יועץ חדש לאולמרט: בעלי סאאב

מלח חובב נשים שהוסמך לכמורה, אשתו של מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן, חסיד אומות עולם, אלוף טניס ושר החוץ של שוודיה - כל אלה בני משפחה אחת, שהיא אחת מהעשירות בעולם. זו משפחת ולנברג, שמוכרת בישראל בעיקר בזכותו של ראול ולנברג, הדיפלומט שהציל אלפים מיהודי הונגריה במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הוא נעלם בארץ הגולאגים של האימפריה הסובייטית ומת בכלאו.

מרקוס ולנברג, אחד משני המנהיגים של עסקי המשפחה - השולטת בחלק ניכר מהכלכלה הפרטית בשוודיה - הגיע השבוע לישראל כדי לייעץ לראש הממשלה אהוד אולמרט. ואולם השניים לא דנו בעניינים כלכליים: מלבד היותו מנכ"ל או יו"ר של חברות כמו אריקסון, סאאב ו-SEB - הבנק הגדול בשוודיה - ולנברג הוא מומחה לסייבר-טרור, טרור באמצעות האינטרנט.

ולנברג הגיע לישראל כאורח הנציגות המקומית של לשכת המסחר הבינלאומית (ICC), שערכה כנס שעסק בטרור באינטרנט. במהלך ביקורו הוא נפגש גם עם שרת החוץ ציפי לבני ועם כמה אנשי עסקים, שאת שמם הוא מסרב להסגיר מחשש לחרושת שמועות וחשיפת סודות עסקיים.

זהו ביקורו השלישי בישראל, והוא מלא מחמאות להתקדמות המדינה ב-15 השנים שחלפו מאז שהיה כאן לאחרונה. "ישראל השתנתה מאוד מאז. מאוד התקדמתם", הוא אומר. "ההבדל המובהק ביותר הוא שיצרתם תעשיית יצוא חזקה מעבר לחקלאות. יש לכם כעת עוצמה חזקה בתחום ההיי-טק. רואים את זה אפילו במספר הבניינים. כוח הקנייה שלכם גדל. כשהייתי כאן בפעם האחרונה נדמה לי שהיתה בעיה קשה עם האינפלציה. המדיניות התקציבית שלכם פתרה את זה בצורה טובה מאוד. נראה שדברים רבים הלכו בכיוון הנכון בעבור ישראל".

אם כך, מדוע יש מעט השקעות שוודיות בישראל?

"זה לא מדויק. יש השקעות. אבל צריך לזכור שהתעשייה השוודית היא תעשיית יצוא. צריך לעסוק בדברים שבסופו של דבר ניתן ליצא אותם. בעקבות הנפילה של חומת ברלין נכנסו חברות סקנדינוויות רבות למזרח אירופה, ועם ההתפתחות של אסיה גם לשם. ישנם גם סימנים מובהקים לכך שהעסקים במזרח התיכון משתפרים באופן דרמטי. אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שתראו יותר התעניינות בעתיד. אבל אני לא יכול לומר באלו תחומים בדיוק. אני חושב שישנם אנשים משוודיה שבאו לכאן לבדוק אפשרויות, בעיקר בתחום ההיי-טק. ואם הם לא עושים השקעות ישירות, אז יש שותפויות ומיזמים".

מי שמכיר את השם ולנברג בעיקר בזכות אחד מהרחובות שנקראים על שם חסיד אומות העולם יופתע לגלות עד כמה גדולה נוכחותם של עסקי המשפחה בחייו. באמצעות חברת ההשקעות שלה, אינווסטור, שולטת משפחת ולנברג בכמה חברות ידועות מאוד, כמו יצרנית ציוד התקשורת אריקסון, חברת התרופות אסטרה זנקה ויצרנית המכוניות והמטוסים SAAB. היא שולטת גם בכמה מהמוסדות הפיננסיים והתעשייתיים הגדולים בשוודיה: בנק SEB, יצרנית המשאיות סקניה ויצרנית מוצרי החשמל אלקטרולוקס. השווי הנקי של נכסי אינווסטור מוערך ב-20 מיליארד דולר. קרנות שבידי המשפחה שולטות ב-45% ממניות ההצבעה של אינווסטור וב-20% מהון החברה.

אימפריית ולנברג נולדה ב-1856, כשאנדרה אוסקר ולנברג ביקר בארה"ב ובשובו משם הקים את בנק SEB (סטוקהולמס אנסקילדה בנק). משפחת ולנברג צברה עוד ועוד נכסים והון במרוצת הדורות. כמה מבניה התמחו בדיפלומטיה ותיווך, ואחד מהם - סבו של מרקוס ולנברג - אף היה אלוף ווימבלדון בטניס. ואולם רובם לקחו חלק בניהול עסקי המשפחה. מרקוס ולנברג הוא בן לדור החמישי שמנהל את עסקי המשפחה.

מהו סוד ההצלחה של חברה משפחתית שמחזיקה מעמד חמישה דורות?

ולנברג מגחך. "עבודה קשה. הדורות הקודמים הצליחו מאוד במציאת דרכים לשיפור העסקים ולהמצאתם מחדש. הם ידעו למצוא הנהלה טובה ולראות את הטווח הארוך מאוד תוך ניהול פיננסי שמרני. כשהיה צריך, הם הוסיפו נזילות. בדורות הקודמים, המשפחה היתה ממוקדת מאוד בסצינה הבינלאומית והבינה לאן נושבת הרוח בעולם העסקים. זה דבר חשוב".

כך, למשל, כבר בשנות ה-30 הבין מרקוס הבן (סבו של מרקוס הנוכחי) כי עולם התחבורה משתנה והחליט להשקיע בטכנולוגיה חדשה שהופיעה אז - מטוסים. ב-1937 הוא רכש מניות של יצרנית מנועי המטוסים סאאב, וב-1946 חיסל את רוב אחזקותיו במסילות רכבת כדי להתרכז במטוסים.

"מדובר במעבר מהעבר לעתיד. זהו המוטו של המשפחה והמסורת היחידה שראויה לשימור", הוא הסביר. בשנות ה-30 מכרה אינווסטור את עסקי הפחם שלה, מכיוון שמקורות אחרים של אנרגיה התחילו לצבור פופולריות. בשנות ה-80 איבדו בני ולנברג את אמונם בתחום הכימיקלים הבסיסיים ומכרו אחזקות בקמה נובל.

איך אתה רואה את אינווסטור בעוד 10-20 שנה?

"צריך לענות על אתגרים חדשים, לנסות להתמקד בכניסה לתעשיות חדשות. קיבלנו בשלב די מוקדם החלטה להיכנס לתחום מדעי החיים והבריאות. אנחנו כבר נמצאים שם דרך חברת התרופות אסטרה זנקה ואריקסון, שמייצרת גם ציוד רפואי. אני לא עובד באינווסטור כיום, כך שאני לא יודע בדיוק מה הם עושים, אבל אני יודע שאנחנו מחפשים ללא הרף. השילוב בין ביוטכנולוגיה לכוח מחשוב מעניק לנו הרבה הזדמנויות".

מה היית אומר למשקיע קטן שלפניו אפשרויות להשקיע בשווקים מרוחקים ואולי מסוכנים יותר?

"לפזר את הסיכונים זה הכי חשוב, וגם לחשוב לטווח ארוך. אפשר לעשות ספקולציות, אבל רק בחלק מתיק ההשקעות". ולנברג מוסיף כי "כיום ישנם כל כך הרבה מוצרים. זה נהדר שיש הזדמנויות לכל אחד. הצרכנים הרוויחו מזה מאוד".

עד סוף שנות ה-90 הצליחה משפחת ולנברג להגיע לשליטה בהיקף של 40% מערכן של החברות הנסחרות בבורסת שוודיה. מעט מאוד מהמתרחש בעולם העסקים השוודי אינו נוגע לוולנברגים. הריכוזיות הזו אופיינית לכלכלה השוודית, שאינה מטפחת עסקים בגודל בינוני או יזמים רבים.

איך זה שאירופה בכלל ושוודיה בפרט הולידו כל כך מעט יזמים וחברות שנסחרות בבורסות זרות?

"הרגולציה בעולם על חברות בורסאיות, בעיקר בארה"ב, גורמת לחברות רבות לחשוב פעמיים לפני יציאה לבורסה. הרבה חברות סקנדינוויות נקנו על ידי חברות זרות. השקענו הרבה בחברות בשלב ראשוני".

אתה לא מצטער, לדוגמה, שלא השקעתם בחברה כמו סקייפ?

ולנברג נאנח ומניד בראשו. "לא היינו בסקייפ, אבל השקענו בדברים מעניינים בתחום הטכנולוגיה, ובעיקר בביו-טק. סצינת ההון סיכון בסקנדינוויה פעילה מאוד בהשוואה לאירופה. יש גם הרבה פעילות בתחום טכנולוגיות של איכות הסביבה. שגריר ארה"ב בשוודיה מנסה לקדם כניסה של קרנות הון סיכון מארה"ב לחברות בתחום אנרגיה חלופית.

"עם זאת, לא הצלחנו לפתח חברות היי-טק ולהוציא אותן לבורסה, כמו בישראל. אבל אתם הרבה יותר מצליחים מאתנו במובן הזה. התאגידים הגדולים בשוודיה עוסקים הרבה במחקר ופיתוח. שוודיה היא המדינה הראשונה בעולם שקבעה יעד ממשלתי להשקעות במחקר - 1% מהתמ"ג. ההשקעה הכוללת במחקר ופיתוח מגיעה לכמעט 4% מהתמ"ג".

האם הריכוזיות של הכלכלה השוודית היא אחד הגורמים להיעדר יזמות?

"יש רק מעט חברות ממשלתיות ואלה שנשארו יופרטו בקרוב. החברות עצמן מתנהלות בצורה מאוד לא ריכוזית וקבלת ההחלטות מתחלקת לאורך ההיררכיה.

"אבל אם את מתכוונת לכמה קבוצות כוח ששולטות, אז אני חושב שלכלכלה יש בעיה אמיתית כשהיא לא מצליחה לגרום ליצירה של חברות חדשות. ישראל דווקא טובה מאוד בזה ושוודיה לא היתה טובה בזה. יש לכך הרבה סיבות, ואחת מהן היא שצריך לעודד אנשים לקחת סיכונים ולהקים חברות חדשות.

"שאלת הבעלות הריכוזית נעוצה אולי בכך ששוודים רבים מאמינים בבעלות יציבה. היינו יכולים להיות טובים יותר ברעיונות לחברות חדשות. סקרים בינלאומיים מראים שיש מעט מאוד צעירים שרוצים להקים חברות חדשות. הרעיון של הקמת חברה חדשה, משלך, מתקבל מאוד בהסתייגות בשוודיה. אין אצלנו רוח יזמית".

הכלכלה השוודית נהפכה ליישום של כלכלה חופשית מצליחה עם אידיאלים של רווחה ושוויון. ואולם באחרונה החל המודל השוודי להתערער.

פריון העבודה בשוודיה היה גבוה אמנם, אך הפסיק לצמוח בקצב מרשים - בעיקר מכיוון שחלק נכבד מהכלכלה נמצא בידיים ממשלתיות. בנוסף, למרות שיעור אבטלה נמוך, צמיחת מספר המשרות בשוודיה היתה נמוכה. הריכוזיות הרבה של הכלכלה השוודית הובילה אמנם ליצירת תאגידים רב-לאומיים מצליחים, אך גם מנעה את התפתחותו של הסקטור הפרטי. חברות קטנות מתקשות לעמוד בחוקי העבודה והעלאות השכר הנדרשות מצד האיגודים.

גורמים אלה הובילו למפלה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בבחירות שנערכו ב-2006 לטובת המפלגה הליברלית-שמרנית, שהבטיחה להפחית מסים לשכבות הנמוכות ולקצץ בהטבות למובטלים - מאבני הפינה של כלכלת הרווחה.

האם שוודיה מתרחקת מהמודל השוודי?

"לא מדויק לומר שיש התרחקות מהמודל של מדינת רווחה. אני חושב שהממשלה החדשה הבהירה שהיא שומרת על המודל, אך משנה חלק מהכללים כדי לייעל אותו. הסוגיה החשובה ביותר היא ליצור יותר משרות במגזר הפרטי. צריך גם להוריד את האבטלה, שהיקפה גדול מהמספרים הרשמיים. כמיליון אנשים שלא רשומים כמובטלים אינם עובדים: נשים בחופשת לידה ואנשים בהשתלמויות מקצועיות או בפרישה מוקדמת".

ולנברג, 51, החל את חייו הבוגרים בשירות קצר בצי השוודי. הוא בוגר אוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוואשינגטון הבירה, בעל ותק בסיטיבנק בניו יורק ובהונג קונג ואף עבד בחברת הנייר שטורה אנזו בדיסלדורף לפני שהצטרף לאינווסטור ב-1993. ב-1999 התמנה לתפקיד מנכ"ל אינווסטור ונשיאה וב-2005 העביר את התפקיד לידי בורחה אקהולם. עם זאת, הוא שמר על כמה תפקידים בכירים בחברות שבהן שולטת אינווסטור, כמו יו"ר בנק SEB, סגן יו"ר אריקסון ויו"ר סאאב.

האם אתה שונה ממנהלים אירופאים אחרים בזכות הלימודים בארה"ב?

"אני לא יודע במה אני שונה, אבל בארה"ב למדתי שהאמריקאים טובים בתמיכה באנשים צעירים, בעידוד ובפיתוח שלהם. זה נתן לי תחושה טובה לגבי מה שאני יכול להשיג. החיים והלימודים שם מלמדים אותך שהכל תלוי בך. זו היתה חוויה חיובית מאוד".

ולנברג ריענן את תיק ההשקעות השמרני של הקבוצה מתוך אמונה כי האינטרנט בימינו הוא מה שהיתה התעופה בעבור סבו. ואולם לרוע מזלו הוא נכנס לתפקיד מנכ"ל אינווסטור ב-1999, שיא בועת האינטרנט. הוא השקיע 50 מיליון דולר בפורטל השוודי ספריי נטוורקס וערך תוכניות להנפקה, אך קריסת שוקי המניות הובילה לביטול התוכניות. בספטמבר 2000 העבירה אינווסטור את אחזקותיה בספריי לפורטל האירופי לייקוס בתמורה למניות בלייקוס. שווי האחזקות האלה, שעלו לאינווסטור 90 מיליון דולר, ירד ל-4 מיליון דולר בסוף 2006.

ולנברג בחר גם להשקיע ב-B2, ספקית של שירותי טלפון ופס רחב. ואולם קצב שריפת המזומנים של החברה, שבה תלו אנשי אינווסטור תקוות גדולות, היה מהיר להדאיג. ולנברג מינה מנהל חדש לחברה, שקיצץ בהוצאותיה וצימצם את היקף הפעילות, ואינווסטור צפויה להגדיל השקעות בה.

מהו הלקח מכישלון השקעות האינטרנט שלך?

"מותר להיכשל בכמה השקעות כשמשקיעים הון סיכון", אומר ולנברג בנימה מסוימת של התגוננות.

ההשקעה הנועזת ביותר של ולנברג בטכנולוגיה היא עדיין בגדר סימן שאלה. ב-2000 הוא הסכים לבנות את 3 סקנדינוויה, ספקית שירותי סלולר מהדור השלישי, במיזם משותף עם האצ'יסון וומפואה מהונג קונג, השולטת גם בפרטנר הישראלית. המיזם עדיין מפסיד, מכיוון שהמנויים אינם עוברים לשירותים החדשים במהירות הרצויה. משפחת ולנברג הסכימה לממן את 3 סקנדינוויה עד 2008, אז היא אמורה להגיע לאיזון. ההשקעה הכוללת צפויה להיות 1-1.4 מיליארד דולר בעבור נתח של 40% מהמיזם.

עדיין יש לך אמונה בהשקעה הזו?

"כן. אני מאמין באינטרנט הנייד. אנשים אוהבים לקחת אתם את מה שיש להם בבית ובעבודה. בשוודיה כבר גולשים בסלולרי במהירות של 3.6 מגה-ביט ובקרוב נעלה ל-7 מגה-ביט, מהירות שתאפשר עוד יותר דברים. הבעיה היא שלוקח זמן לשנות התנהגות. אני רואה שהילדים שלי משתמשים בזה להמון דברים".

הסיבוב הנוכחי של האינטרנט, 2.0 Web, הוא אמיתי או בועה?

"האינטרנט היה דבר אמיתי לכל אורך הדרך. הפיתוח של 2.0 Web נובע מהבנה של חשיבות האינטרנט, דבר שמסייע לעסקים להתפתח. אני מאמין שאנחנו רק בהתחלה והאינטרנט ימשיך לסייע בגלובליזציה. השאלה אם נהיה מהירים מספיק לנצל את ההזדמנויות. אני מאמין שהאינטרנט הנייד יהיה דבר בעל השפעה רבה על עסקים ועל הדרך שבה אנשים פועלים וחיים. צריך לזכור שהשימוש באינטרנט צמח כל הזמן, גם כשמניות האינטרנט נפלו בבורסה. למה אי-ביי קנתה את סקייפ? כדי להגדיל את הקהילות שלה ולזכות בעסקים נוספים. בנק SEB עושה הרבה מהסחר שלו במט"ח עם חברות דרך האינטרנט. המון אנשים משתמשים בבנקאות מקוונת".

האם רשתות חברתיות יחליפו כנסים כמו זה שהשתתפת בו בישראל?

"למרות החיבה שלי לאינטרנט, הקשר האישי חשוב מאוד. צריך לפגוש אנשים, אי אפשר להסתמך רק על המדיה הדיגיטלית. אבל זה מאוד מעניין. מי שגדל כיום משתמש באינטרנט בצורה שונה".

מה היישום החביב עליך?

"קשה לראות משהו מעבר לגוגל, לא?" הוא מחייך.

יש לך ארבעה ילדים בני 10-21. אתה מבלה איתם זמן רב?

"זה קשה, אבל אני משתדל למצוא את האיזון".

איך אתה מבלה?

"בטבע. בשוודיה יש לנו הרבה יערות".

כשהוא נדרש לצאת לפגישתו הבאה, עם שרת החוץ ציפי לבני, פונה ולנברג בבקשה משלו: "תכתבי בבקשה שחשוב שהממשלות יתמכו בסיום סבב שיחות הסחר בדוחא. זה חשוב מאוד."

ב-2002 עמד מרקוס ולנברג בפני האתגר הקשה ביותר שלו: מניות אינווסטור שקעו לשפל המדרגה, עמוק יותר מהשוק כולו. ההשקעות הגדולות של הקבוצה, ABBואריקסון, גררו אותה מטה.

ABB, חברת הנדסה גדולה, הסתבכה בשערוריית אסבסט שעלתה לה ביוקר. ב-2002 מנייתה קרסה ב-50% בעקבות התביעות המשפטיות היקרות. מרקוס ולנברג ובן דודו יאקוב, המנהל עמו את עסקי המשפחה, החליטו בנובמבר 2002 להכפיל את אחזקותיה של אינווסטור ב-ABB וקנו מניות ב-131 מיליון דולר לפי מחיר שפל של 18 קרונה למניה. כעבור שנה הגיע מחיר המניה לכ-50 קרונה ונכון לשבוע האחרון היא נסחרת ב-117.5 קרונה - פי 6.5 מההשקעה, רווח של 730 מיליון דולר. כיצד קיבל ולנברג החלטת השקעה מסוכנת כזו?

"ABB היא השקעה ותיקה שלנו, המון שנים", הוא מספר. "אנחנו מכירים את החברה היטב. הערכנו שהשוק מתמחר אותה בחסר ושיש לה פוטנציאל ארוך טווח. היו המון שמועות בשוק שלא ראינו כנכונות וחשנו שזה הדבר הנכון. אותו דבר נכון לגבי אריקסון, שהיתה במצב קשה. הרעיון הוא להיות משקיעים ארוכי טווח - חייבים לקחת סיכון ולתמוך בחברות שמאמינים בהן".
__________
מרקוס ולנברג

גיל: 51

מצב משפחתי: נשוי + 4

מגורים: שוודיה

תפקידים קודמים: מנכ"ל ויו"ר אינווסטור, תפקידים בסיטיבנק בניו יורק ובהונג קונג

עוד משהו: חובב סקי

כלי התקשורת מרבים לדווח על סכנות שונות האורבות לישראל, כמו הטילים שבידי חיזבאללה או תוכנית הגרעין האיראנית, אך ממעטת לעסוק בעניין אחר שצריך להדאיג את אזרחי המדינה: טרור מקוון. הטרור הזה, שמנצל את האינטרנט ואת רשתות המחשבים הארגוניות, אינו מופנה ישירות כלפי אזרחים אלא כלפי ארגונים - ובכללם המדינה עצמה. המטרה של הטרור החדש היא לא חייהם של בני אדם אלא הכסף שלהם. תרחיש שבו גורמים עוינים מפילים את אתר הבורסה, משתקים מערכת מחשב של בנק, פוגעים בתשתיות תקשורת או אפילו מכבים את כל מערכת הרמזורים במדינה הוא אפשרי לחלוטין.

ניסים בר-אל, מנכ"ל ונשיא חברת הייעוץ קומסק, מסביר מדוע הגנה על רשת ארגונית היא משימה סבוכה: "כשמדובר במוסד ביטחוני או תשתית מאוד רגישה אפשר לחסום את כל המידע, אבל בעסק כלכלי אתה רוצה לא רק למנוע מהרעים להיכנס אלא לאפשר לטובים להמשיך לעשות איתך עסקים - כך שתמיד יש פרצה. ארגוני הסייבר טרור יוצרים לעצמם זהות אלקטרונית לגיטימית, יוצרים קשרים בתוך הארגון ורק אחר כך מנצלים את הפרצה. לפעמים מספיק שמישהו יכניס מידע לרשת הפנימית דרך דיסק און קי.

"למרבה המזל המצב בבנקים לא רע בשל מגבלות רגולציה והעובדה שהם מתגוננים מפני מרמה וגניבת מידע באופן שוטף. גופים שלא רגילים להתגונן מפני איומים, כמו תשתיות בריאות, ביטוח ותקשורת, יותר חשופים. גם מנגנונים שלא רגילים להגן עליהם, כמו מערכת הרמזורים ובקרת התנועה או תשתית האינטרנט, יכולים לגרום נזק עצום למדינה אם יפסיקו לפעול פתאום".

לפי פרסומים אחרונים סובל תהיל"ה, הגוף שמספק שירותי אינטרנט מאובטחים לממשלה ומוסדותיה, מ-40 אלף ניסיונות פריצה ביום. בשנים האחרונות היו כמה מתקפות על תשתיות אינטרנט בינלאומיות שמנעו גישה לאתרים רבים במשך שעות. "הדרך היחידה להתגונן היא להקים גופים מקומיים ובינלאומיים שיגדירו את דרישות האבטחה", אומר בר-אל. "אנחנו מנסים להוביל את המהלך עם איגוד לשכות המסחר העולמי בישראל ובכמה מדינות בעולם".

בשירותי הביטחון של ישראל פועל כיום גוף אבטחת מידע יחיד, שמייעץ לארגונים והמוסדות הלאומיים הרגישים ביותר.

ליאור הנר