ביום שבו פירסם בנק הפועלים את הדו"חות השנתיים שלו, חיכו רבים בקוצר רוח כדי לראות מה לקחו הביתה שלמה נחמה וצבי זיו ב-2006. אבל ה"בומבה היומית" של עונת הדו"חות הגיעה אתמול מכיוון בלתי צפוי. עלות השכר של איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן, היתה 25 מיליון שקל ב-2006.
רוז'נסקי, שב-94' היה עדיין סוציאליסט חבר קיבוץ מסדה, שיפר את שכרו ב-150% בשנה החולפת והצטרף לשלמה ינאי ממכתשים אגן ולאביגדור קפלן מכלל ביטוח. יחד הם משתייכים למועדון ה"25 מיליון שקל" שמספר השכירים בו גדל מיום ליום.
תשובה המתגמל
השבוע כתבנו על כך שכדאי להיות מנכ"ל אצל נוחי דנקנר. יצחק תשובה הזכיר אתמול כי עם כל הכבוד לדנקנר, אין כמוהו ביכולת התגמול של מנהליו. 37 מיליון שקל שילמה דלק נדל"ן לחמשת בכיריה ב-2006. לרוז'נסקי יש גם 4 מיליון שקל נוספים באופציות שלא מימש ב-2006, ובסך הכל הוא מחזיק בכמעט 5% ממניות דלק נדל"ן, בשווי של 63 מיליון שקל. גם מנכ"ל אחר של תשובה, גיל אגמון, מנכ"ל דלק רכב, נמצא בטבלה, עם עלות שכר של 3.7 מיליון שקל, ומחזיק ב-15.7% מהחברה. עוזי ימין, מנכ"ל דלק US, מימש בסוף 2006 אופציות וגרף רווח של 3.8 מיליון דולר.
חבל רק שנוחי דנקנר ויצחק תשובה לא רושמים את הצ'קים למנכ"לים מכיסם הפרטי. הם משתפים בתגמול של המנכ"לים שלהם את הציבור, המחזיק במניות המיעוט בחברות. אופציות נחשבות אמנם לתגמול על סמך ביצועים, אבל השפעתן על בעלי המניות של החברה היא ישירה - בדילול האחזקות שלהם והפחתת שוויין.
התמונה הכללית המצטיירת השנה היא של עלייה חדה בעלות השכר שמשלמים בעלי המניות למנהלי החברות הציבוריות. המקום היחיד שבו נראה כי הביקורת הציבורית גרמה לדירקטוריון "להדק את החגורה" הוא בנק הפועלים. מהדו"חות השנתיים, שמציגים את שכר הבכירים בפירוט הנרחב ביותר בין החברות הציבוריות, עולה כי עלות שכרם של חמשת המנהלים הבכירים בבנק ב-2006 היתה 48 מיליון שקל - סכום לא קטן, אבל ירידה של 45% לעומת 2005 (אם מתייחסים לשכר לפני ששלמה נחמה וצבי זיו החזירו חלק מהבונוסים שקיבלו). מנכ"ל הבנק, צבי זיו, "הסתפק" ב-2006 בעלות שכר של 14 מיליון שקל, אחרי עלות שכר (מקורית) של 35 מיליון שקל ב-2005.