לישכת עורכי הדין מציגה: כך דובבו בלשים את אילן בומבך

הקרבות הפנימיים בלשכה מידרדרים לשפל חסר תקדים: ל-TheMarker נודע כי לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד ד"ר שלמה כהן, שכרה חוקרים פרטיים לדובב את יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה, עו"ד אילן בומבך, וכן נציגים של חברת הביטוח איילון, ואת יו"ר ועדת הביטוח במחוז, עו"ד דניאל מור. המטרה היתה להוכיח כי בומבך וחברת איילון מפרים התחייבות שנתנו לפיה מחוז תל אביב לא ימליץ לעורכי הדין על פוליסת ביטוח כלשהי מלבד זו של מגדל, המבטחת שנבחרה ע"י הלשכה.



החוקר הפרטי ניהל שיחות טלפוניות עם בומבך, נציגי איילון ומור. בשיחות הוא הציג עצמו כמנהל משרדו של עו"ד אבנר קדם מנתניה. באחת השיחות החוקר התחזה לעורך דין במשרדו של קדם, דבר שלכאורה נאסר בתקנות האתיקה של החוקרים הפרטיים.



עו"ד קדם הגיב בתדהמה לפניית TheMarker, ואמר כי זו הפעם הראשונה שהוא שומע על האירוע: "אם אכן נעשה מה שנעשה הרי שמעולם לא ידעתי על כך, אלא עכשיו לראשונה. אילו היו פונים אלי בבקשה לעשות דבר שכזה הייתי מתנגד לכך בתוקף, וחושב שזה מעשה שלא ייעשה. תמיד תמכתי בעמדותיו של אילן בומבך, לאורך כל הסכסוך הזה, כך שחבל לי שבעתיים שמשרדי מעורב בסוגייה הזו".



צו מניעה זמני



בעקבות זאת הגישה הלשכה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לצו מניעה דחוף נגד בומבך, איילון ומור בנימוק שהם מפרים בצורה בוטה וחמורה הצהרה שלהם לבית המשפט. השופטת נורית אחיטוב קיימה דיון בבקשה ובסיומו קבעה כי לאור ההחלטה שקיבלה הלשכה, האוסרת על מתן חסות או המלצה לביטוח אחריות מקצועית מטעם הלשכה, היא מורה על צו מניעה זמני האוסר על איילון להתקשר בחסות הוועד המחוזי או בהמלצתו בביטוח כזה.



פרשת הביטוח נחשפה ב-TheMarker לפני יותר משנה וגררה מאבקים ממושכים בין הצדדים בבתי המשפט. לאחר כמה שנים בהן איילון היתה חברת הביטוח המומלצת מטעם הלשכה, ערכה הלשכה מכרז ב-2005 ובסיומו נבחרה חברת הביטוח מגדל במקומה.



זמן קצר לאחר שהדבר נודע, הודיע עו"ד בומבך כי הצליח להשיג עבור עורכי הדין תעריפים נמוכים יותר, באמצעות חברת איילון שהפחיתה לאחר המכרז את התעריפים שביקשה. מכתבים שהופצו לכל עורכי הדין במחוז תל אביב הודיעו להם על כך. הלשכה עתרה לביהמ"ש וההליכים עדיין מתבררים.



שנה לאחר מכן, בדצמבר 2006, ביקשה הלשכה צו מניעה שימנע מאיילון ובומבך להציע במשותף פוליסת ביטוח כזו. הרשם דוד גלדשטיין קבע כי לאור הצהרותיה של איילון ש"הפוליסות שתציע ל-2007 לא יהיו בחסות של מי בלשכה", וכן של בומבך כי הוא "אינו מתכוון לתת חסותו או המלצתו לביטוח מקצועי", הרי שאין מקום לתת צו מניעה.



מהבקשה שהגישה הלשכה לבית המשפט, באמצעות עו"ד אורי ברעם ממשרד דודי תדמור, עולה כי ימים אחדים לאחר שגלדשטיין מסר את החלטתו, החל לפעול החוקר הפרטי שנשכר על ידה. הלשכה טענה בבקשה כי מתברר לה שבומבך ואיילון אינם מתייחסים ברצינות להצהרותיהם בבית המשפט ופועלים בניגוד להן.



"בעקבות תלונות שהגיעו ללשכה על שאיילון ממשיכה להציע הצעות ביטוח אחריות מקצועית תחת מצג שהן בחסות של מי מטעם הלשכה, שכרה הלשכה את שירותיו של חוקר פרטי", נכתב בבקשת הלשכה. "החוקר הפרטי שוחח עם נציגת איילון, גב' לודמילה. ממצאי החקירה חמורים ביותר ומעידים על הפרה ברורה ובוטה של התחייבות המשיבים לבית המשפט".



לבקשה צורפו 3 תמלילי שיחות. על פי תמליל השיחה שקיים החוקר הפרטי עם בומבך, טילפן החוקר למשרדו של בומבך והזדהה בשם "רפי רונן". הוא ציין בפני המזכירה כי הוא מנהל של משרד עורכי דין אבנר קדם בנתניה. בפתח שיחתו עם בומבך ציין החוקר כי "דיברנו בעבר, אני מנהל המשרד כאן ואני רוצה לסגור את הנושא של הביטוחים".



החוקר אמר כי שוחח עם נציגות בחברת הביטוח איילון וקיבל אינפורמציה לפיה איילון טובה יותר ממגדל מכל הבחינות. "ראיתי שבסה"כ יש שמה הצעה טובה. עידכנתי את הבעלים של המשרד ומה שנשאר לי רק לשמוע, יש המלצה, כדאי?", שאל החוקר את בומבך.



בומבך השיב: "תשמע, בוא אני אגיד לך ככה, לנו השנה אסור להמליץ וחבל כי יכלנו להוריד את זה אפילו עוד יותר ובצורה יותר רצינית, אבל אני הייתי, אני הולך איתם אישית".



בהמשך השיחה אמר החוקר לבומבך: "הבנתי. בסדר אני אלך איתם, אני ברגע שאתה אומר לי כן אני זורם הלאה".



"זה מה שאני עושה, ודאי", השיב לו בומבך, "אני לא נותן איזה שהיא המלצה כי אסור לנו לתת המלצה לפי החלטה של הוועד המרכזי, אם אני לא מפרסם. באופן אישי אני הולך איתם".



בסיומה של השיחה פנה בומבך, המתמודד לראשות לשכת עורכי הדין, אל החוקר ואמר לו "אני רץ לראשות הלשכה וגם דיברתי עם אבנר והוא אמר לי שהוא יעזור לי". כוונתו של בומבך היתה לעו"ד אבנר קדם שהחוקר התחזה להיות מנהל המשרד שלו. "אתה גם תעזור לנו, נכון רפי?", שאל בומבך.



בשלב זה הודיע לו החוקר כי הוא אינו עורך דין. "אתה לא עורך דין?", שאל בומבך, והחוקר השיב: "לא, אני בכלל לא, אני מנהל משרד מקצועי", והוסיף: "אבל איך אומרים, אסור לי להמליץ אבל אני אעשה את מה שטוב לי".



שיחה נוספת התקיימה בין החוקר לבין נציגת חברת איילון בשם מיטל. החוקר הזדהה, כנראה בטעות כ"אני מלשכת עורכי הדין, מטעמם מדבר". "אתה הדובר מטעם מי? סליחה", שאלה הנציגה והחוקר השיב לה: "אני עורך דין. שמדבר מטעם משרד עורכי דין בנתניה אחרי שיחה עם אילן".



החוקר ביקש לדעת "האם יש נציגים מטעם הלשכה שעובדים אתכם?", הנציגה השיבה בין היתר כי "אני אין לי שמץ של מושג, אני באמת שאני לא יודעת מי עומד. אני רק יודעת שהמשרד המתאם זה עו"ד ליטן ושות'...".



נציגה אחרת, בשם לודמילה, אישרה בפני החוקר כי ועד מחוז תל אביב תומך בהם. החוקר שאל "אילן בומבך מאשר את זה את אומרת? כי הוא...", והנציגה השיבה: "ועד המחוז תומך בנו". עם זאת, כאשר שאל החוקר "מה עם הוועד המרכזי?", השיבה הנציגה כי "אהה, כנראה גם".



החוקר התחזה לעו"ד



בעקבות כל זאת ביקשה הלשכה להורות על צו מניעה. במסגרת תשובה שהגיש עו"ד בומבך, המיוצג על ידי עו"ד יצחק מרון, הוא טען כי "השימוש באמצעי בילוש בתוך מוסדות הלשכה מהווה חוסר תום לב ופניה לביהמ"ש בידיים לא נקיות". לטענתו, הבקשה מבוססת כולה על חקירות של חוקר שנשכר כדי "לחטט אחר פעולותיהם של יו"ר ועד המחוז ויו"ר ועדת הביטוח שלו".



בומבך מוסיף וטוען כי תקנה 3 לכללי האתיקה של החוקרים הפרטיים קובעת כי "חוקר פרטי לא יציג עצמו כבעל מקצוע הטעון רישיון על פי חוק, אלא אם היה לו אותה שעה רישיון כאמור". בכך הוא מתייחס לתמלול של שיחת החוקר על נציגת איילון בשם מיטל ממנה עלה כי הראשון הציג עצמו כעורך דין. לטענתו, במעשיו של החוקר יש את כל יסודותיה של עוולת התרמית, וכי על פני הדברים מדובר לכאורה בעבירה על סעיף 415 לחוק העונשין (קבלת דבר במרמה) או סעיף 416 (תחבולה).



"קשה להבין כיצד הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין שולח אנשים לכזב ולרמות ולהטעות את זולתם. קשה שבעתיים להבין כיצד הוא מתיר להם להתחזות כעורכי דין, כאשר בכל מקרה אחר היתה לשכת עורכי הדין נלחמת עד חורמה נגד מי שמתחזה כעו"ד ודורשת להעמידו לדין".



בומבך טוען כי למרות שלא ידע על כך שמדובר במעשה רמייה, הוא פעל בדיוק כפי שהיה עליו לפעול, והסביר לחוק הפרטי כי השנה אסור לו להמליץ על ביטוח מסוים. לדבריו הסביר לחוקר כי לדעתו ניתן היה להשיג תנאים טובים יותר השנה, ואמר לו כי באופן אישי הוא הולך עם איילון.



לטענת בומבך מכאן ברור שהוא הבחין היטב בין תפקידו כיו"ר ועד המחוז, שאינו מוכן לתת שום המלצה, לבין מעמדו כאדם פרטי. לדבריו, החלטת הוועד המרכזי שאסרה להמליץ על ביטוח אחר מזה שנבחר על ידי הלשכה, לא מונעת מאדם לספר מה הוא עושה באופן פרטי וכיצד היה נוהג בעצמו.



עוד טען בומבך כי גם אילו הלשכה היתה מתיימרת לקבל החלטה האוסרת על חבר כלשהו בלשכה, ובכלל זה בעל תפקיד, לדבר באופן אישי עם אנשים ולספר להם כיצד הוא נוהג - היה האיסור חסר כל ערך. "לא צריך להיזקק אפילו לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי להבין שאיסור כזה אין בו שום ממשות. שום בית משפט לא יאכוף איסור כזה", טוען בומבך.



במענה לכך הגישה הלשכה תגובה לתשובתו של בומבך ולתשובה שהגישה איילון, המיוצגת על ידי עו"ד צבי אגמון. לפי הנטען בתשובה המשיבים (איילון ובומבך) מנסים להסיט את הדיון למחוזות רחוקים במטרה להעלים ולטשטש את מעלליהם החמורים, העומדים בניגוד להתחייבויותיהם והצהרותיהם לבית המשפט. לטענת הלשכה התגובה חשפה את דבר קיומו של הסכם בין בומבך לבין איילון. עוד נטען כי איילון מתהדרת בחסות מדומה ואסורה המחייבת מתן צו נגדה.



לטענת הלשכה, איילון נאחזה בטענה לפיה הנציגה "שגתה" כשאישרה שהביטוח של איילון הוא בחסות מחוז תל אביב, אך הדבר אינו רלוונטי לצו בית משפט. עוד נטען כי השגיאה הנוספת של הנציגה, שאמרה כי גם הוועד המרכזי בלשכה ממליץ על הביטוח של איילון, מהווה טעם נוסף למתן הצו המבוקש.



בסיכומו של הדיון ציינה השופטת אחיטוב כי גם לאחר שמיעת כל הצדדים לא הצליחה להבין לעומקן את הפלוגתאות ביניהם והורתה כאמור על צו שאוסר על איילון להתקשר בחסות ועד המחוזי או בהמלצתו לביטוח אחריות מקצועית.



מלשכת עורכי הדין נמסר כי "בעקבות תלונות שנתקבלו בלשכת עורכי הדין נפתחה חקירה נגד חברת איילון, עו"ד בומבך ועו"ד מור שמעורבים כולם בקשר להאחז את עיניהם של חברי הלשכה. בחקירה התברר שאמנם איילון, בומבך ומור הפרו את הדין ואת התחייבותם לבית המשפט".