מיכה לינדנשטראוס
חברים: חברי ועדת ביקורת המדינה ורוב האופוזיציה. התקשורת.
יריבים: ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כל אנשי לשכתו ורוב הקואליציה. בכירים בצה"ל. התקשורת.
אומרים עליו: שהכיוון שהוא מוביל נכון, אבל סגנונו הורס הכל. לינדנשטראוס "זורע רוח וקוצר סופה", והדבר מכניס אותו לעימותים שלא טוב להיות בהם. לדברי אחדים, לינדנשטראוס אינו מנהל מוכשר כלל וכלל וקיים נתק בין האג'נדה שהוא מוביל לבין המשרד שלו, שעובד במקביל אליו וללא שיתוף פעולה עמו. שטף הדו"חות הביא למצב שמשרד מבקר המדינה לא יכול לעמוד בו. הכמות האדירה של העבודה פוגעת באיכות. הוא רודף תקשורת ופרסום, לא מפספס אף מלה שמתפרסמת עליו, וזוכר דברים שפורסמו לפני שנים רבות. בניגוד למבקרים אחרים, לינדנשטראוס הבין שאם הוא רוצה שמשהו ייעשה עם דו"חות הביקורת שלו, הוא חייב לפרסם אותם. התקשורת היא בעבורו מנוף לחץ, וזה כולל פרומואים כמו "עומד להיות דו"ח חמור". לינדנשטראוס חוקר הרבה פרשיות, ומתבטא בחריפות נגד כל ניסיון להצר את צעדיו. בעימות בינו לבין אולמרט נאמר שהאחרון מנסה לשוות לעניין גוון אישי, אף שלא ידוע על שום יריבות אישית בין השניים.
הצלחות: הדו"ח בעניין ההתנתקות ופינוי המפונים מגוש קטיף. הוא הנהיג בדיקה של דברים תוך כדי התרחשותם - ולא בדיעבד. החל לפרסם שמות מבוקרים ומסקנות אישיות ומערכתיות. שינה את ההתייחסות לביקורת.
כישלונות: מושך הרבה אש ל"איך" באופן שפוגע באפקטיוויות של ה"מה". מבוקריו מצליחים להסיט את תשומת הלב הציבורית למבקר במקום לתכנים שהוא מוציא תחת ידו. יתרונו כדומיננטי בתקשורת הוא גם חסרונו.
עוד משהו: פירסם בעבר סיפורים קצרים בעיתונות ואף הוציא קובץ סיפורים. בנוסף פירסם שני ספרי משפט: "חזקת החפות" ו"הספק הסביר במשפט הישראלי".
-
תפקיד: מבקר המדינה
גיל: 69
מצב משפחתי: נשוי + 3 בנות
מגורים: חיפה
השכלה: תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים
מסלול: ב-1972 מונה לשופט תעבורה בגיל 35; ב-1975 מונה לשופט שלום בחיפה; ב-1982 לשופט מחוזי; ב-1995 לסגן נשיא בית משפט מחוזי; וב-1999 לנשיא בית משפט מחוזי
פנאי:קריאה וטיולים
ברוטו: שכר מקביל לזה של שר - כ-36 אלף שקל בחודש. בנוסף מקבל פנסיה של 70% משכר נשיא בית משפט מחוזי - כ-35 אלף שקל בחודש
תדמית: נמר בעור של כבש; ישר ורודף צדק; תאב פרסום
מני מזוז
חברים: מזוז אינו איש של קליקות, ולמעט כמה חברים אישיים, חברות בעיניו היא כמעט מגונה. הוא מגדיר עצמו אנטי-סחבק. עם זאת, ניתן לציין את הכימיה הטובה של מזוז עם פרקליט המדינה, ערן שנדר.
יריבים: כשם שאין למני מזוז חברים, כך גם אין לו יריבים מושבעים. הוא לא עובד במישור האמוציונלי, ולכן אינו מפתח רגשות לטוב או לרע. הדבר בולט, כך אומרים, ביחסו לעיתונאים. גם מי שכותב עליו את הדברים הקשים ביותר זוכה לדלת פתוחה.
אומרים עליו: מסודר ומדויק, קפדן. השמועות אומרות שהאופן שבו הוא מסדר את המזוודה שלו הוא לא יאומן. הוא מאוד מסודר גם בעבודה, מחזיק בארכיון פרטי, ומסוגל לאתר ללא קושי חוות דעת מלפני עשרות שנים. חכם. משפטן מעולה. מרבה לקיים דיונים בצוותים ולהתייעץ, אך בסופו של דבר מחליט לבד. שינה את עמדותיו בנוגע לחזקת החפות של פוליטיקאים.
הצלחות: מיצב מחדש את מעמד היועץ המשפטי אחרי שנים שבהן נשחק קצת בזמן כהונת אליקים רובינשטיין. את גל המאבק בשחיתות השוטף את המדינה בזמן האחרון ניתן לזקוף במידה לא מעטה גם למזוז. ההחלטה האמיצה על הגשת כתב אישום נגד השר לשעבר צחי הנגבי בגין מינויים פוליטיים נחשבת למהלך נועז ממש. גם ההחלטה על סגירת תיק האי היווני היתה נועזת. כל ההחלטות שלו על העמדה לדין של אישי ציבור הסתיימו עד היום בהרשעה.
כישלונות: רוב המשפטנים לא רואים את ההעמדה לדין של רמון כהצלחה של מזוז. גם שלל התבטאויותיו של מזוז בזמן משפטו של רמון וניהול תיק הנשיא, אינן נחשבות למהלכים מוצלחים מצדו. מזוז רואה כאי-הצלחה את חוסר יכולתו להסביר לציבור את החלטתו בעניין האי היווני, על אף שהוא משוכנע כי קיבל את ההחלטה הנכונה.
עוד משהו: עלה בגיל שנה מג'רבה שבתוניסיה היישר לנתיבות. אביו, שלמה מזוז, היה רב הקהילה ודיין. במשך שנים נקרא מזוז "בן הרב", ועד היום הוא נוהג לקרוא את מגילת אסתר כ"בעל קורא".
-
תפקיד: היועץ המשפט לממשלה
גיל: 52
מצב משפחתי: נשוי + 2 בנות
מגורים: ירושלים
השכלה: תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים
מסלול: 28 שנים בפרקליטות המדינה. תקופה קצרה במחלקה הפלילית, ולאחר מכן שנים ארוכות במחלקת הבג"צים. ב-1994 מונה בגיל 39 למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ייעוץ, וכיהן בתפקיד 10 שנים - עד למינויו ליועץ המשפטי
ברוטו: שכר מקביל לזה של שופט עליון - כ-57 אלף שקל בחודש
פנאי: ספרים, קולנוע, אמנות, מכוניות (קורא מושבע של מגזיני רכב)
תדמית: נמנע מעימותים; אפרורי; רובוטי; אמיץ; קול
המספר ידיד התקשורת מול בעל קורא חובב הגלגלים
ארנון בן-יאיר
9.3.2007 / 9:45