נגיד בנק ישראל, דוד קליין החליט להותיר את הריבית במשק ללא שינוי על רמה של 6.3%. זאת, לאחר 12 הפחתות ריבית רצופות. מתחילת 2000 הוריד קליין את הריבית הנומינלית ב-4.4%, מרמה של 10.7% לרמה של 6.3% כיום.
כבר בפרסום התוכנית המוניטרית לחודש אוגוסט אמר הנגיד כי קיימת אי בהירות בנוגע למדיניות התקציבית של הממשלה. מאז, הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר על הגדלת יעד הגירעון לרמה של 2.4% בשנה הבאה, מה שעשוי ליצור לחצים אינפלציוניים מהם קליין רוצה להימנע.
מכל מקום, הסיבות שהובילו להחלטה הן עלייה בציפיות האינפלציה לשנה הנוכחית ולשנה הבאה, ובציפיות לטווח ארוך. בבנק ישראל אומרים שאין קשר ישיר בין החלטה הזו לבין הגירעון התקציבי אבל התקציב עשוי להשפיע במוקדם או במאוחר על הגידול בהוצאות הריבית של הממשלה ועל עלייה במחיר ההון.
בבנק ישראל סבורים כי הרחבת הגירעון עשויה להיתפס כאירוע שאינו חד פעמי ולהשפיע על עלות גיוס ההון בחו"ל, על היציבות הפיננסית ועל האינפלציה. בנק ישראל קורא לממשלה לבצע צעדים לאלתר כדי להחזיר את האמינות בתוואי היורד של הגירעון והחוב הממשלתי החל מ-2003.
גם הנתונים על כמות הכסף תמכו בהחלטה של קליין להותיר את הריבית על כנה. נתונים אלו הצביעו על עלייה חדה בכמות הכסף במשק בחודש יולי. בנוסף, הציפיות לאינפלציה בשוק ההון טיפסו בשנתיים הקרובות, והן נמצאות בתחום של יעד האינפלציה של הממשלה.
מכלול גורמים אלו גרם לנגיד בנק ישראל, דוד קליין להותיר את הריבית הנומינלית על כנה, למרות הורדת ריבית של 0.25% בארה"ב, שהגדילה את פער הריביות ל-3.5%.
מגמת הפחתת הריבית נבלמה: קליין הותיר את הריבית במשק לחודש ספטמבר ללא שינוי עקב הציפיות לאינפלציה
ליאור כגן
27.8.2001 / 16:30