את המעבר ל-IFRS אופף ענן אי ודאות. אבל יש דבר אחד שניתן לומר בבירור: יהיו לא מעט אנשים שיתעשרו מהמהפכה החשבונאית המתרגשת על המגזר העסקי בישראל. בין הראשונים שירוויחו ובגדול (בנוסף לרואי החשבון) יהיו מעריכי השווי, שמאי המקרקעין והאקטוארים.
אם בעבר נדרשו הערכות שווי רק כאשר חברה עמדה בפני עסקה גדולה ובמקרים ספציפיים אחרים, כעת לאחר המעבר ל-IFRS יידרשו החברות להצטייד בהערכות שווי באופן שוטף. עריכת דו"חות כספיים בכל רבעון תכלול גם הערכות שווי רבות של נכסים ריאליים ופיננסיים. מגוון הנושאים שבהם נדרשות הערכות שווי לצורך דו"חות מתאימים ל-IFRS הוא עצום: מכשירים פיננסיים, רכוש קבוע, נדל"ן, מוניטין ואפילו ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים.
אין פלא איפה, שמעריכי השווי והשמאים אינם מודאגים מהמהפכה החשבונאית אלא מקדמים אותה בברכה. כבר עכשיו הם מספרים על תקופה טובה, עומס עבודה וגידול של ממש בגיוסי עובדים והקמה של גופים חדשים.
אלא שלא כולם מרוצים מהמצב החדש שנוצר. "למרות התקנים הברורים נראה כי הסטנדרטים והנורמת של מעריכי שווי ושמאים אינם מספיק ברורים וספק אם הם נאכפים - אומר רו"ח אדיר ענבר מ-Detoitte-בריטמן-אלמגור. ענבר חושש בייחוד לאור זאת שבשלושת החודשים האחרונים, קמו מספר רב של גופים חדשים שעוסקים באקטואריה ובהערכות שווי שהניסיון שלהם לא ברור.
רו"ח דודי גולדברג שותף במשרד ליאון אורליצקי וסגן נשיא לשכת רו"ח מציין כי בחלק מהמקרים הוא נתקל גם בבעיות מדידה, בעיקר בעסקות שבהן לא היה שוק פעיל בחמש השנים האחרונות, ולא ניתן יהיה לעשות שווי שוק. שניהם מסכימים: האחריות המקצועית על רואי החשבון תגדל.
מעריכי שווי
מעריכי השווי שכבר קיבלו תוספת עבודה עם כניסתו של תקן 20 לתוקף עומדים לקבל עוד תוספת עבודות רצינית לאחר המעבר ל-IFRS. רו"ח אורן פרנקל, שותף מהמחלקה הכלכלית ב-Detoitte בריטמן אלמגור, מציין שעבודות הערכת השווי יחולקו לשני סוגים - עבודות מסורתיות לקראת עסקות, ועבודות לצורך הכנת הדו"חות. לדבריו, גם אם מצב הרוח הלאומי העסקי יהיה ירוד, עדיין למעריכי השווי תהיה פרנסה מהעבודה השוטפת. שכן, יש חברות שיצטרכו להעריך את נכסיהן שוב ושוב, ויש חברות שיצטרכו להעריכם, לכל הפחות, כאשר יש סימנים לירידת ערך.
פרנקל מציין שלכל משרדי ראיית החשבון הגדולים יש מחלקות כלכליות שעוסקות בעבודות של הערכות שווי, ובנוסף, יש משרדי בוטיק שעוסקים בהערכות שווי כגון סוארי, זינגר-ברנע וגיזה-זינגר-אבן. בשנת המעבר, מספר פרנקל כי כל המשרדים עמוסים בעבודה, וכל משרד לוקח עבודה לפי היכולת שלו. "אני מגייס די הרבה עובדים לתחום, ואני מניח שכולם עושים כמוני", מספר פרנקל.
פרנקל מחפש כלכלנים ורואי חשבון, כאשר באופן חריג הוא מקבל לעבודה גם מתמטיקאים. פרנקל מעריך שעבודת הערכת שווי לחברה קטנה עולה כ-20 אלף דולר, והתעריף משתנה לפי מורכבות העבודה. לפי פרנקל, העבודה הכי פשוטה דורשת כ-150 שעות עבודה. לעומתו, יובל זילברשטיין מגיזה-זינגר-אבן, לא ממש מתרגש מהמעבר ל-IFRS. לדעתו עדיין חברות שעוסקות בעיקר בהערכת שווי יהיו ממוקדות בעבודות לקראת עסקות, כאשר לעבודות לצורך ה-IFRS יהיה חלק שולי בעבודה, ולדעתו, משרדים שעוסקים בהערכות שווי יותר קטנות יקחו על עצמם את העבודות האלו.
שמאים
בהתאם לדרישות ה-IFRS, כל נכסי המקרקעין של החברות שהוצגו עד כה בדוחו"ת על פי העלות ההיסטוריות שלהם יוצגו מעתה על פי שוויים ההוגן. משמע, כל הנכסים שבידי החברות הציבוריות עוברים בימים אלו הערכות שמאי. דווקא בתחום זה מספר רואי חשבון הביעו חשש שקיימת תלות בין השמאים והחברות באופן שמשפיע על ההערכה שנותן השמאי. ואולם רן וירניק, יו"ר איגוד שמאי המקרקעין, דוחה את הטענות: "שמאות מקרקעין בהגדרה היא לא מקצוע מדויק. אפשר לרשום נכס לפי כמה גישות שומה, ואם שמאי אחד שם אותו במיליון שקל ושמאי אחר במיליון ומאתיים אלף, לא בטוח שמישהו מהם טועה".
עם זאת מוסיף וירניק כי לקראת המעבר ל-IFRS, הוציאה הוועדה לתקינה שמאית כבר בספטמבר 2006 תקן ושמו "קביעת אמות מידה לגילוי מינימלי הנדרש בשומת מקרקעין לצורך דיווחים לפי חוק ניירות ערך". מטרת התקן הוא להפוך את השומות שמצורפות לדו"חות הכספיים לשקופות וברורות.
אקטוארים
ה-IFRS קובע שחברה תציג בדו"חות הכספיים את השווי האקטוארי של התחייבויותיה לעובדים. זה כולל התחייבויות פנסיוניות, פיצויים, מענקי יובל, מענקי פרישה ומענקי ימי מחלה. החישוב האקטוארי ייעשה תוך שימוש בהנחות בנוגע לשיעור תחלופת עובדים ושיעור עליית השכר העתידית שלהם ושיעור הריבית במשק.
רוב האקטוארים בישראל עובדים כשכירים בחברות ביטוח, וכיום האקטוארים שיכולים לתת ייעוץ בתחום של הערכת זכויות עובדים באים מהתחום של ייעוץ הפנסיה. ברזק מעריך שכיום יש בישראל 10-15 אקטוארים כאלה, שעובדים כיועצים עצמאים ולא כשכירים של אחת מקרנות הפנסיה. עם זאת מציין ברזק שהשינוי שמביא איתו ה-IFRS כבר יצר ביקוש בשוק, ולאט לאט גם היצע, שכן אקטוארים רבים עושים הסבה מתחומי הביטוח ולומדים את התחום.
רו"ח אדיר ענבר: "הסטנדרטים והנורמות של מעריכי שווי ושמאים אינם מספיק ברורים וספק אם הם נאכפים"
אתי אפללו
15.3.2007 / 8:06