שר המשפטים לא יקדם בחודשים הקרובים את הצעתו לפגיעה בסמכויות בג"ץ

שר המשפטים, דניאל פרידמן, מסכים לעכב בכמה חודשים את קידום הצעת "חוק יסוד: החקיקה", הכולל צמצום בסמכותו החוקתית של בית המשפט העליון, ומתן סמכות לכנסת לחוקק "חוק גובר" שייתן תוקף מחודש לחוק שנפסל בבג"ץ.



בתחילת השבוע סיכם פרידמן עם יו"ר ועדת החוקה בכנסת, פרופ' מנחם בן-ששון, כי בניגוד לכוונתו הראשונה של השר, משרד המשפטים לא יפרסם את הצעת החוק, ובמקומה יתאפשר לוועדת החוקה לקדם את הנושא כחלק מהדיונים על כינון חוקה כוללת למדינת ישראל.



לאחר מכן חזר בו פרידמן מהסכמה זו, ובעקבות המחלוקת פירסמו הערב (רביעי) שני האישים הודעה משותפת, ולפיה יפרסם בימים הקרובים משרד המשפטים את תזכיר הצעת החוק, ואולם פרידמן לא יקדם אותו בהליכי חקיקה עצמאיים בכנסת. במקום זאת, יועבר התזכיר לוועדת החוקה, לצורך דיון משולב ביחד עם הפרק הרלוונטי בהצעת החוקה במהלך מושב הקיץ של הכנסת.



בלשכתו של פרידמן הדגישו שאם ועדת החוקה תתעכב, יפעל פרידמן לחקיקת החוק בנפרד מהחוקה, כהצעת חוק ממשלתית, עוד במושב הקיץ של הכנסת. ואולם בלשכתו של בן-ששון מסתייגים מלוח הזמנים, ומעריכים שבכל מקרה שר המשפטים יתקשה להעביר את החקיקה בלא תיאום עמם. אישור חוק היסוד מחייב את הכנתו בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית, וליו"ר הוועדה סמכות לקבוע את קצב הדיונים בוועדה.



הצעת "חוק יסוד: החקיקה", שמבקש פרידמן לקדם, קובעת כי בית המשפט העליון יוכל לפסול חקיקה של הכנסת רק בהרכב של תשעה שופטים וברוב של שישה מביניהם. בכך תעוגן סמכות בג"ץ לפסול חוקים לראשונה בקביעה מפורשת בחוק יסוד. ואולם בהצעת פרידמן נאמר עוד, כי הכנסת תוכל לשוב ולחוקק, בשלוש קריאות וברוב של 61 ח"כים, את החוק שבג"ץ ביטל. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מסתייג מיוזמת החקיקה של שר המשפטים.



לפי ההצעה, החלטת בג"ץ על פסילת חוק תיכנס לתוקף מיד, בלא צורך באישור הכנסת. אם הכנסת תבקש להפוך החלטה זאת היא תצטרך לנקוט פעולה יזומה של חקיקת "חוק גובר", שיצטרך לעבור את הליכי החקיקה מחדש, בשלוש קריאות, ובקריאה השלישית יזדקק לרוב של 61 ח"כים. אולם מקורות משפטיים מציינים כי מדובר בדרישת רוב קואליציוני מינימלי רגיל, המהווה למעשה "דרישת נוכחות" של הח"כים בהצבעה ואיננו מהווה שריון מהותי, כפי שהופיע בהצעת החוק שיזם שר המשפטים לשעבר חיים רמון, שלפיה היה צורך ב-70 ח"כים כדי לאשרר מחדש חוק שנפסל בבג"ץ. עוד מתברר שהצעת חוק היסוד לא תכלול הוראה המחייבת שנוסח ה"חוק הגובר" יהיה שונה מהנוסח שנפסל בידי בג"ץ. המשמעות היא שהכנסת תוכל לשוב ולחוקק בדיוק את אותו חוק שבג"ץ פסל, והחוק יחזור לתוקף למרות
הפסילה.