ראש עיריית רמת השרון: "חולדאי רוצה להפוך את תל אביב למדינה וזה לא יילך לו; מצדי שיבנה בים"

"הוא מתנהג כמו מגלומן, וחומד שטחים של אחרים. זה לא יילך לו. תהיה פה מלחמת עולם - ואנחנו נילחם עד גרגר האדמה האחרון".



דברים אלה לא הובאו מפי ראש מדינה לוחמני וגם לא מפי ראש תנועת שחרור אופוזיציונית. המעורבים בסכסוך טריטוריאלי קשה זה יושבים בקרבנו. הדובר הוא לא אחר מאשר ראש עיריית רמת השרון, איציק רוכברגר, אשר תקף השבוע בחריפות את ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, על "נטיותיו האימפריאליסטיות". חולדאי, טוען רוכברגר, שב ומנסה לספח לתל אביב קרקעות שבתחום שיפוטה של רמת השרון. "הוא רוצה להפוך את תל אביב למדינה, וזה לא יילך לו", יורה רוכברגר ומוסיף: "מצדי - שיילך לבנות בים".



בהיעדר יד ממלכתית מכוונת, ועל רקע היחלשותם של המוסדות הלאומיים לעומת כוחו הגדל של השלטון המוניציפלי - גילו בשנים האחרונות רשויות מקומיות כי נעשו אדונים לעצמן. סכסוכים נקודתיים שנוהלו עד כה בהיחבא בין מסדרונות משרדי הממשלה זכו לפתע לצאת לאור יום, והחלו לפרוץ מעל פני השטח במלוא עוזם - כשהרשויות ניצבות זו מול זו בחזית הקרב, שבו נוטלים חלק גם בתי המשפט וכלי התקשורת. כשלמדורה זו מוסיפים שמן בדמותו של שוק נדל"ן רותח, גדלות הלהבות עוד יותר.



תל אביב נגד רמת השרון



בין שכונותיה הצפוניות של תל אביב לבין השכונות הדרומיות של רמת השרון (וכביש מספר 5 התוחם אותן) - משתרעת רצועת קרקע בת 3,500 דונם: מצומת מורשה במזרח, ועד לצומת גלילות במערב. על רצועה זו קידמה עיריית רמת השרון את תוכנית "רצועת הנופש" והכפר הירוק - המתעתדות להופכה לריאה ירוקה עבור תושביה (פארק בשטח 2,500 דונם), לצד שכונות מגורים בנות 6,100 יחידות דיור, ובעתיד אף לאחדן עם תוכנית מתחם פי גלילות (שבו מתוכננת הקמת 9,000 יחידות דיור נוספות לצד 700 אלף מ"ר לתעסוקה).



בעיריית תל אביב לא אהבו את תוכניותיה של רמת השרון מתוך חשש להחלשת תל אביב כמרכז תעסוקה מטרופוליני, ומתוך חשש מפגיעה ברלוונטיות תוואי רכבת הפרברים הנוכחי. מן הראוי, טענו בעיריית תל אביב, כי רצועה זו הסמוכה ממילא לשכונותיה הצפוניות תסופח לשטחה, תופשר לבנייה, ותהווה את המשכן הטבעי של שכונות המשתלה ותל-ברוך צפון - כך שכביש מספר 5 ייקבע כגבול ראוי בין הרשויות. עם זאת, הרצועה כלולה בתחום שיפוטה של רמת השרון, וזו אינה מעלה כלל על דעתה השתלטות עוינת מצד שכנתה.



לפני כשלוש שנים פנתה עיריית תל אביב לשר הפנים דאז, אברהם פורז, בטענה כי הותרת שטח המחלוקת בידי רמת השרון תביא לבזבוז משאבים מיותר ותסתור את התכנון האסטרטגי של מטרופולין תל אביב. עוד טענו, כי עיריית רמת השרון ממילא לא תהיה מסוגלת לעמוד בפיתוח הנדרש להקמת פרויקטי ענק מעין אלה.







שר הפנים נענה לבקשת עיריית תל אביב וייסד במשרדו ועדת גבולות, לבחינתם המחודשת של גבולות שטחי השיפוט הסמוכים. בעיריית רמת השרון טענו בתגובה כי מדובר בניסיון לחמוד את הקרקעות המגלמות פוטנציאל כלכלי בסך מאות מיליוני שקלים (בגין גביית אגרות והיטלים) - לא המתינו כלל לתוצאות דיוני הוועדה - ועתרו לבג"ץ. לפני כחצי שנה פוזרה הוועדה מבלי שהכריעה בעניין.



"אני יודע שהם לוחצים כל העת לפתוח מחדש את הדיון", אמר השבוע רוכברגר. "זהו ניסיון לשוד הקרקעות הגדול ביותר שנעשה בחסות המדינה". מנגד טוען מהנדס עיריית תל אביב לשעבר, דני קייזר, כי עמדת העיר נובעת כל כולה משיקולים אסטרטגיים הנוגעים לטובת המטרופולין כולו: "הכוונה היתה לשמור על משאבי המדינה ולהסדיר את פעילותן התקינה של הערים. הבענו הסכמה לחלוקת הכנסות, וחולדאי אף הסכים לפנות את כסאו - אם רק יסכימו כל ערי המטרופולין על ייסוד רשות אחת מאוחדת. הוויכוח הוא למעשה אידיאולוגי - ונסוב על האופן בו נתפשת התפתחות עירונית ראויה".



בעיריית רמת השרון הזכירו השבוע את דברי אחד מסגני ראש העיר תל אביב אשר צוטט כאומר כי "רמת השרון תיהפך לעוד שכונה בתל אביב" - ואילו בעיריית תל אביב טוענים כי רמת השרון עושה כל שביכולתה להוכיח את עצמאותה - גם במחיר הקמת מערכת ביוב מיותרת מצפון לשכונת תל ברוך צפון התל אביבית (רק כדי ששכונת נוה גן הסמוכה ברמת השרון לא תסתייע חלילה במערכת הביוב של תל אביב). הקרבות, לפיכך, עדיין לא שככו.



מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה אינה זקוקה לשטחי רמת השרון וכל בקשתה היא ליצור היגיון תכנוני-מוניציפלי. עדיף שכל הצדדים ינהגו באיפוק ויתמודדו מקצועית עם הנתונים שהועלו בפני שר הפנים".



הוד השרון נגד תל אביב



בתחילת המאה ה-20 קיבלה עיריית תל אביב לידיה חטיבת קרקע בשטח 132 דונם באזור השרון כדי להקים ולהפעיל במקום מוסד חינוכי לנוער - "בית הנערה". לימים נכלל השטח בתחום שיפוטה של העיר המתהווה: הוד השרון. פעילות המוסד, עם זאת, הועתקה מן המקום כבר לפני כעשור, והשטח נותר מיותם מפעילות. מחירי הנדל"ן בסביבה דווקא טיפסו במרץ.



כבעלת הקרקע, התקשרה עיריית תל אביב בהסכם קומבינציה עם חברת הנדל"ן אביב-אוסיף - והתחילה לקדם במקום תוכנית לבניית שישה מתחמי מגורים בני 1,300 יחידות דיור בבניינים בני 25 קומות ובצפיפות (נטו) של 40 יחידות דיור לדונם. בהוד השרון בעלת הצביון הכפרי משהו התפלצו לנוכח ממדי התוכנית, והביעו התנגדות נזעמת נוכח הפגיעה באופי היישוב, צפיפות היתר והעדר השטחים הירוקים. עיריית תל אביב, אשר צפתה את אבני הנגף, ניצלה סעיף בחוק התכנון והבנייה - ודילגה מעל דיוני הוועדה המקומית (בהוד השרון) - היישר אל הוועדה המחוזית.



"עיריית תל אביב התנהגה כאחרונת היזמים ולא כרשות מקומית אחראית", תוקף ראש עיריית הוד השרון, חי אדיב. "אפילו יזמים אינם מעזים להתנהג כך, כי הם יודעים שהמהלך ייכשל. מה שמותר בתל אביב - אי אפשר ליישם בהוד השרון".



לפני כארבעה חודשים החליטה הוועדה המחוזית מרכז לדחות את התוכנית בטענה כי היא סובלת מליקויים וחורגת מזכויות הבנייה הקיימות בסביבה, סותרת את תוכנית האב של הוד השרון, מעמידה זכויות בנייה החורגות באופן משמעותי מן הסביבה הקיימת, חסרה פתרונות תחבורתיים ראויים, ועלולה לפגוע בתנאים האקלימיים של הבתים הסמוכים לה. הוועדה המחוזית הורתה לוועדה המקומית בהוד השרון ליזום תוכנית חדשה לשטח שתשקף את התכנון האורבני הרצוי לאזור. זו אמנם החלה בהליכי אישור תוכנית, אך כזו המייעדת את המקום לשטח ירוק פתוח, שבו ייבנו עד 200 יחידות דיור, אם בכלל...



"אין לי כוונה לבנות מהר יותר מן הצורך ביישוב - ויש להתאים את נפחי הבנייה לקצב התשתיות והפיתוח", אומר אדיב. "או שאפקיע את השטח או שאעביר את זכויות הבינוי למקום אחר. זה בדיוק המנדט שיש לראש עיר ולוועדה המקומית".



מעיריית תל אביב נמסר אז בתגובה כי היא תערער על החלטת הוועדה ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה לשינויה: "94% משטחי התוכנית הם שטחים פתוחים ירוקים ומבני ציבור לעומת 40% בלבד בשטחים הסמוכים. הצפיפות בתוכנית המוצעת תואמת את הוראות תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 35. העירייה לא תוותר על זכויותיה בקרקע, ותעשה הכל כדי לפתחה, כפי שנעשה במתחמים סמוכים. עיריית תל אביב-יפו רואה בתוכנית תוכנית טובה, אשר תורמת באופן משמעותי להוד השרון ומשמרת את הפארק באזור", כך נמסר.



בהוד השרון, שם מודעים לניסיונות לחדש את הדיון בתוכנית במועצה הארצית, כבר נערכים למאבק: "כל עוד אני ראש עיר - הם לא ייבנו פה", מבטיח אדיב. "זכותי כראש עיר לומר היכן יהיה צפוף, ואין שום סיבה לבנות שם מגדלים. ההתנהלות הזו לא מכובדת, לא לחולדאי ולא לעירו. אני מאמין שהשכל הישר יעבוד - ולא הגודל יקבע, אלא השיקול התכנוני הנקי. אם יהיה צורך, נלך לבג"ץ. כל הכלים עומדים לרשותנו".



נשר נגד חיפה



התנגשות נוספת בין זכות קניינית לסמכות תכנונית תהיה בשנים הקרובות גם מנת חלקן של הערים הסמוכות חיפה ונשר. אלה התקוטטו משך שנים סביב שאלת הזכויות בחטיבת קרקע של כ-300 דונם בכרמל, המחברת בין קמפוס האוניברסיטה לטכניון. ועדת גבולות המליצה ב-2001 לשר הפנים להעביר את השטח שבמחלוקת לשטח השיפוט של חיפה - לצורכי הרחבת שטחי המוסדות להשכלה גבוהה. השר אישר, השנים חלפו, אך בנייה - אין.



עיריית נשר מיהרה לבג"ץ, וטענה כי עיריית חיפה אינה מתכוונת לממש את הבטחתה, וכי גזילת עתודת קרקע זו מידיה תביא לניוונה של העיר. לפני כמה שבועות הודיע משרד הפנים לבג"ץ כי החליט לבטל את החלטת ועדת החקירה ולהותיר לפי שעה את המצב על כנו: הקרקע תיכלל בתחום שיפוטה של נשר - אך הבעלות עליה תישאר בידי עיריית חיפה.



ראש העין נגד כפר קאסם



המקרים השכיחים יותר של סכסוכי רשויות מצויים דווקא בתחום התשתיות, הנוטות לפרישה רחבה יותר בין שטחי שיפוט שונים (גם משיקולי כדאיות כלכלית). בימים בהם שיתוף פעולה כפוף למאזן אינטרסים, ורוח אחווה היא בבחינת מלה גסה, היה זה עניין של זמן עד שיתגלעו אותם הסכסוכים סביב מערכות התשתית המשותפות.



סכסוך מר שכזה פרץ למשל בין ראש העין לשכנתה כפר קאסם, מאחר שהשתיים חולקות ביניהן תחנת שאיבת ביוב משותפת. בעלויות התפעול והתחזוקה אמורות לשאת שתי הרשויות - אך בפועל, מאז הקמת התחנה נשאה בהן רשות אחת בלבד: "עם כל הכבוד לכפר קאסם, ואנו באמת שכנים טובים, ראש העין אינה יכולה לשאת לבדה בעלויות", אומרת מנכ"לית עיריית ראש העין, אירית נתן. "מאז ומעולם תיחזקנו את התחנה מכספינו שלנו, מימנו את התקלות והדליפות גם בכפר קאסם - אך אנו לא מסוגלים יותר לקחת על עצמנו נטל זה".



באחרונה צימצמה ראש העין את דרישת החוב מכפר קאסם ל-500 אלף שקל בלבד - אך היישוב השכן טוען כי אין ביכולתו לשאת גם בתשלום חוב זה. בשבועות הקרובים יתכנסו משרדי התשתיות, איכות הסביבה והפנים על מנת לדון בריח הביוב המאיים על טיב היחסים בין היישובים הסמוכים.



ראש מועצת כפר קאסם, סאמי עיסא, אמר בתגובה: "תחנת השאיבה בראש העין לא מסוגלת לקלוט את כל השפכים מן היישוב, ולכן נדרשת התערבות משרד התשתיות בשדרוג התחנה. בראש העין יכולים לטעון לחובות מצדנו - אך כפר קאסם אינה צריכה כלל להשתתף במימון הוצאות התחזוקה של מכון שפכים אשר אינו בשטחה".