שיאני השכר במשק - עובדי בנק ישראל

השכר הממוצע של בעלי תפקידים בגופים הציבוריים ב-2005 - ללא עלויות מעביד, תשלומים רטרואקטיוויים ותשלומים בגין פרישה - נע בין 12,041 שקל במועצות דתיות ל-28,930 שקל בגופים נתמכים.

שכרם הממוצע של בעלי שכר גבוה בגופים הציבוריים נע בין 16,265 במועצות דתיות ל-38,991 שקל בחברות הממשלתיות. שכרם הממוצע של העובדים הדרוגיים בגופים הציבוריים נע בין 5,563 שקל במועצות דתיות ל-16,286 שקל בחברות הממשלתיות. זאת, כאשר השכר הממוצע בכלל המשק למשרת שכיר עמד בשנת 2005 על 7,221 שקל.

נתונים אלה עולים מדו"ח הממונה על השכר ל-2005. הממונה הנוכחי, אלי כהן, פירסם את הדו"ח השנתי ה-13 במספר של מוסד הממונה. הדו"ח של כהן דומה מאוד לדו"חות של קודמיו - יוסי קוצ'יק, יובל רכלבסקי ועוזר ברקוביץ ז"ל.

הדו"ח ל-2005 מתייחס לנושאי שכר והטבות אחרות ב-683 גופים ציבוריים, גופים מתקוצבים וגופים נתמכים, ברשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות ותאגידים. בסך הכל עבדו בגופים אלה 271,305 עובדים ב-224,475 משרות. ההיקף הכולל של עלויות השכר בגופים אלה ב-2005 היה 42.74 מיליארד שקל, מתוכם 31.65 מיליארד שקל היו עלויות שכר והוצאות ישירות. שאר הסכום הרוכב מעלויות מעביד, תשלומים רטרואקטיוויים ותשלומי פרישה.

הדו"ח מבחין, מבחינת גובה השכר, בשתי רמות שכר בשרות הציבורי: ברמה הגבוהה יותר, בין בעלי התפקידים ובין בעלי השכר הגבוה, נכללים הגופים הנתמכים, החברות הממשלתיות והתאגידים. ברמה השנייה, הנמוכה יותר, נכללים רשויות מקומיות, איגודי ערים, חברות עירוניות והמועצות הדתיות. בין העובדים הדרוגיים, רמת השכר הגבוהה היתה בחברות הממשלתיות, תאגידים, גופים נתמכים ואיגודי ערים. רמת השכר הנמוכה יותר היתה ברשויות המקומיות, החברות העירוניות והמועצות הדתיות.

עלות העסקת עובדים בשרות הציבורי כוללת, לבד מהשכר, גם תשלומי מעביד למוסד לביטוח לאומי, תשלומים עבור זכויות פנסיה, מסים עבור עובדים, ותשלומים לקרנות שונות (למשל, קרן השתלמות). העלות הכוללת של העסקת בעלי התפקידים נעה בממוצע ב-2005 בין 15,380 שקל לחודש במועצות דתיות ל-40,079 שקל לחודש בגופים נתמכים. עלות השכר של בעלי שכר גבוה נעה בין 20,495 שקל במועצות דתיות ל-50,767 בחברות ממשלתיות. עלות השכר של העובדים הדרוגיים נעה בין 6,971 שקל במועצות הדתיות ל-20,764 שקל בחברות הממשלתיות.

לפי דו"ח כהן, ב-2005 עלה השכר בגופים הציבוריים, ריאלית, ב-2% ברוטו. מאידך, מספר המשרות בגופים הציבוריים קטן ב-0.63% - 1,403. רוב הירידה היתה ברשויות המקומיות, 838 משרות, שהן 0.98% מכוח העבודה ברשויות.

בדו"ח הממונה ל-2005, נוספה עמודה ייחודית לעובדי בנק ישראל ולעובדי שירותי בריאות כללית, בשם "שכר ברוטו בפועל". במקרה של בנק ישראל, מדובר בתשלומים ייחודיים לעובדי הבנק בגין ימי חופשה, מחלה והשתלמויות שלא נוצלו ונצברו עד שנת הדיווח. תשלומים אלה מהווים חריגה ביחס למה שקיים בשירות המדינה ובשירות הציבורי בכלל.

בשירותי בריאות כללית, "שכר ברוטו בפועל" כולל רכיב "קיצור תורים" ורכיב "מחוץ לסל" בשכר הרופאים, המהווים השתכרות מעבר להיקף המשרה הרגילה ומעבר לעבודה הנוספת, כהגדרתה בהסכמים הקיבוציים. עד שנת 2004, רכיבים אלה דווחו כחלק מהשכר ברוטו.

מדו"ח כהן עולה כי השכר הגבוה ביותר לבעלי תפקידים שולם בקופת חולים מאוחדת, כש-13 בעלי התפקידים בקופה השתכרו ב-2005 בממוצע 55,691 שקל ברוטו בחודש. בבתי הזיקוק השתכרו 9 בעלי התפקידים 53,627 שקל בממוצע. בבנק ישראל קיבלו 11 חברי הנהלת הבנק (לא כולל הנגיד) "רק" 50,724 שקל בחודש, אולם יחד עם הפדיונות החד פעמיים - הגיע שכרם החודשי הממוצע ל-58,655 שקל - יותר משכרם של עובדי קופת חולים מאוחדת.

גם בין מקבלי השכר הגבוה, עובדי בנק ישראל ניצבים בראש רשימת מקבלי השכר. 136 מקבלי השכר הגבוה בבתי הזיקוק ב-2005 השתכרו 43,441 שקל ברוטו בממוצע בחודש. יותר מ-88 בעלי השכר הגבוה בבנק ישראל, שהשתכרו 41,194 שקל בחודש. התמונה מתהפכת כאשר מוסיפים לשכרם של עובדי בנק ישראל את הפדיונות החד פעמיים: יחד איתם, מדלגים עובדי הבנק בקלילות למקום הראשון ברשימת מקבלי השכר הגבוה במשק, עם 51 אלף שקל בממוצע.

165 מקבלי השכר הגבוה ברשות שדות התעופה הסתפקו בשכר ממוצע של 40,761 שקל. בין העובדים הדרוגיים, השכר הגבוה ביותר שולם ל-143 עובדים חברת נמלי ישראל - 23,568 שקל בממוצע. בנמל חיפה קיבלו 800 עובדים דרוגיים 22,703 שקל, ואילו 911 עובדים דרוגיים בבתי הזיקוק הסתפקו ב-20,599 שקל.

בבנק ישראל קיבלו 671 עובדים דרוגיים 17,405 שקל, כולל הפדיונות. הנתונים בדו"ח מהווים מכשיר בעל חשיבות רבה להתוויית מדיניות האוצר. הם משמשים את המשרד כבסיס נתונים כללי, כמקור מידע חיוני לבדיקות שכר בשירות הציבורי, ולבדיקות חריגות שכר. בשבוע הבא יפורסם החלק השני של הדו"ח, בו יוצגו פעולותיה של יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר ב-2006.