האם לקחת את הכסף או לחכות להתאוששות בשוק?

בשבוע שעבר אישרה מועצת המנהלים של חברת טריטון את פירוק החברה (Liquidation) בכפוף לאסיפת בעלי המניות. משמעות ההחלטה היא כי החברה תמכור את כל נכסיה, תפטר את כל העובדים, תנסה למכור את הטכנולוגיה שלה (בכל מחיר) ותיתן את התמורה נטו לבעלי המניות.

טריטון היא חברה אמריקאית העוסקת בחיבור אלחוטי מנקודה לנקודה (PTP), לצורך מתן אינטרנט מהיר לבנייני משרדים, בדומה לחברת סרגון , שנחשבה אף למתחרה שלה. לחברה מוצר אחד המספק רוחב פס בקצבים גבוהים (155Mbps) אולם אינו תומך ב-ATM ו-IP, אינו תומך בתדרים אירופיים וכן משלב את היחידות החיצונית והפנימית לציוד השוקל כ-50 ק"ג ולכן קשה בהתקנה.

לאחר קריסתם של ספקי השירות החדשים בתדרי LMDS בארה"ב, ובשל נחיתותה הטכנולוגית, נשארה טריטון ללא שוק יעד ממשי, בשונה מסרגון, אשר מלבד פנייתה לשווקים נוספים מחוץ לארה"ב, הסבה את מוצריה לכיוון השוק הסלולרי במטרה להחזיק את הראש מעל המים.

ההאטה בשווקים כמסננת שהחורים בה הפכו לקטנים

האנליסט אוהד אייזנשטיין מבית ההשקעות אוסקר גרוס סבור כי המקרה של טריטון הוא דוגמה לחברות טכנולוגיה, לאו דווקא בתחום האלחוט, אשר נהנו מהתנפחות הבועה הכללית בנושא האינטרנט המהיר וכעת צריכות להוכיח כי יש להן מוצר אמיתי וטכנולוגיה ממשית.

במישור הפילוסופי, אומר אייזנשטיין, ניתן להסתכל על השינוי בשווקים כמסננת שהחורים בה הפכו לקטנים יותר. חברות צריכות להוכיח כי יש באמתחתן טכנולוגיה אמיתית, ואף להציג עליונות טכנולוגית. הברירה שמותיר השוק לחברות הקטנות הוא או להתמזג או להימכר. חברה המציגה מגוון ועומק של מוצרים תוכל לשרוד, בעוד שחברות קטנות הופכות להיות פגיעות יותר לתנודות השוק וחשופות לנסיונות השתלטות.

בתנאים הנוכחיים בשוק, ניתן למצוא חברות לא מעטות עם קופת מזומנים יפה הקורצת מבעד לשווי שוק נמוך למדי. חברות כאלו הופכות למטרות השתלטות, ודוגמה לכך ניתן לראות בחברת אופטיבייס , שקבוצת משקיעים מאיי הבתולה השתלטה על רוב מניותיה וכעת דורשת למנות דירקטורים מטעמה. חברה נוספת היא דלתא3 , שרוב מניותיה נרכשו על ידי קבוצת אתרי השרון, של איש העסקים יצחק תשובה. במקרה של דלתא 3 עלתה האפשרות כי תשובה מעוניין להציל עוד את מה שנשאר בקופה מההנפקה היפה של החברה.

הבחירה של טריטון - אחת האפשרויות לצד מיזוג או רכישה

בקרב החברות הישראליות ניתן למצוא עוד חברות אשר נמצאות בסכנת היכחדות או השתלטות. חברת נטרו , למשל, אשר הקשר הישראלי שלה הוא המנכ"ל גדעון בן אפריים, מחזיקה קופת מזומנים שמנה למדי של 342 מיליון דולר, לעומת שווי שוק נמוך ביותר מחצי - של 160 מיליון דולר בלבד.

עוד חברות ישראליות אשר שורת ההכנסות שלהן הולכת וקטנה הן למשל טיוגה שקופת המזומנים שלה מכילה 25 מיליון דולר, בעוד מחיר מניותיה משקף לה שווי שוק של כ-12 מיליון דולר בלבד, או רדקום , שקופת המזומנים שלה מכילה 14 מיליון דולר לעומת שווי שוק של כ-11 מיליון דולר בלבד.

כאשר השוק והלקוחות נעלמים, והחברות נסחרות עמוק מתחת למזומן, אי אפשר להימלט מההתלבטות הקשה: האם לקחת את מה שנשאר בקופה, או לחכות שהשוק יחזור לתוואי של צמיחה ובינתיים להשקיע במאמצים לשרוד.

הנהלת טריטון בחרה בדרך שנראתה לה כנכונה ביותר לנוכח המציאות החדשה וסיכוייה להיות שחקנית מובילה. אייזנשטיין מעריך כי חלקן הגדול של חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, בניגוד לטריטון, נהנות מיתרונות טכנולוגיים ושיווקיים מובהקים, אולם לא מן הנמנע כי צעדים כגון אילו ינקטו גם בקרב קבוצה זו.

לצפייה בריכוז המלצות האנליסטים לחצו על הלינק "המלצות אנליסטים" שבראש העמוד