לראשונה: נציג סורי יבוא לכנסת וימסור דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת

על "הערוץ השווייצי", הוזמן ליאל לשגרירות ארה"ב בתל אביב כדי לדווח על המגעים שניהל עם הסורים. במפגש נטלו חלק כל אנשי הצוות המדיני של השגרירות, פרט לשגריר עצמו.



זאת היתה רק ההתחלה. המתווך השווייצי המיוחד, ניקולס לנג, שהיה איש הקשר בין המשתתפים הישראלים לממשל הסורי, הוזמן לוואשינגטון ועידכן את בכירי מחלקת המדינה והמועצה לביטחון לאומי בפרטי המגעים ותוצאותיהם. לארה"ב הוא הגיע זמן קצר לאחר ביקור פרידה בדמשק, בדרך לתפקידו החדש כשגריר שווייץ בכמה מדינות באפריקה. דמשק אף הוזמנה לאחרונה לשלוח נציג לוועידה לפתרון המשבר בעיראק.



העדות האחרונה להתרככות יחסה של ארה"ב לסוריה היא שיגורה של עוזרת שרת החוץ האמריקאית, אלן סורבריי, לביקור עבודה בבירה הסורית. סורבריי תהיה הפקידה האמריקאית הבכירה ביותר שכף רגלה דרכה בסוריה בשנתיים האחרונות. בארה"ב ניסו להמעיט בחשיבות הביקור, ומשרד החוץ מסר כי אין זה "ביקור בילטראלי", והפקידה הבכירה רק נלווית לנציב העליון של האו"ם לענייני פליטים, כדי לדון בגורלם של 600 אלף הפליטים העיראקים שמצאו מקלט בסוריה.



בשיחות ב"ערוץ השוויצי" בהשתתפות ליאל וסולימן גובש מסמך הבנות לא חתום, ולפיו ישראל תיסוג לקווי ה-4 ביוני 67', והשטחים משני צדי הגבול יפורזו ביחס של 1:4 לטובתה. באזור החיץ לאורך הכנרת יוקם פארק לשימוש סורי-ישראלי משותף, שישתרע על חלק ניכר מרמת הגולן. הכניסה לפארק תהיה חופשית לישראלים ולא תהיה מותנית באשרה סורית. לא הושגו הסכמות על משך הנסיגה: הנציג הסורי ביקש להשלימה בחמש שנים, והנציג הישראלי ביקש לפרוס אותה על 15 שנה. עוד סוכם, כי ישראל תשלוט בשימוש במי הכנרת.