נחמה ואריסון כבר לא מסתירים

הודעתה של שרי אריסון הלמה אתמול כפצצה במגדלי הזכוכית במרכז העסקים בתל אביב: שלמה נחמה, ידיד נאמן במשך שנים רבות, שהיה כבן לתד, אביה של אריסון, פורש מתפקידו כיו"ר בנק הפועלים.

היה בוקר גשום ופקוק אתמול בתל אביב, ומאות מנהלים בדרכם ליום עבודה קיבלו את ההודעה לדיבוריות ובהודעות SMS, בעוד מכונית הב.מ.וו של אריסון החליקה בדממה מוגפת חלונות לעבר משרדיה ברחוב שאול המלך, ליום עבודה שלאחר ליל סערה. אין זו פרידה רגילה של מנהל בכיר, שבע מאבקים ואופציות, מדובר בקרע משפחתי.

נחמה (52) היה שותף ושומר-ראש עסקי לאריסון, ועמד בראש בנק הפועלים מאז רכשה משפחת אריסון את השליטה בבנק. זמן רב הכחישו מקורבי שני הצדדים בזעף שמועות על קרע הולך ומעמיק בין יורשת המליארדים ושותפה הנאמן, אבל מעטים הופתעו מהודעת הפרישה והד טריקת הדלת שעלה ממנה. רק לפני כשנה סיכם נחמה עם אריסון על הארכת כהונתו בחמש שנים נוספות.

אריסון השתדלה בכל מאודה לעשות את זה יפה ומכובד. היא פירסמה מלות פרידה חמות: "אני מודה לשלמה נחמה על תרומתו לשגשוגו ופיתוחו של בנק הפועלים". אבל ההערכה היא כי נחמה פרש מהבנק על רקע חילוקי דעות אישיים ומקצועיים. חילוקי דעות אלה הובילו אותו למכור לפני שנה בדיוק, באמצע מארס 2006, את המניות שלו באריסון אחזקות, החברה באמצעותה מחזיקה שרי אריסון את מניות הפועלים.

בתמורה למכירה קיבל נחמה כ-180 מיליון דולר, וכמעט מיד לאחר מכן החל להרחיב את פעילות ההשקעות הפרטיות שלו. הוא עשה זאת בעיקר בדרך המקובלת בימים אלה על מי שמבקש להיפטר במהירות ממטלת ההשקעה של תיק גדול ועתיר נזילות: מיזמי נדל"ן באירופה, וקצת מיזמי היי-טק וסטארט-אפים.

לנעליו של נחמה יכנס דני דנקנר. דנקנר לא חדש בבנק הפועלים. הוא מנהל ותיק ומנוסה שנמנה בעבר עם השותפים בבנק והשכיל לשרוד מאבקים לא פשוטים בין בכירי הבנק ובין משפחתו לבעלת השליטה אריסון. דנקנר הצליח לשמור על יחסים טובים גם עם נחמה, עם אריסון וגם עם ידידו ובן דודו נוחי, שנאבק באריסון בניסיון לרכוש נתח משמעותי מהשליטה בבנק.

בעבר כיהן דני דנקנר כסגן של נחמה, אך נאלץ לעזוב את התפקיד בהוראת בנק ישראל, מכיוון שהשתייך למשפחת דנקנר השותפה לגרעין השליטה בבנק. למרות נטישת התפקיד כיו"ר הפועלים, הוא נשאר בתפקידים בכירים בבנק כדירקטור, יו"ר ישראכרט ופועלים שוקי הון.

בתוך כך ניהל דנקנר בחודשים האחרונים מאבק עסקי בשרי אריסון: השותפים הזרים בגרעין השליטה ביקשו למכור את מניותיהם בבנק וקיבלו הצעה ממשפחת דנקנר. את המהלך הוביל נוחי דנקנר, המנהיג העסקי של המשפחה וחבר קרוב לדני. שרי אריסון חששה מהחלשת שליטתה בבנק, ונקלעה לעימות עם נוחי כשהיא תובעת לממש את זכות הראשונים שיש לה על מניות השותפים הזרים. לאחר שהמו"מ בין הצדדים התפוצץ, רכשה אריסון את מניות משפחת דנקנר במקביל לעסקת הרכישה מהשותפים האחרים.

המחלוקת העסקית נפתרה, אבל נראה כי לבם של חלק מהמעורבים בפרשה עדיין כבד. יש המעריכים שהעימות תרם רבות להתערערות היחסים בין אריסון ונחמה, שסבר שאפשר היה לפתור את המחלוקת בדרך אחרת.

על רקע הסכסוך האחרון עלו אתמול סימני שאלה לפשר המינוי של דנקנר, אך מקורבים לבנק העריכו כי מדובר במינוי זמני, בניסיון להרגיע את המערכת עד שיימצא יו"ר שיתאים יותר לבעלת השליטה. "דנקנר נותן לאריסון פיתרון מיידי של מישהו שמכיר את הבנק, אבל סביר להניח שכעת הוא מינוי זמני", אמר אחד המקורבים.

בדיוק לפני חודש פנה TheMarker לדוברת בנק הפועלים וליועץ התקשורת שלו, רני רהב, כדי לקבל תגובה על פרישתו הצפויה של נחמה עם פרסום הדו"חות השנתיים של 2006. "שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים, מחויב לחוזה עם קבוצת אריסון ולכן אין בכוונתו לפרוש מתפקידו במהלך 2007", אמרו הדוברים שהמשיכו להכחיש שמועות עקשניות על החתול השחור שעבר בין נחמה ואריסון בתקופה האחרונה. בשבוע הבא יפרסם הבנק את הדו"חות.

הדרך של נחמה ושרי אריסון מתחילה לפני יותר מעשור, כאשר נחמה, אז מהנדס צעיר, כבש בקסמו את אביה של שרי, תד אריסון, והפך להיות הזרוע הארוכה שלו בישראל. תד אריסון שהעריך את נחמה מינה אותו ליו"ר הפועלים כאשר רכש את השליטה לפני כעשור, והעניק לו 17% ממניות אריסון אחזקות. אריסון האב, שנפטר בסוף 1999, השאיר לבתו את הבנק בירושה ואתו גם את נחמה.

למרות ההתחלה החיובית, בפברואר 2006 הודיעו אריסון ונחמה כי האחרון מכר לשרי את המניות שלו באריסון אחזקות. באותה נשימה דיווחה אריסון כי סיכמה עם נחמה על הארכת הכהונה שלו בחמש שנים נוספות. כבר עם פרסום ההודעה העריכו בכירים בשוק ומקורבים לבנק כי נחמה לא ישלים את מלוא תקופת החוזה. לשמועות האלה נתן הבנק אותה תגובה בחודש האחרון. אתמול ניתן אקורד הסיום: שרי ונחמה השלימו סופית את פירוק השותפות שיצר עבורם תד אריסון.

תחילת הדרך המשותפת של אריסון ונחמה לא בישרה את הסוף המריר. שרי, שקיבלה את הבנק בלי שהבינה יותר מדי בעולם הבנקאות הסבוך, נשענה בשמחה על היכולות והניסיון של נחמה, שהוביל את הפועלים בסערה בתקופת המיתון הגדול במשק. אבל אריסון ראתה בנחמה פתרון זמני. בשנים האחרונות היא ניסתה להגדיל את מעורבותה בעסקים של אריסון אחזקות, ובאופן טבעי גם בעסקיו של הפועלים. בכפוף להחלטה האסטרטגית להיכנס להשקעות "ירוקות", החליטה אריסון למכור את האחזקות בחברת התקשורת יורוקום ואף היתה במו"מ למכירת שיכון ובינוי.

נחמה בחר באופן מוצהר לצאת מהקלחת של שרי ומכר את המניות באריסון אחזקות: עם 5 מיליארד דולר אריסון יכולה להשתעשע בהשקעות ירוקות. הוא רוצה את הכסף שלו, ועכשיו. בחודשים שלאחר מכירת המניות החיים של נחמה נהפכו להיות עוד יותר קשים ממה שהיו לפני כן. בנק הפועלים הוא הבנק הגדול בישראל ואחד מהארגונים העוצמתיים בשוק. תפקיד היו"ר בבנק נחשב לאחד התפקידים היוקרתיים והמתגמלים בשוק, ובכל זאת נחמה, שנחשב ליו"ר מוערך, החליט לנטוש אותו. מקורבים לנחמה טוענים כי הסיטואציה הזו מסבירה כמה בלתי נסבל היה מצבו בשנים האחרונות. באופן אירוני, מצב הדברים נהפך להיות עוד יותר קשה לאחר מכירת מניות אריסון: "עם 180 מיליון דולר בחשבון, מה נחמה צריך את הכאב ראש של רשות ניירות ערך, בנק ישראל, הנהלת הבנק, הדירקטוריון ובסוף היום שרי אריסון", אומר אחד ממקורביו.

"זה שונה כאשר אתה מנהל עסק שאתה בעל המניות שלו ועסק שבו אתה רק המנהל", אמר מקורב לנחמה. במקביל להתרחקות של נחמה מהבנק, הידקה בשנה האחרונה אריסון את האחיזה שלה בו. היא רכשה את המניות של כל השותפים בגרעין השליטה וביססה שליטה בלעדית ומוחלטת - בעוד כמה שבועות אף אחד לא יוכל לומר לאריסון מה לעשות. בחודש האחרון היא גם התחילה לנהל שיחות רקע, ובחוגים קרובים סיפרה על הרצון שלה להוביל שינוי חברתי באמצעות החברות שבבעלותה. שרי מודעת שיש קושי גדול להוביל שינוי כזה באמצעות בנק הנתפס מעצם טבעו כגוף קר וכוחני, אבל ממשיכה לטעון בכל תוקף שאפשר לעשות זאת.

מי שאמור היה להוציא את היוזמה היומרנית של אריסון לפועל הוא נחמה. המנהל האמיתי של הפועלים ידע שלבנק יש צרות אחרות: הוא לא יכול להתרחב בישראל, הרשויות בארץ חונקות אותו ודוחפות אותו לצאת ולתור אחרי פעילויות עסקיות חדשות בחו"ל, שם החיים קשים בהרבה מהזירה המקומית. אם נקבל את הטענה שלפני חודש נחמה האמין כי יסיים את 2007 כיו"ר הבנק, שהרי משהו רע קרה בממלכה של אריסון בחודש האחרון, כל כך רע שהוא גרם לנחמה לשים את המפתחות על השולחן. לדני דנקנר נותר האתגר הגדול: להצעיד את הבנק לביצועים פיננסיים טובים יותר - ובמקביל לדאוג לשלום העולם.