דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד לא יכלול מסקנות אישיות ויעסוק באירועים שקדמו למלחמה

בדו"ח הביניים של ועדת וינוגרד על אירועי מלחמת לבנון השנייה לא יהיו מסקנות אישיות, אלא רק מסקנות מערכתיות. ערוץ 2 דיווח הערב כי דו"ח הביניים, שיפורסם ב-27 במארס, לא יעסוק בניהול המלחמה, אלא רק באירועים שקדמו לה ובהחלטה לצאת למלחמה.



עוד דווח, כי בדו"ח הסופי של הוועדה, שיפורסם בחודש יולי, תימתח ביקורת חריפה על ניהול המערכה, וביקורת אישית על ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הביטחון, עמיר פרץ, הרמטכ"ל לשעבר,
דן חלוץ, ואלוף פיקוד הצפון לשעבר, אודי אדם. בדו"ח צפויה להיות גם התייחסות ביקורתית מאוד לתפקוד פיקוד העורף.



אולמרט בוועדה: ההחלטה להגיב בפעולה נרחבת לחטיפה התקבלה במארס 2006



ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר בעדותו בוועדת וינוגרד כי החלטתו להגיב בפעולה צבאית גדולה לחטיפת חיילים בגבול לבנון התקבלה כבר במארס 2006 - ארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה. הוועדה, החוקרת את מלחמת לבנון השנייה, צפויה לפרסם החודש את דו"ח הביניים שלה. הוועדה אף העבירה לאחד העדים, לבקשתו, את תמליל עדותו, אך היא מבהירה כי מלבד זאת, לא הועבר חומר של הוועדה לידי גורם חיצוני.



אולמרט העיד בוועדת וינוגרד ב-1 בפברואר, וחקירתו התמקדה בשלוש שאלות: נסיבות מינויו של עמיר פרץ לשר הביטחון; כיצד ומדוע התקבלה ההחלטה לצאת למלחמה ב-12 ביולי, שעות אחדות אחרי חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב? ומדוע החליט על הרחבת הפעולה הקרקעית ב-48 השעות האחרונות, שבהן נהרגו 33 חיילים?



לפי גרסת אולמרט, הוא קיים יותר דיונים והערכות מצב על לבנון מכל קודמיו בשנים האחרונות. ההתייעצות הראשונה התקיימה כבר ב-8 בינואר 2006, ארבעה ימים אחרי שנקרא למלא את מקומו של אריאל שרון. התייעצויות נוספות נערכו במארס, באפריל, במאי, ואחרי חטיפת גלעד שליט ב-25 ביוני. יום לפני אולמרט העיד בוועדת וינוגרד מזכירו הצבאי, גדי שמני, ומסר לחבריה את לוח הזמנים של ההתייעצויות.



התרחיש שהוצג בהערכות המצב היה דומה לאירועים שקרו בפועל: חטיפת חיילים אל מעבר לגבול, מלווה בירי אל יישובי הצפון. הרמטכ"ל אז, דן חלוץ, אמר שלאירוע כזה יהיו השלכות מרחיקות לכת על כושר ההרתעה של ישראל. עמדת הרמטכ"ל שיכנעה את אולמרט, שאסור יהיה לישראל להבליג על חטיפה בצפון והיא תידרש להגיב.



בדיון במארס, שאל אולמרט את מפקדי הצבא האם יש תוכניות מבצעיות למקרה כזה, ונענה בחיוב. כשביקש לראות את התוכניות ונשאל מדוע, השיב להם שאינו רוצה לקבל את ההחלטה ברגע החטיפה - אלא עכשיו. התוכניות הוצגו לו, והוא בחר בחלופה הבינונית בחריפותה, שכללה תקיפה אווירית בצד פעולה קרקעית מוגבלת. שר הביטחון אז היה שאול



שרון הורה להכין בנק מטרות



אולמרט נשאל בוועדה כיצד לדעתו היה נוהג קודמו, וסיפר שאחרי ניסיון החטיפה הכושל של חיזבאללה ברג'ר, בנובמבר 2005, הורה שרון לצה"ל להכין "בנק מטרות" לתגובה צבאית בלבנון. בנק המטרות שהוכן כלל את המבצע האווירי להשמדת רקטות הפג'ר והזילזאל ארוכות הטווח, שהופצצו בלילה הראשון למלחמה. שרון אמר אז שאי אפשר להמשיך כך, ומכך הסיק אולמרט שהיה פועל כמוהו.



בדיונים המוקדמים קבע אולמרט שהמטרה המדינית של פעולה צבאית בלבנון תהיה ליישם את החלטת מועצת הביטחון 1559, שקראה לפריסת צבא לבנון בדרום ולפירוק חיזבאללה מנשקו. במאי 2006, ערב נסיעתו הראשונה לארה"ב, שמע אולמרט מראש המועצה לביטחון לאומי אז, גיורא איילנד, ומראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שממשלת לבנון תסכים ליישם את החלטה 1559 בתמורה לנסיגה ישראלית מחוות שבעא. אולמרט חשב שמוטב להגיע ליישום ההחלטה בדרך מדינית, והעלה את העניין בשיחותיו עם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, ונשיא צרפת, ז'אק שיראק.



בהתייעצות שנערכה ביוני, אחרי חטיפת שליט, אמר אולמרט לפי עדותו שהוא בטוח בוודאות מוחלטת שיהיה ניסיון חטיפה דומה גם בגבול לבנון, והנחה את צה"ל לסכל אותו בכל דרך אפשרית.



הרחבת הפעולה הקרקעית - ניסיון להשפיע על הדיונים באו"ם



את הרחבת הפעולה הקרקעית בסיום המלחמה נימק אולמרט ברצונו להשפיע על הדיונים במועצת הביטחון, כך שטיוטת ההחלטה על הפסקת האש (החלטה 1701) תשונה לטובת העמדה הישראלית. באותו יום לפנות בוקר הגיעה לידיו הטיוטה המעודכנת ששיקפה את העמדה הצרפתית-לבנונית שלא היתה נוחה לישראל, והמבצע נועד ללחוץ על חברות מועצת הביטחון.



חברת הוועדה, פרופ' רות גביזון, התפרצה לדבריו ואמרה שאין לה ספק שהפעולה ב-48 השעות האחרונות ללחימה היתה הצלחה גדולה, אבל ברצונה לשאול מדוע היא לא נעשתה קודם. אולמרט הסביר, שאילו הפעולות הקרקעיות הקודמות של צה"ל בדרום לבנון היו מוצלחות, ישראל לא היתה במצב שאליו נקלעה בסיום המלחמה. נראה שעל סמך דברי גביזון העריך אולמרט שהצליח לשכנע את הוועדה בצדקת ההחלטה על הפעולה הקרקעית. הוא סיפר לעוזריו שיצא מותש מהעדות, אך התרשם שהוועדה קיבלה את עמדתו.



אולמרט: מינוי פרץ לביטחון - חלק מהתחייבות קואליציונית



הוועדה שאלה את אולמרט אם מינוי פרץ לשר ביטחון היה ראוי. הוא השיב שתיק הביטחון נמסר לעבודה בהתחייבות קואליציונית, והמפלגה בחרה את השרים.



ראש הסגל של רה"מ, יורם טורבוביץ', הציג לוועדה את המגעים המדיניים שהתנהלו סביב המלחמה. בין השאר סיפר, שביום הראשון שוחחה שרת החוץ האמריקאית, קונדוליזה רייס, עם אולמרט ודרשה שישראל לא תפגע בראש ממשלת לבנון, פואד סיניורה. מכך הבינו בירושלים, שאין לפגוע בתשתיות לבנוניות כאמצעי לחץ, כפי שתיכנן צה"ל. יועץ רה"מ לשעבר, דב ויסגלס, הסביר את "מדיניות ההכלה" של שרון בגבול הצפון, שנועדה למנוע את פתיחתה של חזית שנייה בזמן העימות עם הפלשתינאים.