תחקיר TheMarker: ביצי חופש - לא מה שחשבתם

מאת רוני לינדר-גנץ ואתי אפללו



עבור אוהבי החיות, תנאי הגידול הקשים של תרנגולות מטילות ביצים בלולי הסוללה הם סיבה מספיק טובה כדי לחפש אלטרנטיווה. רבים מהם יעדיפו לרכוש ביצים שהוטלו על ידי תרנגולות שגודלו בתנאים הומניים יותר, גם אם מחירן גבוה. "ביצי חופש" אמורות להבטיח בדיוק את זה - הן מוטלות על ידי תרנגולות שגודלו בתנאים חופשיים בהרבה מאחיותיהן בלולי הסוללה.



ואולם, בדיקת TheMarker בשיתוף ד"ר שמוליק בכר, מומחה לדיני צרכנות מהמרכז האקדמי פרס, מעלה כי תחום ביצי החופש פרוץ לחלוטין: ההגדרה של ביצי חופש אינה מעוגנת בחוק או בתקן רשמי, הגוף היחיד שעורך בדיקות אינו מוכר רשמית על ידי רשויות המדינה, וחמור ביותר - יש משווקים של ביצי חופש שאינם מוכנים לפתוח את לוליהם לפיקוח. בשורה התחתונה, צרכן שמוכן לשלם יותר כדי לתרום את חלקו למניעת סבלן של התרנגולות, עלול לרכוש בלא ידיעתו מוצר שמבטיח אבל לא מקיים.



נזכיר כי על ביצים רגילות יש פיקוח מחירים של משרד החקלאות. מחירן המפוקח של תריסר ביצים מספר 2 הוא 9.4 שקלים. מחירי ביצי חופש מגיעים לפי שניים ואף יותר.



תרנגולות מאושרות?



ההטעיה אינה רק במכירת ביצים רגילות כביצי חופש, אלא גם בהבטחות פחות מפורשות, אך לא פחות מבלבלות. כך, למשל, נכתב על גב האריזות של ביצי הגליל של חברת מ. לסר המחזיקה בכ-11% משוק הביצים הארצי: "על פסגת הר גלילי הנושק לעננים, שוכן מקום קסום המשקיף אל הרים ושדות פורחים - זהו משק ביצי הגליל במושב צוריאל. שם, מתפנקות להן התרנגולות המאושרות שלנו, הנהנות מתזונה בריאה ומאוזנת ומשקט ושלווה פסטורליים, שניתן למצוא רק בגליל". כאן לא מדובר בביצי חופש, אלא בביצים המוגדרות כ"אקסטרה טריות" ונמכרות במחיר הגבוה בכ-30% ויותר ממחירן המפוקח של ביצים רגילות. ואולם, צרכנים שאינם בקיאים בהגדרות עלולים לטעות ולהסיק שמדובר בביצים שהטילו תרנגולות חופשיות.



האמת, למרבה הצער, עגומה ורחוקה מאוד מהתיאור האידילי שעל האריזה. פעילי אגודת אנונימוס לזכויות בעלי חים יצאו למושב צוריאל כדי לבדוק עד כמה מאושרות התרנגולות המפונקות של משק לסר. המציאות שנגלתה בפניהם היתה הפוכה לגמרי מהכיתוב על גבי האריזה: "כשנכנסנו חשכו עינינו", הם תיארו מאוחר יותר. "בהאנגר שאורכו כ-200 מטר מונחים המון כלובים, צמודים זה לזה בשורות ארוכות ומסודרים בארבע קומות לגובה. להערכתנו, יש בהאנגר הזה בערך רבע מיליון תרנגולות. בכל כלוב, ששטחו כ-60X50 סנטימטר או פחות וגובהו כ-25 סנטימטר, יש שמונה-תשע תרנגולות, שלא יכולות לזוז ומעוכות זו על זו. האוויר מצחין, למרות האוורור המאסיווי והרועש, ומכיוון שהכלובים נמוכים יותר מגובה תרנגולת, התרנגולות לעולם לא מסוגלות לעמוד זקוף. הן נראות חולות ומסכנות, אפילו יותר מבלולי הסוללה הרגילים".



הפעילים לא הסתפקו בהתרשמות וגם צילמו את הלולים. אבל כש-TheMarker העביר את התמונות לחברה וביקש את תגובתה, נמסר לנו ש"לא מדובר בלולים שלנו". כתבת TheMarker בדקה בעצמה אל הלולים, והשוותה אותם לתמונות שצילמו חברי אנונימוס, כדי לבדוק מי כאן לא אומר אמת. התוצאה היתה חד משמעית: מדובר ללא ספק בלולים של משק לסר.



הפעם החברה כבר לא הכחישה שמדובר בלולים שלה, אבל נתנה לנו שיעור מעניין בקריאה סלקטיווית של טקסט. "חברת לסר מקפידה לשווק את 'ביצי הגליל', שמקורם בלול מתקדם בגליל, המצויד בחידושים טכנולוגים ובהתאם להוראת כל דין ולסטנדרט המקובל לגידול תרנגולות", מסרה החברה, "כל אלה מאפשרים הקפדה על איכות הביצים וטריותן ועל אספקת תנאי תזונה בריאה לתרנגולות, בדיוק כפי שמופיע על גבי האריזה.



"קריאת הטקסט הנמצא על גבי האריזה בשלמותו מסירה כל חשש להטעיה: 'תרנגולות מאושרות ומפונקות אשר שוהות כל שעות היממה בלול ממוזג, בטמפרטורה אופטימלית עבורן'. זאת ועוד, על גבי האריזות מודגש במפורש כי 'במשק ביצי הגליל מצוידים הלולים במיטב החידושים הטכנולוגיים, המאפשרים הקפדה יתרה על איכות הביצים וטעמן'".



הממונה על הגנת הצרכן לא מבין היכן ההטעיה



הממונה על הגנת הצרכן, עו"ד יצחק קמחי, אינו מבין על מה המהומה. לטענתו, הכיתוב שעל גבי אריזת הביצים של משק לסר "אינו עבירה על חוק הגנת הצרכן". קמחי הוסיף כי פנה אל החברה כדי שתשקול את שינוי האריזה, אך "חברת לסר ככל הנראה בחרה לא לשנות".



ד"ר בכר דווקא כן סבור כי מדובר לכאורה בהטעיה, אפילו בהטעיה גסה. "אין שום קשר בין תנאי הגידול האמיתיים לבין מה שמוצג לצרכן על גבי האריזה", אומר בכר, "יש כאן ניצול של פערי המידע בין החברה שמפעילה את הלולים לבין הצרכן, שאין לו דרך או משאבים לאמת את המידע". גלית אבישי, מנכ"לית אמון הציבור, עומדת גם היא על כך שמדובר בהטעיה: "הצרכן הרי רוכש את הביצים האלה במחיר גבוה משמעותית מביצים רגילות בין השאר בבגלל התיאור הזה, ולכן מדובר במפורש בהטעיה והיינו מצפים שגם הממונה יכיר בכך".



אגב, אנונימוס ניהלו באחרונה קמפיין נגד משווקי ביצים נוספים, בהם תנובה ומשק גליקסמן, בטענה כי ציור התרנגולת היושבת על גבי מצע קש מטעה אף הוא, לאור תנאי הגידול האמיתיים של התרנגולות. סקר שערכה האגודה הוכיח עד כמה לציבור אין מושג באילו תנאים מוחזקות התרנגולות: למעלה מ-60% מהנשאלים שראו את אריזות הביצים סברו בטעות כי אלה הוטלו על ידי תרנגולות המוחזקות באסם או בחצר, עם אפשרות להסתובב באופן חופשי ולהטיל בתאים מרופדים בקש. גם לגבי עניין זה טען הממונה על הגנת הצרכן כי לא מדובר בהטעיה, אך פנה אל משווקי הביצים בבקשה כי "ישקלו שינוי האריזות". ואכן, באחרונה הודיעה תנובה כי תשנה את התמונה על גבי האריזה, וממשרד התמ"ת נמסר כי "גם חברת גליקסמן הודיעה כי עם גמר מלאי האריזות הישן ישונו האריזות".



כל האמת מאחורי התרנגולות המאושרות



מגדלים יכולים לסרב לפיקוח



עמותת "חי משק" היא הגוף היחיד המפקח על כך שביצים הנמכרות כביצי חופש, אכן מגיעות ממשקים המגדלים תרנגולות בתנאי חופש. עם זאת, משרד החקלאות לא הסמיך את העמותה באופן רשמי לבצע את הפיקוח והוא כיום וולונטרי לחלוטין. ואולם, העמותה גיבשה בשיתוף משרד החקלאות אמות מידה בעניין לפני יותר מ-10 שנים. יו"ר העמותה, אבי פנקס, מסביר כי הפיקוח נעשה בשני מישורים: "ראשית, אנחנו בודקים אצל המגדלים אם התרנגולות באמת חופשיות, ואם התנאים שבהם הן מוחזקות עומדים באמות המידה שגיבשנו (ראו מסגרת). שנית, אנו מוודאים שכל הביצים הן אמנם ביצי חופש, כלומר שאין ערבוב בין ביצים רגילות לביצי חופש".



התוצאה העגומה היא שכיום ניתן לשווק ביצי חופש מבלי לעבור כל פיקוח, וכך אכן קורה. לדברי פנקס, יש שני משווקים גדולים של ביצי חופש בישראל: "טבע גב" ממושב היוגב ו"מן הטבע-בארותיים". חי משק מפקחים על טבע גב ועל המגדלים שמספקים לו את הביצים, אך לעומת זאת, מן הטבע-בארותיים "פשוט לא מאפשרים לנו להיכנס לתחומם ולפקח ואנחנו לא יודעים מה קורה שם", אומר פנקס.



מנכ"ל מן הטבע-בארותיים, יוסי דוידוביץ', מודה שאינו מאפשר פיקוח של העמותה. "אני לא מאפשר לעמותת חי משק לפקח על הלולים, משום שהם דורשים הרבה כסף עבור כך", אומר דוידוביץ'. לדבריו, "בגודל שלי אני לא יכול להרשות לעצמי לעשות שטויות, כי אחר כך יהיה קשה מאוד לתקן את הנזק". באשר לשאלה כיצד יוכל הצרכן לדעת בוודאות שהתרנגולות מוחזקות בתנאי חופש, משיב דוידוביץ': "כולם מוזמנים לבוא לכאן ולראות בעצמם את התרנגולות". אכן, פתרון מעשי.



לפנקס מ"חי משק" אין ספק מי אחראי למחדל המתמשך: "משרד החקלאות שותף לאפשרות של הונאה, משום שהוא לא עושה כלום כדי לתקן את המצב. כרגע למשווקים יש תמריץ כלכלי למכור ביצים רגילות כביצי חופש, כי הן משוחררות מפיקוח מחירים ואפשר לגבות עליהן הרבה יותר כסף. כיום, מגדל תרנגולות בכלובים שרוצה למכור במחיר גבוה יותר, יכול להדביק על האריזה שלו תווית 'ביצי חופש' ושלום על ישראל.



"אם המשרד היה עושה דבר מאוד פשוט, ומודיע לרשתות השיווק ולחנויות שרק משווקים שעומדים בפיקוח יכולים למכור ביצים במחיר גבוה מהפיקוח - הבעיה היתה נפתרת ברגע".



ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "המשרד אחראי לפקח על ביצים מההיבט של בריאות הציבור בלבד. ההיבט הצרכני-שיווקי אינו מענייננו". במשרד הפנו אותנו בעניין זה למשרד התמ"ת, שהשיב לנו מיד כי עלינו לפנות למשרד החקלאות.



אז מה עושים?



האם, בהיעדר פיקוח רשמי, מי שמוכר לנו ביצים רגילות כביצי חופש למעשה אינו עובר על החוק? בכר מבהיר כי "למרות שאין תקן מחייב לביצי חופש, כל מי שמכנה כך ביצים רגילות, למעשה מטעה את הצרכן. גם הטבעת ציור של תרנגולת שלווה, מאושרת וחופשייה על גבי האריזה עצמה עלולה להטעות. כל זאת בעיקר מכיוון שמרבית הצרכנים כלל אינם מודעים לתנאים הקשים שבהם אותן תרנגולות מגודלות, וכשהם רואים תמונה פסטורלית כזאת שמתקשרת למוצר הם גם לא חושדים שאולי המצב בפועל שונה".



בכל מקרה, מדגיש בכר, "יש צורך אמיתי בקביעת סטנדרטים ברורים וחד משמעיים לביצי חופש. הדבר נדרש הן מבחינת הצרכנים האידאולוגים, המעוניינים בביצים שאכן הוטלו על ידי תרנגולות חופשיות, והן מבחינת אכיפת החוק והצורך לוודא כי ביצים רגילות לא יימכרו במחירים הגבוהים מהקבוע בצו הפיקוח".



אז מה אמור לעשות צרכן שרוצה לאכול ביצים במצפון שקט, מוכן לשלם עבור כך יותר כסף, אבל רוצה לדעת בוודאות שמקור הביצים הוא אכן מתרנגולות שגודלו בתנאי חופש?



ובכן, האפשרות הראשונה היא לרכוש רק ביצי חופש שמופיע עליהן סמל הפיקוח של עמותת חי משק, שמעיד כי המשווק אכן עומד בפיקוח כלשהו, גם אם וולונטרי. לדברי עלווה אשוש, מבעלי טבע גב, המפוקחת על ידי "חי משק", מדובר בפיקוח קפדני ורציני, הכולל ביקורות תדירות אצל המשווק ואצל המגדלים, כולל ביקורות פתע.



האפשרות השנייה היא רכישת ביצים אורגניות, המפוקחות על ידי שלושה ארגונים שהוסמכו לכך, מאחר ואחד הקריטריונים להענקת תקן אורגני לביצים הינו גידול העופות בתנאי חופש (שטח מחיה רחב וקבוע של העופות בבית הגידול וכן מרחב טיול רחב וקבוע עבור כל תרנגולת, בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש). משום כך, אפשר למצוא את הכיתוב "ביצי חופש" גם על אריזות של ביצים אורגניות - של הרדוף, למשל. עם זאת, מחירן של ביצים אורגניות גבוה פי שניים ויותר ממחירן המפוקח של ביצים רגילות.



שימו לב!



ביצים אורגניות אומנם עולות יותר, אבל נמצאות תחת פיקוח מוסמך ואחד מתנאי התקן שלהן הוא גידול העופות בתנאי חופש



הידעת?



מדי שנה משווקות בישראל 7 מיליון ביצים כביצי חופש ומהוות 0.4% מכלל הביצים הנמכרות