הביקוש הרב - פי 12 על פי מקורב להנפקה - שנרשם לפני כחודש להנפקת סלקום (סימול: CEL) בבורסת ניו יורק, הקפיץ אז את שווי החברה בהנפקה ל-1.95 מיליארד דולר, הרבה מעבר להערכות החתמים. אולם ההחלטה המשותפת של החתמים והחברה האם, , לסגור את תמחור המניות בהנפקה במחיר הגבוה ב-11% מהרף העליון של טווח המחירים המבוקש, תרמה כנראה גם לחולשה הנרשמת מאז במניה. חולשה זו גרמה לחתמים שלא לממש את האופציה לרכישת 3 מיליון מניות נוספות מדסק"ש ומגולדמן סאקס ב-60 מיליון דולר.
ב-5 בפברואר השלימה חברת הסלולר הגדולה בישראל, סלקום, את הנפקתה הראשונה לציבור, שהיתה כולה הצעת מכר מצדן של בעלת השליטה דסק"ש ושל בנק ההשקעות גולדמן סאקס. בתשקיף שפירסמה סלקום לקראת ההנפקה, ציינה החברה כי בכוונת דסק"ש וגולדמן סאקס למכור במשותף 19 מיליון מניות בטווח מחירים של 18-16 דולר. אולם הביקוש הגבוה ממשקיעים מוסדיים בארה"ב הגדיל את היקף המכירה ל-20 מיליון מניות ואת מחיר המניה ל-20 דולר, כך שההנפקה כולה הסתכמה ב-400 מיליון דולר.
דסק"ש מכרה 19.025 מיליון מניות ב-380.5 מיליון דולר ושילשלה לקופתה 353 מיליון דולר, לאחר תשלום עמלות החיתום והוצאות ההנפקה. היא גם רשמה רווח הון של 660 מיליון שקל מהמהלך, אשר יתורגם כנראה לדיווידנדים דשנים בעתיד הקרוב ושיעור אחזקתה בסלקום ירד מ-78.5% ל-59%. את יתרת המניות מכר גולדמן סאקס.
גולדמן סאקס, שמכר מניות בהנפקה, גם הוביל את קונסורציום החתמים שככל את סיטיגרופ, דויטשה בנק, מריל לינץ', ג'פריס ו-וויליאם בלייר. הקונסורציום קיבל אופציה לרכוש מדסק"ש עוד כ-2.85 מיליון מניות ומגולדמן סאקס כ-150 אלף מניות נוספות במחיר ההנפקה, אשר מימושה המלא היה מייצר לחברה מקבוצת אי.די.בי רווח של 100 מיליון שקל נוספים.
אולם כבר ביום המסחר בראשון בבורסת ניו יורק, נפלה מניית סלקום אל מתחת למחיר ההנפקה ומאז היא משייטת בין 18 דולר ל-19 דולר, קרוב יותר למחיר בו היתה ההנפקה אמורה להתבצע. במחירים כאלו, סגרו החתמים את עודפי הביקוש באמצעות רכישת המניות בשוק והאופציה נותרה יתומה עד פקיעתה. לאחר ההודעה על פקיעת האופציה עולה כעת סלקום ב-1% ל-18.3 דולר, המשקף לחברה שווי של כ-1.78 מיליארד דולר.
המחיר הגבוה בהנפקת סלקום מנע את הרחבת הצעת המכר של דסק"ש: האופציה לרכישת מניות ב-60 מיליון דולר לא מומשה
עומרי כהן
8.3.2007 / 19:36