פרופסור פישר, לא באמת אכפת לך ממשקי הבית

ההערכה הכללית היא שפרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, הוא מבכירי הכלכלנים בעולם. אני מעריך מה תהיה תשובתו של פישר הכלכלן לסוגיה הבאה: חברה רוצה להוציא לשוק מוצר חדש; החברה יכולה לעשות זאת באמצעות קו ייצור קיים או להקים קו ייצור חדש; שני קווי הייצור יהיו באותה תפוקה עם אותן עלויות ייצור; החברה לא תפסיד כל תפוקה משימוש בקו הקיים, ולשני קווי הייצור אורך חיים זהה. ההערכה שלי היא שפישר הכלכלן ייעץ לחברה להשתמש בקו הייצור הקיים ולא לבזבז משאבים בהקמת קו ייצור חדש.



כך, לא ברור מדוע החליט בנק ישראל לנהוג באופן לא רציונלי - הוא רוצה לקדם את הגבלת עמלות הבנקים למגזר משקי הבית באמצעות חקיקה חדשה, במקום לפעול ליישום חוק קיים. החוק הקיים שיכול להשיג את המטרה שרוצה להשיג בנק ישראל הוא חוק ההגבלים העסקיים.



על נגיד בנק ישראל לדרוש מהממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, שתפעיל את הסעיף הרלוונטי בחוק ההגבלים העסקיים, ותכריז על הבנקים פועלים ולאומי קבוצת ריכוז. הכרזה כזו תגדיר את שני הבנקים מונופול, ומחיריהם יהיו כפופים לפיקוח. לא רק העמלות יהיו כפופות לפיקוח, אלא גם הריבית על האשראי והריבית על הפקדונות. הכרזה כזו תשבור את החזית המאוחדת של כל הבנקים במאבק נגד חקיקה, מכיוון שיש ניגוד אינטרסים בין פועלים ולאומי לשאר הבנקים המסחריים, שעשויים ליהנות משבירת המונופול של פועלים ולאומי.



פישר אישר בראיון אתו (מוסף "הארץ", 5.1.07) כי בבנקאות בישראל אין תחרות. אי קיומה של תחרות או תחרות מעטה בלבד, הוא אחד התנאים להכרזה על שני בנקים כקבוצת ריכוז. התנאי הראשון הוא טכני ועליו אין מחלוקת: על שני הבנקים להחזיק יותר מ-50% מהשוק שבו הם פועלים. לגבי היעדר התחרות אני כמעט בטוח שפועלים ולאומי יטענו בלהט, תוך הסתייעות בשתדלנים מקצועיים הידועים גם כיועצי תקשורת כי יש ביניהם תחרות.



בעניין זה עבודתה של הממונה על ההגבלים העסקיים קלה יחסית, והיא כמו צדיק שמלאכתו נעשית על ידי אחרים. פרופסור דוד רוטנברג, מנהל מחלקת המחקר בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, קבע במחקר שהתפרסם כבר במאי 2005, כי בבנקאות בישראל לא קיימת תחרות, או שהיא מעטה. כל שנותר אפוא לקן לעשות הוא להכריז על פועלים ולאומי קבוצת ריכוז, ובכך מחירי המוצרים והשירותים של שלהם יהיו בפיקוח.



הכרזה כזו תשרת את המטרה עליה מצהיר נגיד בנק ישראל, וכך יוכל להוכיח כי דאגתו למשקי הבית אינה בגדר מלים בלבד, אלא יש לה גיבוי.



הכותב הוא רואה חשבון במשרד בר לב ושות’