100 אלף סכסוכי שכנים מדווחים מדי שנה; חלקם מסתיימים בצעקות קולניות, אחרים מסתיימים ברצח

לפני כשנה וחצי נורה תושב ראשון לציון למוות בידי שכנו בשל סכסוך על גדר שהפרידה בין בתי השניים ומיקום הנחת פחי האשפה. באשדוד השליכו דיירים קמח וביצים על דלת שכניהם לאחר שנשפכו מים מהגגון של השכנים אל חצרם. בקריית אתא נעצרה אישה לאחר שהכתה את שכנתה וירקה עליה, לאחר שהאחרונה העירה לה על שטיפת המדרגות. ביפו הבעיר דייר את רצפת חדר המדרגות בעקבות סכסוך עם שכניו, ודייר אחר נפגע קל.



אלה הן רק דוגמאות אחדות לסכסוכים בין שכנים. המדובר, אחרי הכל, בתופעה נפוצה, במיוחד בין דיירים בבית משותף, אך גם בין שכנים בבתים פרטיים. לדברי שלומי אור, עוזר המנכ"ל של האגודה לתרבות הדיור, האגודה מטפלת בכ-100 אלף סכסוכים בשנה. סכסוכים כאלה יכולים להסתיים בנתק מוחלט, אך יכולים גם להוביל לאלימות ופגיעה באיכות החיים של הדיירים.







הסיבות לסכסוכים הן כמובן אינסופיות, אך סוגי העימותים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות, בעיקר לפי הגוף המשפטי המוסמך לטפל בהם:



באופן עקרוני, סכסוכי שכנים נידונים בפני המפקח על רישום המקרקעין. אל המפקחים, היושבים בלשכות רישום המקרקעין-הטאבו שברחבי הארץ,
מגיעים מקרים של סכסוכים על שימוש ברכוש המשותף: השתלטות על מקלט, שימוש במעלית, שיפוצים בבית המשותף שפוגעים בזכויותיו של דייר, חנייה ועוד.



כך למשל, לפני חודשים אחדים אסרה המפקחת בתל אביב על דיירי אחת הדירות בבית משותף לחנות במקום ריק בחניון הבית, לאחר שהשכנים התלוננו שהחנייה במקום המאולתר מפריעה להם לצאת ולהיכנס לחנייה שלהם. המפקחת גם הטילה על הנתבעים את הוצאות הדיון של התובעים. הפנייה אל הפיקוח עולה 214 שקל, בתביעה כספית, ו-416 שקל, כשמבקשים צו מניעה או צו "עשה". בדרך כלל פסק הדין ניתן בתוך כשלושה חודשים.



סוג נוסף של סכסוכים, נדון בפני בתי המשפט הרגילים - השלום והמחוזי - ועניינו מטרדים שמוזכרים בפקודת הנזיקין: רעש, בעלי חיים, ריחות וכדומה. צחי ברדוגו, מנכ"ל חברת בדק בית, שמתמחה בשירותי מידע ובדיקות לרוכשי דירות, מספר כי ב-40% מהדו"חות שהפיקו בנושאי שכנים התלונה המרכזית היתה על רעש. תלונה נפוצה אחרת היא על לכלוך בבית המשותף (32%), ורק ב-7% מהדו"חות הבעיה שהטרידה את המתלוננים היתה בעלי חיים בבית המשותף.



עו"ד סמי ישראל, היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור, אומר כי לפי החוק, מותר לגדל חיית מחמד בבית, ובלבד שהיא אינה מטרידה את השכנים, וגידולה בבניין אינו גורם למפגע תברואתי. "הגיעה אלינו תלונה על דיירת שנהגה להאכיל חתולים בחצר הבניין בכל יום בשש בבוקר. החתולים הם חיה טריטוריאלית, וברגע שהתרגלו לשעת ומקום ההאכלה, התקבצו שם בכל יום עשרות חתולים, כבר בשעה ארבע בבוקר, והיללות שלהם שיגעו את הדייר בקומה התחתונה". במקרה הזה הזעיקה האגודה את עמותת החתול וביקשה מאנשיה לעקר את החתולים כדי שהיללות יפריעו פחות ולהעתיק את נקודת ההאכלה.



בכל הנוגע לרעש, אומר עו"ד ישראל, "המטריד הסדרתי הוא תופים, אך גם תלונות על כלי נגינה אחרים הגיעו אלינו". מטרד ידוע בבתים משותפים הוא מסיבה באחת הדירות. "באופן עקרוני, אם מדובר באירוע חד פעמי, זה יכול להיות נסלח", אומר עו"ד ישראל. "על פי החוק 'יום' מוגדר משעה שבע בבוקר, ומסתיים, לפי הנסיבות, בשבע, עשר או אחת-עשרה בלילה; בכל הנוגע למסיבה, בשעה אחת עשרה הרעש שלה נהפך למנוגד לחוק". ברוב המקרים, השכנים המוטרדים פשוט מזעיקים את המשטרה, ואז היא חייבת לפעול כנגד המטרד, ולכן, למי שמתכנן מסיבה, כדאי לפנות לכל השכנים בסביבה שיכולים לסבול מהרעש, ולבקש את הבנתם, כדי שלא יזעיקו את המשטרה למרות החריגה מהחוק.



רעש של שיפוצים יהיה חוקי משבע בבוקר עד שבע בערב, אך השעתיים שבין שתיים לארבע נחשבות לשעות מנוחה וגם בהן אסור להרעיש.



מטרד נוסף נפוץ הוא ריח. "הגיע לטיפולינו סכסוך בין דיירת שעושה בבית טיפולי פדיקור ומניקור, והריח החריף של החומרים הפריע לשכניה", מספר ישראל, "כפתרון סוכם שוועד הבית יממן מפיץ ריח קבוע בחדר המדרגות שיפזר את הריח הרע. במקרה אחר, מעשנת כבדה שנוהגת לעשן במרפסת, כיוון שיש לה ילדים קטנים, הסתכסכה עם שכנה מלמטה - חולה אסטמה, שסובל מאוד מהריח. המקרה הזה מסובך יותר בשל כל סיבות משפטיות שונות והפנינו אותם לגישור".



פונים לגישור



גישור הוא אחת משיטות פתרון הסכסוכים שמציעה האגודה לתרבות הדיור. הוא מתנהל במוסדות לבוררות המצויים בסניפי המחוזות של האגודה, ועל הדיירים שרוצים להביא את העימות שלהם בפני בורר לחתום על הסכם, שלפיו פסק דינו תקף ואין באפשרותם לערער עליו. עלות הבירור 250 שקל. בנוסף האגודה מציעה שירות שנקרא ייעוץ משפטי אונליין, שאליו יכול לפנות כל חבר אגודה. פנייה בטלפון או בדואר אלקטרוני מבטיחה חוות דעת משפטית מהירה ובחינם. האגודה מציעה גם ייצוג משפטי זול יחסית, אך רק לנציגות של בתים משותפים, כלומר, לוועד הבית.



כאמור, הערכאה שאליה פונים נקבעת לפי המקרה. אם יש צורך בפנייה למפקח על המקרקעין, האגודה תסייע לוועד לנסח כתב תביעה, ואם הוועד אינו מעוניין לייצג עצמו, האגודה מעמידה לרשותו מייצג משפטי בעלות של כמה מאות שקלים.



"באחרונה התחלנו להפעיל שירות חדש", מספר שלומי אור, העוזר למנכ"ל האגודה, "ואנו מסייעים לוועדי הבתים גם בייצוג משפטי מול בית המשפט, בעלות 1,300 שקל". באגודה לתרבות הדיור, מיסודו של משרד הבינוי והשיכון, יש כ-110 אלף חברים וכ-30 אלף ועדים חברים. ההצטרפות אליה היא וולונטרית, בעלות של 25 שקל ליחידת דיור לשנה. "אין לי ספק שהטיפול שלנו שם את הסכסוכים בפרופורציות", אומר אור, "אנחנו לא משרד עורכי דין פרטי, אז אנחנו לא ממהרים להביא סכסוכים למפקחים או לבתי המשפט. אנחנו מעדיפים לפתור את הסכסוך בתוך הבית המשותף, ולכן, אני חושב שהדברים אינם מגיעים לקיצוניות שאליה יכלו להגיע".



מחשבה מראש



למרות שיש אפשרויות רבות לפתור סכסוכים עם השכנים, כדאי, כמובן, לנסות להימנע מהם בכלל. לפני שקונים דירה בבניין חדש מקבלן, קצת קשה לדעת מי יהיו השכנים ומהו פוטנציאל המריבות. ואולם לפני קניית דירה יד שנייה, ניתן לבדוק כמה דברים שנוגעים לשכנים, במסגרת אינספור הבדיקות והבירורים שעושים לגבי הדירה והסביבה.



"בניין שבו יש מספר גדול של דירות בשכירות הוא תמרור אזהרה", אומר צחי ברדוגו, מנכ"ל חברת בדק בית, "לשכנים ארעיים יש על פי רוב יחס אדיש לתרבות הדיור והתחזוקה השוטפת. הם לא מעורבים ביוזמות של טיפוח הבניין, ובשל התחלופה התכופה, נגרמות בעיות של אי תשלום מסים לוועד הבית - ולכן תפקודו עלול להיפגע". מנתוני החברה עולה כי ריבוי דירות שכורות הוא תלונה שכיחה מאוד, במיוחד בתל אביב - תלונה זאת מופיעה ב-49% מהדו"חות שהפיקה החברה על דירות בעיר.



כדאי לעשות סיור רגלי בחדר המדרגות ולבדוק את רמת התחזוקה והניקיון, וכן לבדוק אם בבניין דירות שלא משמשות למגורים, כדוגמת קליניקות פרטיות, משרדים, גן ילדים, או בית כנסת. דירות כאלה מהוות פוטנציאל למטרדי רעש, לכלוך, בעיות חניה וכדומה.



לדברי ברדוגו, "ככל שהאזור יוקרתי יותר, יש ציפיות גבוהות יותר מאיכות האוכלוסייה". ואולם הוא מזכיר כי לאחרונה נתגלו לא מעט מקרים חריגים: מכון ליווי שהתנהל בבניין מפואר, או שכן המוגדר על ידי המשטרה כיעד מודיעיני, וכן מקרה של דירת גג שבעליה השכירו חלק ממנה לחברת תקשורת סלולארית. את הדברים האלה אפשר לגלות, או לפחות לנסות לגלות, בשיחה עם ועד הבית.



"כשפונים לוועד כדאי לבקש את תקנון הבית המשותף", אומר המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא, מחבר הספר "זכויות רוכש הדירה", "ולא לשכוח גם לבדוק את תוכנית הבית המשותף ולהשוותה לתוכנית שבעירייה, כדי לראות אם יש חריגות שעלולות לגרום לסכסוכים, או תוכנית שיפוצים שתחייב את הקונה החדש מבלי שהתכוון. אם קונים דירה בקומה העליונה, חייבים לבדוק את מצב הגג, ואת הנכונות של דיירי הבניין לשקמו אם הוא במצב קשה, כי האחריות על הגג היא של כל הדיירים, אבל מי שמשלם את מחיר ההזנחה, הוא מי שגר מתחתיו".