסד ממוצע של 20%-30% מערך תיק ההשקעות. אך כשהקרן צעירה ועדיין לא ביצעה השקעות מרובות, לעתים מעדיפים המשקיעים להיענש על ידי מחיקת השקעותיהם עד כה, מאשר למכור את אחזקותיהם.

יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון בישראל ומנהל קרן יוזמה, יגאל ארליך, אמר כי לאיגוד לא ידוע בשלב זה על נסיגה מהתחייבויות של תאגידים.