המנכ"ל עסוק כרגע, הוא במדיטציה

על יוחנן צנגן, שהפך את הגורו המת אושו לאחד ממובילי הדרך, כבר שמענו; גם עלילות המדיטציה של אילן בן-דב מסאני נפרשו על לא מעט דפים. אלא שטרנד המודעות הרוחנית לא נעצר שם. שרי אריסון הכניסה לחיינו את הממרה "השלום מתחיל בתוכנו", יגאל שרמייסטר, מייק פלידרבאום ועדי תבל הם תלמידי זן נאמנים; אלי רייפמן מאמבלייז מעביר כבר שנים שיעורי קבלה, אביאלה שרבו-כהן מבראוזוויר הביאה לחברה יועצת לחשיבה חיובית, ורן ארהרד מרנסיס פועל מתוך שליחות עמוקה ונחוש בדעתו להאיר ולהעיר בעזרת ההיי-טק אלפי נשמות טועות.

"אני לא מבין את הנהירה הזו אחרי הרוח", אומר מנכ"ל חברה גדולה שביקש להישאר בעילום שם. "אנשים השתגעו לגמרי. במקום לנהל חברות, הם עסוקים בחיבוקים ונסיעות לאשרם בהודו, שיחות עם מדריכים רוחניים ומדיטציה בישיבות הנהלה. את הבאזז וורדס העסקיות החליפו מלים כמו מודעות, הקשבה ואהבה לעולם.

"במקום לישון טוב כדי לקום מחר רעננים לפגישה עם הבורד, הם נרגעים בסשן של דיקור סיני קטן. הטרנד הזה מפחיד אותי מאוד. לדעתי, הוא מוכיח יותר מכל שאנשים שנראים בטוחים ויודעים את הדרך - רק מגששים באפלה. לא הייתי רוצה להעביר את החברה שלי לאדם רוחני".

אלי רייפמן, מייסד ונשיא "אמבלייז" שמח לדבר על התחום שממלא בשנים האחרונות את חייו - הקבלה. בכנס "תוכנה 2007", שיתקיים בסוף מארס, גם יספר מחוויותיו במסגרת מושב מיוחד בנושא.

"השתניתי", אומר האיש שמעסיק 4,500 עובדים ועובדות. "באחרונה, למשל, פיניתי את כסא המנכ"ל. לפני עשר שנים זה לא יכול היה לקרות. גם אם הייתי מפנה את המקום, האגו היה משתלט והייתי עוזב טכנית, אבל ממשיך להחזיק את המושכות. כיום, בזכות הקבלה, אני מסוגל לשלוט בתגובה המיידית שכוללת פחד מאיבוד שליטה ורצון להיות המחליט - ולתת למנכ"ל שלי את מלוא הכבוד ומלוא התפקיד. אחרי עבודת מודעות עמוקה, אני כבר לא פוחד".

כבר חמש שנים מלמד רייפמן שיעור קבלה שבועי בן שעתיים במרכז הקבלה על-שם מוסייף (אין כל קשר למרכז הקבלה של הרב ברג), המסונף לאוניברסיטת בר אילן. "מאות אנשים יושבים באולם", הוא מתפעל. "דתיים וחילונים, נשים וגברים בני כל הגילים שמגיעים מכל המדינה כדי לשמוע. להערכתי, עשרות עובדים מאמבלייז מגיעים גם הם. איש לא כופה ואיש גם לא מזמין. השמועה עוברת מפה לאוזן, ומי שרוצה - בא". תעריף השיעור הוא 30 שקל. רייפמן, שאינו זקוק לתוספת ההכנסה, עושה זאת בהתנדבות. הסכום המצטבר עובר, לטענתו, למשפחות במצוקה.

המפגש של רייפמן עם הקבלה קרה לפני 11 שנה. "שמעתי שמדובר בסודות היהדות וביקשתי משותפי ויו"ר החברה, נפתלי שני, שהוא אדם דתי, שיזרוק לי איזה ספר. נפתלי אמר לי שאסור, שרק אדם נשוי, גדול בתורה שגילו מעל 40, יכול לגעת בנושא. שמעתי 'אסור' והתחלתי לקרוא".

רייפמן האוטודידקט ("ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל זרקו אותי מכל אוניברסיטה אפשרית"), למד את הנושא לבד. "בהתחלה לא מצאתי ידיים ורגליים, גם כשזה היה בעברית", הוא אומר. "אבל ככל שקראתי התחיל הקונטקסט להתבהר. קראתי המון, הלכתי לקבוצות לימוד שונות ואז הבנתי שגם כשיש ידע, לא תמיד יש אדם שידע להעביר אותו. בניתי ערכת שיעורי קבלה מעשית - בניגוד לקבלה העיונית הנלמדת בדרך כלל - ואני מעביר אותה, לא כמורה או חס וחלילה גורו, אלא כמי שנותן מפה לחיים".

כיצד משפיעים לימודי הקבלה על ניהול החברה?

רייפמן: "הקבלה מאפשרת התפתחות המודעות. מבחינתי ממש לא חשוב אם אדם לומד בודהיזם או סופיזם, או כל תחום אחר שלא קשור בגשמי, אלא בהבנת המניעים שלנו. אדם שפוי יבחר באושר וברוגע, אבל מה שמנהל אותנו באמת זו התגובתיות - הפעולה המיידית שלנו שנובעת מפחד, כעס, עצב. רוחניות היא בעצם החזרת השליטה לידינו. אנחנו מפסיקים להיות העבד של התגובות ולומדים לשלוט בהן".

לדוגמה?

"אתה עומד לפני מכרז ומת מפחד לאבד את הלקוח, כי מה יעלה בגורל החברה? כשהפחד שולט, תוריד מחיר גם לרמה לא כלכלית. פעם פעלתי ככה, ועשיתי טעויות על ימין ועל שמאל. ברגע שלמדתי לזהות שאני פועל מתוך פחד - זה נפסק. כיום אני לא נותן לפחד להכתיב לי את התגובה העסקית.

"אותו דבר קורה כשמקבלים החלטות מזעם, עלבון, קנאה, רצון לנקמה או אפילו תאוות בצע. נגיד שקיבלת עסקה ממש טובה, אתה מזנק עליה אוטומטית בגלל הסכומים ונותן לבצע לנהל אותך - ההחלטות שתקבל לא יהיו טובות כי החלטה אוטומטית גורמת לך לפסוח על שלבי הניתוח והחשיבה. לימודי מודעות מסייעים להבין מאיפה מגיעות ההחלטות. מודעות שווה בחירה".

ואתה משתמש במושגים האלה בישיבות הנהלה?

"לפעמים. וכשזה לא עובר, אני חוזר למושגים כלכליים. אני יכול להצהיר שמאז שהתחלתי ללמוד וללמד, יכולת קבלת ההחלטות שלי התבהרה וצמחה באופן מהיר מאוד. את הפריחה של החברה שלי אני בפירוש מייחס לדרך החיים שלי. אני יכול להמליץ לכל מנהל לעצור את המירוץ אחר היעדים והכסף, ולהקדיש מעט למודעות, לרוח, לצד הלא-גשמי".

כיצד החשיבה המודעת שלך באה לידי ביטוי בפעילות היום-יומית בחברה?

"היא לא. היא באה לידי ביטוי רק בתחום ההתפתחות האישית שלי ומשליכה ממנה על האסטרטגיה הנבחרת. לא לומדים קבלה באמבלייז. מספיק שאדם יתפתח בשביל שגם הסביבה תיהנה".

רן ארהרד, 37, מייסד מנכ"ל רנסיס, מעסיק 40 אנשים בתחום המערכות המתקדמות לבקרה של תהליכים עסקיים, ומגלגל שלושה מיליון דולר בשנה. לפני ישיבות חברה, מנחה המנכ"ל מדיטציה משותפת או תרגילים אנרגטיים, העובדים שולחים אנרגיות חיוביות ותפילה לעובדים אחרים שנמצאים בפגישות חשובות בחו"ל, וישיבת חברה חגיגית אחת החלה בתרגילי חיבוקים ואיחולים.

במה מתבטא הרובד הרוחני?

ארהרד: "בעיני, מדובר בהרחבת זווית הראייה גם לגבי תפישת העצמי וגם לגבי התנהלות העולם. האנושות כיום במצב אומלל, ויש שתי אפשרויות: להיכחד או לעבור טרנספורמציה שכוללת התעוררות רוחנית. אני הגעתי לכאן בגלגול הזה כדי לגרום טרנספורמציה מהירה לי ולאנשים אחרים - זה יכול להתפרש כחוסר צניעות, אבל גם אם זה לא יקרה כרגע, זה יקרה בעוד עשר שנים. ברור לי שיש לי שליחות גדולה ואני הולך להגשים אותה - להאיר ולהעיר מסות של אנשים".

כיצד זה משפיע על התנהלות החברה?

"לפני כשנתיים החלטתי שרנסיס תיהפך מחברה קטנה לגדולה מאוד, ואנחנו בדרך הנכונה. לשם כך אני פועל בשני כיוונים. ברובד הגשמי אני מציב רף גבוה של מצוינות מקצועית - לוחות זמנים, יעדי מכירות ומקצועיות בלתי מתפשרת. בנוסף, אני מביא לחברה - באמצעות האמונות החזקות שלי והתקשורים שבהם אני מסתייע - רובד תודעתי חזק. אני יודע שהיקום תומך בי, אני יודע שאני לא לבד ואני יודע שרנסיס נמצאת על המסלול הישיר להצלחה".

זה נשמע כמו אוטוסוגסטיה.

"אני קורא לזה אמונה פנימית. הצלחתה של החברה תימדד במיליוני דולרים שכבר זורמים לקופה. אני לא רוצה להצליח בשביל הווילה, המרצדס, היאכטה או האגו. ההצלחה המקצועית של החברה תהיה סמל לצמיחה האישית שלי. אותם כספים רבים שנזכה להם בזכות רנסיס, ישמשו לחלק הבא של חיי - מרכז רוחני לצורכי לימוד או ריפוי. לכסף שהגיע מהיי-טק יהיה שימוש נעלה שיסייע לטרנספורמציה להתרחש".

אתה מנכ"ל של חברת היי-טק, אבל השיחה עמך נשמעת הזויה מעט.

"ברור לי שיש - ויהיו גם בעתיד - התנגדויות לדברים שאני אומר, אבל הכוונות שלי טהורות, ואני נאמן לשליחותי".

אביאלה שרבו-כהן, מנכ"לית חברת Browzwear, מעסיקה 15 עובדים המפתחים תוכנת תלת-ממד לתחום האופנה. רק לפני ארבעה חודשים הגיעה לחברה (אחרי ששימשה סמנכ"לית בתפרון וגיבור-סברינה וכן דירקטורית בחברת מקפל), וכבר היא טוענת שהניהול הרוחני הביא לתוצאות מפליגות. "החברה עמדה לפשוט רגל לפני שהגעתי", מספרת שרבו-כהן. "ואילו עכשיו המכירות רק עולות ואנחנו מתרחבים מבחינת כוח האדם".

את התחום הרוחני גילתה שרבו-כהן כשלא הצליחה להרות.

אחרי שמונה הפלות פנתה להילר, ובעזרת מפגשים וטיפול תומך של מרפא סיני הצליחה לעשות את הבלתי-ייאמן. "בהנחיית ההילר עבדתי קשה על הסתכלות קדימה", היא מספרת. "קבעתי לעצמי מטרות והתייחסתי אליהן כאילו הן כבר בכיסי הקטן".

את התפישה הזו לקחה גם לעסקים, תוך שהיא מאמצת הרגלים של חשיבה חיובית ארוכת-טווח. לביסוס תפישת העולם סייעו ספריהם של רובין שארמה ולואיז היי, וכן קורס קואוצ'ינג רוחני.

"סוג החשיבה הזה סייעה לי לפתח אינטואיציה מדהימה", היא מספרת. "אני פוגשת אדם ומבלי לדבר עמו אני יכולה לדעת אם הוא יתאים לחברה או לא. ראיינתי בחורה וקיבלתי אותה בו ברגע רק מתוך תחושה ברורה שהיא טובה לנו. במשרד היו בטוחים שהכרתי אותה קודם. אני אומרת על בני אדם את מה שאומרים אחרי המבחנים של חברות שעוסקות במבחני התאמה למקומות עבודה".

לעזרתה של שרבו-כהן מתגייסים מתקשרים והילרים. מתקשרת אחת, שהיא גם עורכת דין במקצועה, אף מגויסת בימים אלה לחברה כדי שתסייע הן בתחום המקצוע והן בתחום משאבי האנוש. "גם היועצת הארגונית של החברה", אומרת המנכ"לית, "היא חצי מכשפה. אדם רוחני מאוד שרואה גם מעבר".

"אנשים לא מאמינים עלי כשאני מספרת שאני נעזרת במיסטיקנים", היא מסכמת בחיוך. "אבל אין לי שום בעיה עם זה. אני חושבת שהאנשים האלה מעצימים אנשים אחרים ומסייעים, הן ברמה האישית והן ברמת קבלת ההחלטות העסקית. ברור לי שאמונה אמיתית, פנימית ועמוקה בעתידו של העסק, המגובה בשכל ישר, מקצועיות ועצות טובות מכל הסוגים - יביאו להצלחה".

"חשיבה עסקית המרוכזת בעשיית כסף היא חשיבה מהסוג הישן", אומר נסים אמון, זן מאסטר וראש מרכז טאוס ביוון שאליו זורמים עשרות אנשי עסקים. "כיום, כשברור שיש קשר בין בריאות ללחץ, שואלים את עצמם לא מעט מנהלים אם הצלחה עסקית חייבת לבוא במחיר של שלוות הנפש. כשהתשובה היא 'לא', הם מחפשים כלים שיעזרו להם להיות חדים, בהירים וחופשיים מסבל פנימי מיותר.

"מגיעים אליי ווינרים. ווינרים לא נעצרים כי יש להם מיליון דולר, הם רוצים לכבוש את ההר, ואחרי שהגיעו לפסגה מגלים שבדרך נשארו פצועים - לפעמים זה הם, לפעמים הזוגיות, הקשר עם הילדים וכדומה. בנקודה הזו הם עוצרים, לא כדי לצאת מהעסק, אלא כדי להבריא. בישראל זה עניין חדש, אבל ביפאן לכל עסק יש גם יועץ רוחני. המורה שלי, שהוא זן מסטר ידוע, הוא יועץ של חברת קוסמטיקה כי הוא מסוגל לראות את העסק מכיוון שזה שמסתכל עליו דרך הטבלאות - לא רואה".

רוב הדוגמאות של מנהלים הרוחניים הם של אלה שקודם הצליחו בעסקים, ואז פנו לרוח.

אמון: "נכון, כי קודם צריך לפגוש את ההר, להיתקל בו ולכבוש אותו. רק אחר כך אפשר להביט לכיוונים אחרים. מי שבתהליך העסקי שלו עדיין נילחם בהר, לא יהיה פנוי לרוח. הבשלות הרוחנית באה בדרך כלל בד בבד עם התהליך העסקי".