מה יקרה לשקל?

בסקירה של היום ננסה לבדוק את הקשר (אם קיים כזה בכלל) בין ההתפתחויות המתרחשות בבנק ישראל לבין שער החליפין של השקל מול הדולר האמריקאי. תורת הניתוח הטכני גורסת בבסיסה, כי כל אירוע - חריג ככל שיהיה - אמור להיות מגולם בגרף של אותו הנכס. ובמקרה שלנו, בגרף שער החליפין של השקל מול הדולר.

הכותרות הכלכליות של היממה האחרונה מדברות על האפשרות שנגיד בנק ישראל סטנלי פישר יתפטר לנוכח המשבר הבלתי פתיר מול עובדי הבנק המרכזי של ישראל. רוב הדעות גורסות, שאם אכן איום ההתפטרות יהפוך למציאות, הרי שבטווח הקצר הכלכלה תעבור זעזוע. כולם שואלים איך ניראה בעולם, ובעיקר מול המשקיעים הזרים, אם נגיד הבנק המרכזי יתפטר; ומה תהיה ההשפעה של אירוע כזה על המסחר של השקל מול הדולר.

כבר ביום שני, עם תחילתה של חרושת השמועות, קפץ שער הדולר ל-4.215 שקלים, אבל עם הזמן נחלש השער הרציף, לאחר שמסיבת העיתונאים המתוכננת של פישר בוטלה. שר האוצר וראש הממשלה לחצו את פישר להיכנס למו"מ עם עובדי הבנק.

לפני שניגש לניתוח הדולר מול השקל נשאלת השאלה, מדוע נקבעה אותה מסיבת עיתונאים לשעה 20:00? אם לנגיד בנק ישראל יש מה לומר, עליו לעשות זאת בזמן ששוק ההון פעיל. משחקי אגו שכאלו, על אחת כמה וכמה בצמרת הכלכלה, אינם מתאימים למדינה שמתיימרת לקבל יחס מועדף מהקהילה הכלכלית הבינלאומית. למה לגרום לחרושת השמועות להשפיע על המסחר בבורסה ועל שער הדולר?

בארה"ב למשל, נגיד הבנק המרכזי, בן ברננקי, נושא את דבריו מול בית הנבחרים בזמן שהבורסות פעילות. יתרה מכך, את החלטתו בדבר גובה הריבית הדולרית מודיע ברננקי בשידור חי בעת המסחר, כך שלכל משקיע - גדול כקטן - תהיה האפשרות להחליט מה נכון לעשות ומה לא. כדאי מאוד שבנק ישראל יאמץ לעצמו את השיטה של הודעות בזמן אמת, אחרת ביקורות כמו זו שנשמעה אתמול מפי המשקיעים, רק יגברו.

בגרף היומי הרציף של השקל מול הדולר ניתן לראות את קו המגמה היורד, שראשיתו בחודש מארס 2006, מעט לאחר הבחירות הכלליות לכנסת - אז הגיע השער ל-4.72 שקלים לדולר. מאז למעשה, התחזק השקל מול הדולר באופן משמעותי, במקביל למגמה העולמית, כאשר אירועים כמו מלחמת לבנון השנייה והפחתות בריבית השקלית (חצים אדומים) לא הועילו והשקל נותר חזק.

בסקירה האחרונה על הדולר מה-31 בדצמבר 2006, חזינו את הירידה של הדולר עד לתמיכה החזקה ברמות של 4.17 שקלים לדולר. רמה זו נבדקה שוב בשבועות האחרונים והחזיקה מעמד. תמיכה ב-4.17 שקלים מול קו מגמה יורד וברור, שמהווה התנגדות ברמות של 4.225 שקלים, עשויה להביא למהלך שישנה את כללי המשחק לטווח הקרוב. אם נוסיף לכך את האפשרות שהתפטרות הנגיד תהפוך מאיום לעובדה, כמו גם פרסום מסקנות ועדת וינוגרד הצפויות בקרוב, אזי יש לצפות ל"אקשן" בזירת המט"ח.

אזור של 4.17 שקלים מהווה את התמיכה היחידה שיש למטבע האמריקאי עד לשער 4 שקלים לדולר, כלומר שבירה של אזור התמיכה עשויה להביא עמה הרבה פקודות סטופ לוס של סוחרי מט"ח, כמו גם אסטרטגיות נוק אאוט (נגיעה בשער מסוים הגוררת מיידית סגירת עסקה) שנמצאות במערכת. הדבר יביא למכירות מסיוויות של הדולר. עושה רושם שאם עד עכשיו לא הועילו הפחתות הריבית, הרי שאין סיבה להאמין שלהפחתות נוספות בעתיד (אם יהיו באלו) תהיה השפעה על המסחר. לכן, יש להיות קשובים למתרחש בגרף.

ההתנגדות כרגע היא ב-4.225 שקלים והתמיכה הברורה היא ב-4.17 שקלים. אם תיפרץ ההתנגדות כלפי מעלה, עשוי הדולר להגיע ל-4.35-4.33 שקלים. לעומת זאת, אם ישבור הדולר את רמת התמיכה ב-4.17 שקלים, הוא עשוי להגיע בטווח הבינוני גם ל-4.1 שקלים לדולר.

_______________________
הכותב הוא מנהל חדר מסחר בחברת קואטרו שוקי הון. המידע המובא אינו מהווה בשום אופן המלצה לרכוש או למכור מניות. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.