סטיוארט באטרפילד: "אני עדיין חושב שאין לפליקר שום מתחרים ישירים. אבל אני בטוח שיום אחד יהיו"

פליקר, אחד האתרים הגדולים והידועים לניהול ולשיתוף תמונות, חגג לאחרונה את יום השנה השלישי להיווסדו. נקרתה בפנינו ההזדמנות לשוחח עם המנכ"ל סטיוארט באטרפילד, ממייסדי פליקר, על הצמיחה של האתר, הן בגודל והן באיכות, על מצבו הנוכחי כחלק ממשפחת יאהו, על תוכניות לטווח הקצר והארוך, וגם על חמאת בוטנים.



פליקר חגג זה עתה את יום הולדתו השלישי. איך אתה חושב שהוא ייראה ויפעל בעוד שלוש שנים מהיום?



יש לנו חזון מאוד ברור, להיות "העיניים של העולם", המקור העיקרי לשיתוף ולגילוי של הדברים אותם אנשים רואים ברחבי העולם. איני רואה את החזון הזה משתנה בעתיד הקרוב. האתגר הוא להגדיל את האתר, תוך שמירה על אותה איכות ועל תחושה של אינטימיות.



כבר היום אנחנו עומדים על 7.2 מיליון משתמשים רשומים ו-23 מיליון מבקרים שונים (unique visitors) בכל חודש. זהו אתגר אדיר, שבסופו של דבר מסתכם ב"תכנון עירוני", בדיוק כמו שגם בעיר עצומה כמו לונדון ישנן כל מיני שכונות קטנות וחמימות.



אנחנו גם משתלבים מצוין עם המטרה אותה הגדירה לעצמה לאחרונה יאהו, והיא לחבר בין אנשים לבין התשוקות שלהם, הקהילות המתאימות להם והידע העצום הנמצא בעולם. לפליקר תפקיד חשוב ומעניין למלא במשימה זו. כמובן שיש באתר המון אנשים שצילום הוא תאוותם העיקרית, אך יש גם אלפי קבוצות בפליקר סביב נושאים כמו גננות, סריגה, או כל נושא אחר. פליקר הוא כלי מעולה עבור אינטראקציות מהסוג הזה.



אם פליקר הוא "העיניים של העולם", האם אתה צופה שלאתר יתווסף מרכיב חדשותי?



כן, כבר היום אנחנו מאפשרים זאת, וזה גם קורה בפועל, אבל עדיין לא באופן בולט. כמעט בכל יום נעשה שימוש בפליקר כמקור לתמונות שפשוט אינן קיימות בשום מקום אחר, או שקיימות במבחר מצומצם יותר.



דוגמה טובה היא התרסקותו של מטוס ה"ניו יורק יאנקיס" לתוך בניין במנהטן. הודעות טקסט עברו במהירות בין סוכנויות הידיעות, אך לא היו תמונות. הצוות של עמוד השער של יאהו הריץ חיפוש בפליקר, ומצא את שתי התמונות הראשונות שפורסמו בנושא. באותה עת, הן לא היו זמינות בכל מקום אחר; עד שתמונות החלו לרוץ בין סוכנויות הידיעות, בפליקר כבר היו עשרות תמונות מאנשים שונים, ודף הבית של יאהו אפילו הכיל קישורים לתמונות אלו. להכניס סדר בתהליך כזה ולהפוך אותו לאוטומטי - זו מטרה שבהחלט מעניינת אותנו.



יש לזכור שהדבר שמעניין אנשים הוא לאו דווקא כותרות ענק עולמיות. בחצי השנה האחרונה ביצענו תהליך מקיף של תיוג לפי מיקום גיאוגרפי (geotagging), ואנו שואפים אף לשפרו עוד יותר. יש ברשותנו יותר מ-12.6 מיליון תמונות מתויגות לפי מיקום. קל מאוד לדמיין מצב עתידי שבו אתה יכול לבקש "הראה לי את כל התמונות שצולמו ב-15 הדקות האחרונות בטווח של קילומטר ממני". זה משהו שיכול להיות מאוד מעניין.



האם אתה מתכנן מהלך שיסייע לקהילת הצלמים שלכם למכור או להפיק תועלת מסחרית אחרת מהתמונות שלהם?



זהו דבר שאנחנו בהחלט בוחנים ושוקלים לגביו גישות שונות. הדבר המעניין בסיפור התרסקות המטוס במנהטן הוא שלא היה זמן לנהל משא ומתן על הזכות להשתמש בתמונות עצמן בדף הבית של יאהו, ולכן מה שבוצע לבסוף הוא הכנסה של קישורים בלבד. אם אתה עורך תמונות, בכל סוג של סביבה העוסקת בחדשות - אין לך את האפשרות ואת הזמן לנהל בכל פעם משא ומתן עם אנשים רבים ושונים.



האם תשלבו בשלב כלשהו מנגנון שבו צלמים יוכלו להגדיר מראש איזה שימוש הם מוכנים לאפשר במידה שמישהו מגלה עניין בתמונות שלהם?



אין לנו כרגע שם דבר להודיע בנושא זה, אך זו בהחלט אפשרות סבירה.



את מי אתה רואה כמתחרים המרכזיים של פליקר?



זו שאלה מאוד מעניינת מכיוון שאנו דנים בה כל הזמן. כאשר התחלנו לעבוד עם יאהו, אנשים רבים מהצד העסקי רצו לדעת כמה גדול השוק ומה הנתח שלנו בו. אני תמיד הייתי עונה, למרבה תסכולם, שהשוק הוא משתמשי פליקר, ושאנו מחזיקים בנתח של 100%. אני עדיין חושב שאין לנו שום מתחרים ישירים. אני בטוח שיום אחד יהיו.



מבחינות מסוימות, אנחנו מתחרים באתרים אחרים לשיתוף תמונות, אבל אנחנו מציעים משהו מאוד שונה. בעצם, פליקר יצר סוג חדש של יישום וסוג חדש של שימוש. כלומר, אם אנשים מבלים ומעסיקים את עצמם זמן רב בפליקר, אנו בעצם מתחרים באופן בלתי ישיר באתרים אליהם אנשים גולשים בכדי לבלות, כמו Facebook או MySpace, אבל בוודאי שאיני רואה פה תחרות ישירה מולם.



סיפרת שיאהו הועילה לפליקר. איך פליקר הועילה ליאהו?



זה יהיה קצת לא הוגן לחשוב שלא היו כל מיני אנשים סופר מוכשרים עם רעיונות חדשניים ביאהו לפני הרכישה של פליקר; אבל במהלך השנתיים האחרונות, יאהו הפכה לטובה הרבה יותר ביכולתה לזהות פוטנציאל חדשנות, והייתי רוצה להאמין שאנו תורמים לדרך שבה מוצרים חדשים מפותחים ולקידום החדשנות. למעשה, קתרינה פייק, אישתי, שהקימה את פליקר עמי, עובדת בקבוצת פיתוח טכנולוגיה, שאחראית להרבה מהדברים החדשים.



מזכר "חמאת הבוטנים" (The Peanut Butter Manifesto Memo) קיבל הרבה תשומת לב בשנה שעברה. נטען בו שיאהו פרושה על יותר מדי נושאים ואינה מתמקדת בדברים החשובים. איך טיעון זה נוגע לפליקר, אם בכלל?



המזכר הצביע על פליקר מפורשות כתחום שבו יש חפיפה וכפילות עם Yahoo Photos, אך אנו מהווים יחידה עצמאית ונפרדת בתוך יאהו, גם ברמה התפעולית וגם ברמה המוצרית. לפיכך, גם אם יש במזכר נקודות בהן יאהו צריכה לטפל, אינני סבור שהן נוגעות לפליקר. אני גם לא חושב שהכפילות לכאורה בין פליקר לבין Yahoo Photos היא נקודה מרכזית במזכר.



האם אתה רואה את Yahoo Photos כשירות הנותן מענה לסוג אחר של קהל מזה של פליקר?



זו הדרך הפשוטה ביותר לראות את זה, אולם שני הקהלים מתפתחים, ואין חלוקה דמוגרפית ברורה ביניהם. זה לא שאנשים צעירים משתמשים בפליקר, בעוד מבוגרים משתמשים ב-Yahoo Photos. למעשה, טווח הגילאים הוא די דומה. השאלה היא איך אנשים מרגישים לגבי הצורה בה הם רוצים לחלוק את החיים שלהם ברשת, או כמה הם מעורבים בנושא האינטרנט. מבחינה זו, משתמשי פליקר הם יותר מעורבים ומתעניינים.



ליאהו יש הרבה אתרים והרבה שירותים, ואנשים מסוימים מאמינים שכדאי לשלב אותם יחד כך שלמשתמשים יהיה קל יותר לעבור מאחד לשני. מה קורה מבחינה זו עם פליקר, אם בכלל?



בכדי שהאינטרנט תעבוד בצורה טובה ממש, יש לשמור על איזון עדין ותמידי בין עשיית כל מוצר באופן מצוין בפני עצמו, לבין אינטגרציה של מוצרים. היו בעבר שילובים בין פליקר לבין שירותים אחרים של יאהו, שהיו הגיוניים. הם אינם גדולים בפני עצמם, אולם כל אחד מהם היה חשוב, ואנחנו ממשיכים כל הזמן לבחון הזדמנויות חדשות. למשל, כאשר אתה בוחן מלון או יעד כלשהו ב-Yahoo Travel, אתה יכול לגשת לתמונות של המקום בפליקר; יש דוגמאות רבות מסוג זה.



פליקר נחשב לחלוץ בתחום התיוג והחלוקה לקטגוריות על ידי גולשים. איך אתה רואה את נושא התיוג מתפתח? יש בציבור תחושה של חוסר שביעות רצון מנושא זה.



נושא התיוג מתפתח בפליקר כל הזמן. בהחלט ייתכן שכעת, לאחר שהבאזז הראשוני התפוגג, אנשים יותר ביקורתיים לגבי הערך שלהן. מצד שני, הרבה אנשים לא יודעים שתיוג הוא בדיוק הסיבה בזכותה החיפוש בפליקר נחשב למדויק. זו גם הסיבה בשלה ניתן לחפש במהירות וביעילות במאגר של יותר מ-400 מיליון תמונות.



איך מתקדם נושא זרימת ההכנסות בפליקר? האם המנהלים ביאהו שבעי רצון?



מבלי לרדת יותר מדי לפרטים אני יכול בהחלט להגיד שאנחנו שבעי רצון. הבסיס העסקי שלנו נשען על מנויי פרימיום, ובתחום זה אנו מצליחים מעל ומעבר למה שציפינו בתחילת הדרך. לאט לאט אנחנו מתחילים לערוך ניסויים בפרסומות, שישולבו לפי הקשר. עם הזמן, הכנסות מפרסום יהפכו לחלק גדול יותר מהתמונה הכללית; כך שהאנשים ביאהו בהחלט מרוצים. מעולם לא התעוררו דאגות בשל ההכנסות של פליקר, והפוטנציאל בטווח הארוך הוא מעולה.