המורים ישביתו מחר את בתי הספר התיכונים במחוז ירושלים

בתיכון עירוני א', למשל, מתוכננים מרתונים לימודיים בהיסטוריה ומתמטיקה. "התלמידים הם המפסידים העיקריים מהשביתה", אומרת גולדשטיין, "בגלל השביתה סיכויי ההצלחה נפגעים. כל התלמידים יצטרכו להשלים את החומר לבד, אבל מי שנפגע הכי קשה הם אלה שמתקשים לשלם למורים פרטיים".



לדברי מנהל בית הספר, רם כהן, מתכונת השביתה - יום אחד באזורים שונים בארץ, תוך הודעה מראש של 24 שעות - גורמת נזק חינוכי גדול יותר משביתה רציפה. "הגרלת הבגרויות של פעם התחלפה בהגרלת ימי השביתה", הוא אומר. "התלמידים מתחילים לומר שאולי לא צריך ללמוד למבחן מחר או מחרתיים, כי תהיה שביתה. בחודשים האחרונים ניסינו להדגיש אצל התלמידים עקרונות כמו סדר, ארגון, עמידה בלוחות זמנים ומלחמה ב'הברזות'. השבועיים של עיצומים דירדרו אותנו אחורה".



התלמידים בבית הספר מבינים את מטרת המאבק של המורים, ובדרך כלל מצדיקים אותו. "אין ויכוח שצריך להעלות למורים את השכר ולשקם את מערכת החינוך", אומרת גולדשטיין. לדברי כהן, מדובר במאבק "צודק ולגיטימי. כולם מצקצקים בלשון וטוענים שהשכר נמוך. הממשלה צריכה להעלות את שכר המורים, אחת ולתמיד. רק כך נוכל גם לדרוש יותר מהמורים".



לדברי יו"ר ארגון המורים, רן ארז, "האוצר מסרב לשבת אתנו, בטענה שלא מנהלים מו"מ עם ארגון שובת. אם המטרה היא לקדם את מערכת החינוך - חובה עליהם לשבת אתנו, כפי שנעשה בשנים קודמות. אבל המטרה האמיתית של האוצר היא לשבור אותנו. במאבק הזה כולם סובלים, אבל האחריות אינה שלי. שנה וחצי ניסיתי לקדם את המו"מ בדרכי נועם, אבל לא התקדמנו אפילו במילימטר".



ממשרד האוצר נמסר, בתגובה, שארגון המורים "פועל משיקולים לא ברורים, הפוגעים בתלמידים ובמורים. ארז בחר להשבית את המערכת ולא להמשיך במו"מ, אף שהיה עד להצלחת הדיונים עם הסתדרות המורים. בחירת הסתדרות המורים להידבר, להגיע לסיכומים ולקדם יחד רפורמה במערכת החינוך, היא הבחירה הנכונה".