יו"ר TSMC, אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם: ממשלת ארה"ב עלולה להכשיל את הקמת המפעל של אינטל בסין

ממשלת ארה"ב עלולה להוות מכשול רציני בפני כל כוונה שעשויה להיות לחברת אינטל להקים מפעל שבבים מתקדם בסין - כך אומר מוריס צ'אנג, יו"ר אחת מיצרניות השבבים הגדולה בעולם, TSMC. החברה שלו, כמו גם חברות רבות אחרות, מחויבת לפעול על פי סדרת תקנות נוקשה אותה מכתיבה ממשלת ארה"ב בנושא יצוא טכנולוגיות. גם ממשלת טייוואן מוסיפה תקנות מחמירות עקב המתיחות הקבועה ביחסי שתי המדינות.



משרד המסחר האמריקאי, האחראי על הטלת מגבלות על יצוא טכנולוגיות רגישות למדינות המוגדרות בסיכון גבוה, ובכללן סין, עלול שלא לאפשר לאינטל להקים את המפעל המתקדם. החשש הוא שהציוד המשמש לייצור השבבים, כמו גם השבבים עצמם, עלולים לשמש למטרות צבאיות.



קשה לומר האם להתערבות האפשרית תהיה השפעה על אינטל לאור העובדה שענקית השבבים סירבה עד כה לאשר או להכחיש את הידיעות בדבר המפעל המתוכנן. על פי פרסומים בסין, הרשויות במדינה אישרו ביום חמישי לחברת אינטל להקים מפעל לייצור שבבים בהשקעה של 2.5 מיליארד דולר.



לדברי צ'אנג, ממשלת ארה"ב עלולה להתנגד להקמתו של מפעל כה מתקדם בסין, לפחות בטווח הזמן הקרוב. צ'אנג הסביר שמשמעותה של ההתקדמות הטכנולוגית בתחום פיתוח השבבים היא שהמפעל עשוי להיות מקובל בעוד מספר שנים מכיוון שהרשויות בארה"ב מאפשרות בדרך כלל העברה של טכנולוגיות מיושנות יותר לסין, אולם לא כרגע. ההודעה של הרשויות בסין על הקמת המפעל לא הגדירה מסגרת זמן לפרויקט.



למרות שקריסת מסך הברזל הובילה להגמשת מדיניות היצוא, ארה"ב נשארה מחויבת למניעת טכנולוגיות רגישות מידיהן של מדינות מסוימות, כגון סין. מוליכים למחצה נמצאים גם הם ברשימת הטכנולוגיות הרגישות, וחברות אמריקאיות המעונינות לייצא לסין ציוד הקשור לייצור שבבים, חייבות להגיש בקשה מיוחדת. יתרה מכך, גם חברות זרות המעבירות ציוד לייצור שבבים שמקורו בארה"ב למדינות המוגדרות עוינות, עלולות לעמוד בפני סנקציות חמורות של הממשל האמריקאי.



מהאגף לביטחון לאומי ובקרה על יצוא טכנולוגיות, הפועל תחת משרד המסחר האמריקאי, נמסר כי כל בקשת יצוא של טכנולוגיה וציוד תיבדק לגופה, אולם באופן כללי, ככל שהטכנולוגיה חדשנית יותר, כך יהיה קשה יותר לקבל אישור.



בפועל, חברות סיניות נתקלות בקשיים בהשגת ציוד ייצור שבבים שיאפשר להן לייצר שבבים בטכנולוגיית 90 נאנומטר על פרוסות סיליקון של 300 מילימטר. מרבית החברות הסיניות כיום מייצרות שבבים על פרוסות סיליקון של 200 מילימטר תוך שימוש בטכנולוגיה של 180 נאנומטר, מה שאומר שהרכיבים על השבב הינם כפולים בגודלם ביחס לאלו המיוצרים בטכנולוגיית ה-90 נאנומטר. מושג הנאנומטר מתייחס לגודלו של הרכיב הקטן ביותר שיכול להיות מיוצר על השבב. יש בין 3 ל-6 אטומים בנאנומטר (תלוי בסוג האטום), ויש מיליארד נאנומטרים במטר.



במהלך דבריו, הביע צ'אנג צער על הקצב האיטי בו מאפשרת הממשלה הטייוואנית יצוא של טכנולוגיות שבבים לסין. חברת TSMC קיבלה בסוף השנה שעברה אישור להפעיל טכנולוגיה של 180 נאנומטר בסין, אולם צ'אנג ציין שטכנולוגיה זו כבר נחשבת למיושנת. "אינטל תתחיל ייצור מסחרי של שבבים בטכנולוגיית 45 נאנומטר עוד השנה. כאשר זה יקרה, אפילו טכנולוגיית ה-90 נאנומטר תהיה מפגרת בשני דורות", הסביר.