גיזה: המעבר ל-IFRS יגביר התנודתיות במחירי המניות

חודשיים בלבד חלפו מאז החברות הציבוריות התחילו ליישם את התקינה הבינלאומית החדשה (IFRS), וכבר התפתחו כמה מיתוסים סביבה - כך לפחות סבורים בחברת הייעוץ גיזה זינגר אבן. רו"ח יובל זילברשטיין (שותף), רו"ח אשר שקלר (ראש צוות) וסבינה פודבל (אנליסטית בחברה) מנפצים כמה מהמיתוסים ומעלים שאלות.



אחת ההערכות המקובלות היא ששינוי התקינה יביא לגידול בהון העצמי של החברות הנסחרות בבורסה ויאיץ חלוקה מאסיווית של דיווידנדים. זילברשטיין, שקלר ופודבל סבורים כי אין זה מובן מאליו שההון העצמי של החברות אכן יגדל. לדבריהם, IFRS יחשוף התחייבויות משפטיות שתלויות ועומדות בבתי המשפט - אבל עד כה לא באו לידי ביטוי כמותי-קונרקטי, כהתחייבות כספית במאזני החברות.



להערכת הצוות המקצועי בגיזה זינגר אבן, מקרים - כמו זה של חברת וולקן שביטלה את הנפקתה על רקע חילוקי דעות עם המשרד לאיכות הסביבה בנוגע לנאותות של הצגת התחייבות לפינוי קרקע מזוהמת בתשקיף החברה - יהיו פחות שכיחים. הסיבה: החברה תצטרך לתת ביטוי כספי להתחייבות זו במאזנה.



השינוי במדידת מכשירים פיננסיים נגזרים, כמו הצגת אופציות שמחיר המימוש שלהן צמוד למדד, כהתחייבוית - יגדיל גם הוא את התחייבויות החברות. גם אם המעבר ל-IFRS יגדיל את הונן העצמי, ספק אם אכן יהיה ניתן להגדיל משמעותית את חלוקת הדיווידנדים.



הסיבה לכך היא שלשינוי בתקינה החשבונאית לא תהיה השפעה על יכולת הפירעון של החברה, שמשפיעה מצדה על חלוקת הדיווידנדים שהיא רשאית לחלק. גורם נוסף שעלול להגביל את חלוקת הדיווידנדים הוא קבלת מקורות כספיים מהבנקים, שכן עצם העובדה שלחברה יש עודפים לחלוקה - אין פירושה שיש לה מקורות כספיים זמינים.



בניגוד להשפעה המוגזמת שמיוחסת ליישום ה-IFRS על יכולת חלוקת הדיווידנדים של חברות - זילברשטיין, שקלר ופודבל מעריכים כי למעבר לשיטה החדשה תהיה השפעה מהותית על מחירי המניות. להערכתם, ה-IFRS יקטין את עודף המידע שממנו נהנים בעלי השליטה. השערוך השוטף של הנכסים - ולא פחות, התחייבויות החברה - לערכי השוק שלהם יחשוף את הערך שכיום חבוי במאזני החברה, ונחשף רק במועד המימוש של נכסיה.



פודבל מביאה את הפער בין ההון העצמי של אלקטרה נדל"ן לבין מחיר המניה כדוגמה למגבלותיה של השיטה החשבונאית הקודמת. השינוי במחיר המניה היה מהיר בהרבה מהשינוי בהון העצמי משום שהגידול בהון העצמי אירע רק כשהחברה מכרה אחד מנכסיה. להערכת פודבל, המעבר ל-IFRS יגרום לכך שמידע חדש שיש לו השפעה על שווי הנכסים וההתחייבויות של החברה יגיע בצורה מהירה ומהימנה יותר לשוק ההון - כך שהפער בין מחיר המניה להון העצמי של החברה יקטן.



המידע יגיע מהר יותר גם בתקופות של ירידות. "במקרה של אלקטרה נדל"ן, מדובר אולי על החמצת הזדמנות השקעה", אומר זילברשטיין. "אבל חשוב על מקרה הפוך, שבו יש שינוי ריאלי לרעה במצב החברה, למשל כשהתשואות עולות והמידע היה מגיע לציבור על פי התקינה הישנה בפיגור".



במצב כזה, מחיר המניה היה יכול לרדת חדות תוך גרימת הפסדים למשקיעים, שאינם יכולים להעריך את הסיבות לירידה במחיר המניה, ואם הירידה היא אירוע נקודתי או חלק ממגמה מתמשכת שנובעת משינוי במצב החברה. "ה-IFRS יביא לתנודתיות יותר גדולה במחיר המניות, משום שהמחירים ישקפו מהר יותר את השינויים הריאליים בחברה", מדגיש זילברשטיין.



בגיזה מוצאים חריג לשיפור בשוק ההון כתוצאה מהמעבר ל-IFRS: חברות בנייה לא יוכלו להכיר יותר ברווח בהתאם להתקדמות העבודות - אלא בגמר העבודה. לכן, אינדיקציה חשובה ביחס לתוצאותיה העתידיות, שמופיעה כיום בדו"חות, תלך לאיבוד.



יתרון לגודל



השלכות אחרות שיהיו ליישום IFRS יהיו לשינוי במשתנים מקרו-כלכליים, כמו ירידה או עלייה בריבית ובתשואות, על השווי של נכסים מניבים. להערכתם, לתקנים החדשים תהיה השפעה משמעותית על התנהלות החברות הציבוריות.



כך, תידרש התאמה של מנגנוני התגמול למנהלים במקרים שבהם התגמול נקבע על פי הרווח המדווח. בנוסף, הבנקים יצטרכו לשנות את אמות המידה הפיננסיות, הנדרשות מחברות כתנאי להעמדת אשראי.



אימוץ התקנים יעלה גם את סף הכדאיות לרישום למסחר בבורסה, בעיקר לחברות קטנות, מעריך זילברשטיין. הסיבה - הגידול בעלות ההכנה של הדו"חות, והייקור בביטוח של דירקטורים.