ארוך כתב למלץ: "מר מלץ היקר, אנא הגן על פסק דינך בבוררות בחרוף נפש"

לאחר שהבורר יעקב מלץ ז"ל מסר את פסק הבוררות במסגרתו קבע כי כלל פיננסים צריכה לשלם לאלי ארוך כ-96 מיליון שקל, שלח אליו ארוך שורת מכתבים אישיים בהם הודה לו על פסיקתו וביקש ממנו לסייע לכך שלא תבוטל בבית המשפט. מכתבים אלה הועברו לכלל פיננסים על ידי עיזבון מלץ, במסגרת הסכם לפיו כלל התחייבה שלא להגיש תביעה נגד יורשיו של מלץ.



במכתב ששיגר אתמול בא כוחה של כלל, עו"ד גד טיכו, לעורכי הדין של ארוך, אלון וינוגרד ומושיק פלדמן, נכתב כי כלל נדהמה לגלות תכתובת פרטית רבת היקף בין ארוך למלץ, אשר לפי הנטען מעולם לא הובאה לידיעת כלל פיננסים.



מתכתובת זו, טוענת כלל, עולה חשש לשיבוש הליכי משפט, הדחה בעדות, הטרדת עד והשפעה בלתי הוגנת - עבירות חמורות אשר בוצעו לכאורה על ידי ארוך.



כך למשל, באחד המכתבים כותב ארוך לבורר, "אנא עזור לנו כפי יכולתך עם כבוד השופט יהודה זפט". זפט הוא השופט שדן בבקשת כלל פיננסים לבטל את פסק הבוררות. במכתב אחר נכתב: "אנא הגן על גרסתך למול גרסתו כדי שחס ושלום לא תפגע!". ארוך התכוון לדוד שילוח, שזכה לכינוי "הצל", שמשתף פעולה עם כלל לצורך ביטול פסק הבורר בטענות מרמה. כלל הגיעה להסכם עם שילוח, לפיו אם פסק הבורר יבוטל כתוצאה מחומר שהוא גילה בפניה, היא תשלם עבור עדותו 21 מיליון שקל.



לטענת כלל, במסגרת תכתובת פרטית בין ארוך למלץ לאחר מתן פסק הבורר, ניסה ארוך לתאם גרסאות עם מלץ בנוגע לביקוריו בביתו, למכתבים ששלח אליו ולנסיעות הבורר עם שילוח.



בין היתר נטען כי במכתב ששלח ארוך לבורר במאי 2006, הוא כתב כי אינו יודע מה שילוח סיפר לכלל, "אבל אני יודע שרק פעם אחת הוא הסיע אותך וכי לא היה בביתך ... אני שלחתי לך סך הכל 3 מכתבים: אחד מהכלא אחד נגד עורכי דיני ואחד שקבלתי שהם מושכים משפט. אנא הגן על גרסתך למול גרסתו כדי שחס ושלום לא תפגע! מר מלץ היקר אנא הגן על פסק דינך בבוררות בחרוף נפש. נ.ב.
אני ואמא היינו אצלך בבית פעם אחת בלבד בסביבות שנת 2004, לידיעתך כך כתבנו בתצהיר לכבוד השופט זפט לאישור פסק הבורר. אני מעולם לא הייתי לבד ללא עורכי הדין של שני הצדדים אצלך בביתך. באהבה, אלי ארוך."



במכתב אחר שבו מנסה ארוך לתאם עדויות, כך נטען, עם מלץ, הוא כותב:



"ביום ראשון הוזמנתי להעיד! ודאי אשאל על הביקור היחיד שאמא ואנוכי היינו בביתך בסוף שנת 2002 שבו אמא דאגה והראתה לך איך אני נראה, וביקשה שתזרז את הבוררות ותקבע תאריכים להוכחות ולישיבות. ואתה ענית 'אני לא יודע מה לעשות, אני לא רופא'. זו היתה הפעם היחידה שבאנו לביתך! כך גם אתה הודעת בטלוויזיה בערוץ 10! זה קרה לאחר הפסקה ארוכה בבוררות".



מכתבים אלה נשלחו על ידי ארוך לבורר לאחר שכלל ביקשה מביהמ"ש לזמן את מלץ לעדות. השופט זפט קבע באותו שלב, כי יבחן את הצורך בזימונו של מלץ לאחר ישיבת ההוכחות. כלומר, המכתבים נשלחו בעת שמלץ היה עד פוטנציאלי מטעם כלל, ונועדו או היו עלולים, לטענת כלל, להשפיע על עדותו.



לטענת כלל, ארוך הגדיל לעשות בכך שאיים באופן משתמע על הבורר, בציינו כי זו היתה גרסתו בערוץ 10. כלל טוענת כי בכך רמז ארוך ברמזים עבים כפיל כי מוטב לבורר להיצמד לגרסתו "כדי שחס ושלום לא ייפגע".



ארוך, כך נטען, הפעיל לחץ פסול גם באמצעות דרישות חוזרות ונשנות לפגוש את הבורר, וכן באיומים מרומזים עליו.



עו"ד אלון וינוגרד, ב"כ אלי ארוך מסר בתגובה: "אני תמה על המכתבים שהיו אמורים להיות מועברים גם לידי עורכי הדין של ארוך ולא רק לידי כלל. לא קיבלנו את המכתב של כלל, כשנקבל אותו, נלמד אותו, נשב עם ארוך - הלקוח, ונדע איך להגיב. לי ולשותפי אין שום קשר למכתבים אלה, אנו לא מתכתבים עם שופטים, אנו מגישים בקשות ותגובות".