לשופטת חנה בן עמי נמאס מהתנהלות כונס הנכסים הרשמי: "הליכי כינוס נהפכו מקום מילוט לחייבים"

מתקפה חריפה של בית המשפט על כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), עו"ד שלמה שחר: בהחלטה שנתנה בימים האחרונים שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה בן עמי, והגיעה לידי TheMarker, נכתב כי במשך שנה לא עשה הכנ"ר מאום בעניין פירסום צו כינוס שניתן על ידי בית המשפט.



השופטת קבעה כי הטענה לפיה במשך השנה הוגשה בקשה לביטול הצו אינה הצדקה לאי ביצוע הפעולות הנדרשות, כל זמן שבפועל לא בוטל צו הכינוס. לדבריה, הבקשה לביטול הצו נדחתה ב-24 בדצמבר 2006, "וגם מאז היה זמן די והותר כדי שהכנ"ר יואיל לפעול בעניין - דבר שלא נעשה".



"כל אלו", המשיכה השופטת, "מצטרפים לשורה ארוכה של מחדלים בתיקים האחרים שקוימו בפני הבוקר, עד כי עולה השאלה אם אמנם יש טעם בהליכי כינוס שבמצב הנוכחי אינם, לכאורה, אלא מקום מילוט לחייבים, שעל ידי בקשה למתן צו לכינוס נכסים מקבלים צו שתוצאתו שחרורם מהליכי הוצאה לפועל ומ'רדיפת' נושים - כשבפועל אין מי שמשגיח על מהלכיהם, הם אינם משלמים התשלומים המושתים עליהם, לא מגישים דוחו"ת ובמשך חודשים ארוכים ואף למעלה מזה הם חיים תוך הגנה מלאה מפני נושיהם, וזאת מתוך רפיון הגוף שאמור לפקח עליהם ולדאוג שהמטריה שהוענקה להם אמנם לא תשמש רועץ לנושים".



באת כוח הכנ"ר, שהיתה היחידה שהשתתפה בדיון משום שהחייב לא התייצב, ביקשה לדחותו בטענה שצו הכינוס לא פורסם. "שוחחתי אתמול עם בא כוח הנושה שלא היתה מעורה בהליכים. אני לא יודעת אם החייב קיבל זימון, וגם הנושה לא ידע על הדיון היום. החייב (...) הגיש בקשה לאחר מתן הצו לביטול צו הכינוס, והוגשה בקשה לחידוש ההליכים על ידי הנושה". לדבריה, "הנושה לא הפקיד את הערובה. הוגש ערעור בעליון, ופסק הדין נהפך לחלוט. נכון שצו הכינוס לא בוטל, אך הוא לא פורסם. אני מבקשת לדחות הדיון לצורך פרסום".



"תוכן החלטתי זו יובא לידיעת הכנ"ר"



על כן קבעה השופטת כי "בנסיבות תיק זה, בהיעדר הנושה שהגיש הבקשה למתן צו כינוס הנכסים, וכן בהיעדר החייב, ובמיוחד משלא פעל הכנ"ר כמתחייב מתפקידו, אין בידי אלא לדחות הדיון בבקשה".



בן עמי דחתה את הדיון ליוני, וקבעה כי "הזמנות לדיון יישלחו לצדדים באמצעות הכנ"ר, שיפעל גם בעניין הפרסומים לקראת המועד שנקבע". כמו כן ציינה השופטת: "תוכן החלטתי זו יובא לידיעת כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שחר, שלפני חודשים ארוכים הודיעני כי יעשה ככל יכולתו לשיפור המצב".



(פשר 295/00)