בנק ישראל מציע מהפכה בעמלות הבנקים

רק לפני 4 חודשים דיבר סטנלי פישר על "רשימת העמלות המגוחכת" שמציגים הבנקים ותהה מדוע המערכת הבנקאית מתפקדת בצורה שכזו בעוד שבמדינות אחרות מתפרנסים הבנקים בעיקר ממתן אשראי. והנה, בנק ישראל הוציא הבוקר מחקר הקורא להגברת התחרות בין הבנקים, שקיפות בעמלות הבנקים, צמצום, הקלת המעבר מבנק לבנק ופיקוח על המחיר.

"רק חיזוק התחרות תיטיב עם הצרכנים", אמר פישר ונראה כי הדברים הללו משתקפים היטב בעבודה שהציג הבנק. "מחקרים שונים מראים שרמת התחרותיות במערכות הבנקאות הישראלית נמוכה מהרמה הממוצעת בעולם", קובע המחקר ומוסיף, כי "במדינות המערב, בהן נראה כי קיימת רמת תחרות גבוהה בענף הבנקאות, מקובלת, בדרך כלל, שיטת גביית עמלות פשוטה, שאינה כרוכה בריבוי עמלות, ואף לעתים מאפשרת ללקוח, בנסיבות מסוימות, להימנע מתשלום עמלות בגין פעולות שוטפות בחשבון העובר ושב". ובישראל? "אני בעצמי איני מבין את חשבון הבנק שלי ולא ברור לי למה דפי החשבון אינם ברורים לאיש", אמר פישר לפני 4 חודשים.

עד כמה התחרות בין הבנקים בישראל נמוכה? המדד עבור ישראל עומד על 0.115 לעומת ממוצע של 0.42 בקבוצת ההשוואה הכוללת 18 אלף בנקים ב-101 מדינות בעולם על פני 20 שנים. מדובר, כך כותבים בבנק, באחד הערכים הנמוכים בעולם.

בבנק מספקים דוגמה, שלפיה בארה"ב קיים פטור מתשלום קבוע (דמי ניהול) עבור חשבון עו"ש המכיל יותר מ-591 דולר (כ-2500 שקל) או יתרה של 200 דולר (כ-850 שקלים) בפקדון נושא ריבית.

ממצא מעניין הנוגע למחירי העמלות בארה"ב הוא כי מחירי העמלות ללקוחות הצרכניים בבנקים הגדולים גבוהים מאלה של הבנקים הקטנים. על פי מחקרים בארה"ב, הבנקים הגדולים מתמקדים בהשאת הרווחים מהלקוחות הקיימים, ופחות מגיוס לקוחות חדשים. לאור זאת, האינטרס שלהם בהצגת עמלות נמוכות ללקוח הוא נמוך. גם כאשר נראה כי לא חל שינוי כלשהו אחר במחירי הבנק ("כל יתר התנאים שווים"), עדיין נמצא כי הבנקים הגדולים מעלים את מחיר העמלות יותר מאשר הבנקים הקטנים.

הנה כמה נתונים שירתיחו כל מי שמחזיק בחשבון בנק בישראל: החל משנות התשעים, בנקים במדינות מערביות רבות מוןתרים על גביית עמלות בגין פעולות שוטפות בחשבונות עובר ושב, או שגובים גבייה מינורית על פעולות אלה. גם במדינות מערביות בהן גובים עמלות על פעולות בחשבון עובר ושב, כמו חלק ממדינות אירופה, ניכרת מגמה שלא לגבות עמלות, או לגבות עמלות בסכום מינימלי בגין שימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים (העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי של הבנק, ופעולות ב-ATM באותו בנק).

בבנק ישראל מציעים מספר דרכים שמטרתן להתמודד עם התחרות הירודה. ביניהן פיקוח על המחירים שגובים הבנקים. ההמלצה השנייה היא אחידות: תעריפוני הבנקים כוללים שמות שונים לשירותים דומים, בין אם מדובר בשירותים הניתנים ללקוחות פרטיים, ובין אם מדובר בשירותים הניתנים ללקוחות עסקיים גדולים. מצב זה מקשה על יכולת ההשוואה האמיתית בין עלותו של אותו שירות בשני בנקים שונים. מטבע הדברים, ההכבדה על יכולת ההשוואה פוגעת בעיקר בלקוחות הפחות מתוחכמים.

המלצה שלישית היא לצמצם במספר המחירים. כיום כוללים תעריפוני הבנקים כמה מאות מחירים לשירותים הבנקאיים. בבנק ישראל ממליצים לבטל את המחירים שמבטאים כפל של מחיר בגין אותו שירות וכן לאחד בפרט בתחום הצרכני, בין שירותים דומים שעלותם דומה.

בבנק מציעים גם לאפשר למפקח על הבנקים לפרסם נתונים על ההוצאה הממוצעת על עמלות (בצירוף שמו של הבנק) וזאת במטרה להגביר את השקיפות.

ולבסוף, ממליצים בבנק להמשיך במדיניות צמצום עלויות המעבר על סוגיהן השונים, כפי שבאה לידי ביטוי ב"עסקת החבילה". זאת בנוסף לצעדים שננקטו להקלת המעבר מבנק לבנק ולסגירת חשבון הבנק.