שר המשפטים, הפרופסור דניאל פרידמן, הורה לאנשי משרדו לגבש רפורמה בעבירת הרצח בחוק העונשין. מחלקת החקיקה במשרד החלה לעבד פרק חדש ל"עבירות ההמתה". בלב השינוי יצירת מדרג של עבירות רצח, כמקובל במדינות המערב - רצח מדרגה ראשונה, רצח מדרגה שנייה והריגה.
היוזמה הראשונה לתיקון החוק באה דווקא מצד בית המשפט העליון, לאחר הדיון בפרשת רצח אלי בניסטי בפברואר 2000. מדובר במקרה שבו הרוצח, דוד ביטון, שנהג לרכוש סמים מבניסטי, התעמת עם האחרון על רקע חוב כספי. במהלך הוויכוח, איים בניסטי על ביטון, שיבוא לביתם של הוריו ו"יעשה להם את המוות", אם החוב לא ישולם. בתגובה, לקח ביטון לידיו זנב של פגז מרגמה שהיה בחדר והיכה את בניסטי פעמים רבות בפניו, בעורפו. השברים בגולגולת והנזקים שנגרמו למוחו של בניסטי גרמו למותו.
בינואר 2002, הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את ביטון ברצח, תוך שהוא דוחה את טענת ה"קינטור" שהעלה. לפי הטענה, שמוכרת היטב במשפט הפלילי, התגרה הנרצח בנאשם באופן שגרם לו לאבד שליטה. רצח תוך "קינטור" נחשב "רצח בדם חם", לעומת "רצח בדם קר", שנחשב חמור יותר. "הקינטור" קשור בשאלת ה"כוונה תחילה להמית", שנדרשת כדי להרשיע ברצח וזהו אחד ההבדלים המשמעותיים בין עבירה זו לבין הריגה.
עונש של 25 שנות מאסר על הריגה
העמימות בעניין זה גרמה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, לקרוא לכנסת לערוך רפורמה חקיקתית מקיפה בדיני ההמתה. "מקווה אני שבחינה כוללת של דיני ההמתה תיעשה בהקדם האפשרי בישראל", כתב ברק בדיון נוסף שדחה סופית את ערעורו של ביטון, בנובמבר אשתקד.
ואולם, עוד לפני שמשרד המשפטים התעשת והרים את הכפפה, גיבש ח"כ ניסן סלומינסקי (איחוד לאומי-מפד"ל) הצעת חוק מקיפה בעניין. בדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בשבוע שעבר, הוא אף זכה לשיתוף פעולה מצד שר המשפטים. לדברי סלומינסקי, השניים סיכמו שהממשלה תתמוך בהצעת החוק הפרטית שלו בקריאה טרומית בכנסת, ולאחר מכן זו תוקפא למשך חמישה חודשים. בתקופה זו תכונס ועדת מומחים חיצונית למשרד המשפטים, שתגבש הסדר מקיף בנושא. בשבוע שעבר אושרה הצעת החוק של סלומינסקי בקריאה טרומית במליאת הכנסת ועברה לוועדת החוקה.
לפי הצעת החוק, שמתבססת גם על מסקנות ועדת מומחים שכונסה בבריטניה ושהגישה את מסקנותיה בנובמבר 2006, תחולק עבירת הרצח לשתי דרגות חומרה - רצח מדרגה ראשונה, שיכלול את כל המקרים שבהם אדם גורם למותו של אדם אחר מתוך כוונה ורצח מדרגה שנייה שיכלול המתה מכוונת לאחר שהתקיים "קינטור", גרימת מוות תוך כוונה לגרום חבלה חמורה, תוך צפיית המוות בקירבה לוודאות או תוך בריחה או הימלטות מעונש. ההצעה משמיטה את רעיון ה"כוונה תחילה" להמית, שקיים כיום בעבירת הרצח, שמשמעותו ביצוע הכנות לפני הרצח, ומסתפקת ב"כוונה" רגילה. ה"קינטור", לפי הצעת החוק, יהפוך לאחת ההגנות הקבועות בחוק, שתאפשר הפחתת העבירה לרצח מדרגה שנייה. יש בכך החמרה של הדין הקיים, שכן כיום מאפשרת הוכחה של יסוד ה"קינטור" להעביר את העבירה מרצח להריגה.
גם בתחום הענישה תהיה לחוק החדש השפעה ממשית. רצח מדרגה ראשונה ימשיך לחייב הטלת מאסר עולם כפי שקיים היום, אך רצח מדרגה שנייה יעניק לבתי המשפט שיקול דעת בהתאם לנסיבות, להטיל מאסר ממושך עד למקסימום של מאסר עולם. הצעה אחרת היא שרצח מדרגה שנייה יחייב גם הוא עונש קבוע בחוק של 25 שנות מאסר, ללא שיקול דעת לשופטים. העונש המרבי לעבירת הריגה בחוק החדש יעמוד על 15 שנות מאסר במקום 20 כיום.
ח"כ סלומינסקי סבור שההבחנה הנוכחית בין סוגי ההמתה השונים בחוק הישראלי מיושנת מאוד. "הפרק הרלוונטי בחוק העונשין הנוכחי מבוסס על פקודת החוק הפלילי המנדטורית מ-1936", ציין. "אמרתי לאנשי משרד המשפטים, שהתעקשו בהתחלה לחוקק הצעת חוק ממשלתית, למה לא עשיתם את זה במשך עשרים שנה? מאז תקופת המנדט יש רצח ויש הריגה, אך גם המון מקרים שנופלים באמצע".
"זו רק תחילת הדרך"
סלומינסקי מדגיש שקיבל את הסכמת משרד המשפטים לכך שהצעת החוק שתקודם בכנסת, תהיה הצעת החוק הפרטית שלו, שבאמצעותה הוא מקווה להכניס לתחום ההמתה גם אלמנטים מהמשפט העברי ההלכתי. בתחילה ביקש משרד המשפטים אורכה של שנה, אבל בשל האיום שהכנסת תחוקק תיקון לחוק בלי התחשבות בדעת המשרד, הוסכם על פסק זמן של חמישה חודשים. לדברי סלומינסקי, בפגישה עם השר פרידמן אמר לו האחרון, שהצעת החוק שלו היא "מאה אחוז".
במחלקת החקיקה במשרד המשפטים מסרבים לעת עתה להתייחס לתוכן ההצעה שתגובש, בטענה ש"עוד דרוש מחקר רב והנושא נמצא בתחילת העבודה". עם זאת, בלשכת השר אמרו שפרידמן לא מסר כל הבטחה לסלומינסקי לגבי איזו מהצעות החוק תקודם לחקיקה, ואם הגורמים המקצועיים במשרד יעמדו על כך שהנושא יחוקק בהצעת חוק ממשלתית, השר יעמוד לצדם.
משרד המשפטים יגבש רפורמה בחוק העונשין: סעיף רצח מדרגה שנייה
יובל יועז
16.3.2007 / 8:19