דיווחים והנחיות שניתנו ב-2004 על-ידי שר האוצר, אברהם הירשזון, בתפקידו אז כמי שעמד בראש מפעל "מצעד החיים", וכן הנחיות מצד גורמים נוספים, מעידים כי בידי הירשזון הסבר מניח את הדעת - לפחות לגבי חלק מהכספים שהוצאו. המידע שלהלן, שחלקו הגיע ל-Nfc, סותר חלק מהדיווחים מכלי התקשורת, ומערער חלק מהחשדות המייחסים להירשזון, כולל גניבת כספים גם מעמותות שהופעלו בפרויקט מצעד החיים.
המידע שלהלן אין בו כדי לטהר את הירשזון מכל שיוחס לו, אלא רק להעמיד דברים במקומם ולהצביע על הסוגיה הקשה העומדת בפני המשטרה, הנדרשת עתה לבדוק, האם משיכות כספים במזומנים והעברות כספים שאכן בוצעו בחלקן במזומנים והועברו באמצעות מעטפות, נעשו כדין, כגירסת הירשזון, למטרות טובות וראויות, או שמדובר בהוצאת כספים מטעמים זרים, היינו: גניבה ומעילה. נכון לעכשיו: להירשזון יש הסבר לפחות לגבי חלק מהעברות הכספים הנטענות.
אופן התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שטרם הגביל את הירשזון בתפקידו כשר האוצר - למרות שנחקר בחשד לגניבת כספים, מעיד אולי כי היועמ"ש, הידוע כאיש קפדן והגון, עדיין אינו משוכנע לחלוטין שניתן לסמוך על האחים כהן, וגם לא על דברי השליח שלמה ארואס, שטענו כי כספי המעילה הועברו בחלקם להירשזון. אחרי הכל, במוקד קיימת שאלה נכבדה: האם יש הגיון בכך שהירשזון יפקיד את עתידו וחייו הפוליטיים והמשפחתיים, תרתי משמע, בידי שליח? האפשרות שטרם נשללה: האם יתכן שהשליח-ארואס ושותפיו מערבבים בין שני העניינים (העמותות, מהן אכן הוצאו כספים באישור, ופרשת המעילה בניל"י), ומעלילים על השר הירשזון בניסיון להפחית מעונשם. מזוז זימן דיון ליום רביעי הקרוב, ואז יחליט האם יש ראיות ברורות נגד הירשזון. אם ימצאו ראיות, קרוב לוודאי שמזוז יורה על השעיית הירשזון מתפקידו עוד לפני ערב חג הפסח.
גם המשטרה אינה בטוחה כי גירסת החשודים "הקטנים" היא הנכונה. לראייה: יצחק רוסו, לשעבר מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית, נעצר; כך גם האחים כהן וכך גם השליח ארואס. השר הירשזון נחקר בשלב זה במשך שבע שעות. חקירתו/עדותו התמקדה בהעברות ובהפקדות הכספים לחשבונו. בשלב זה גירסתו, לפיה המדובר בכספים שהועברו על-ידי בנו, עופר, לא נשללה. החוקרים מבקשים לבדוק את דבריו. עופר הירשזון - שאינו נהנה משום חסינות - עוכב לחקירה ושוחרר בערבות עצמית של 5000 ש"ח בלבד. סביר להניח, כי אם חוקרי המשטרה היו משוכנעים שהוא אכן השתתף בגניבת כספים, הוא היה מובא לבית המשפט לשם מעצרו. לבקשת חוקרי המשטרה, עופר הירשזון הסכים, אגב, בלא צו בית משפט, להתיר לחוקרים לקבל מהבנקים, בהם מתנהלים חשבונותיו, את כל הניירות מהבנקים (אם לא היה מסכים, היו החוקרים פונים ומבבלים לבטח צו). עכשיו יצטרכו החוקרים לבצע הצלבות והתאמות, כדי לבדוק האם אותם כספים שהופקדו בחשבונות הירשזון-האב, ומדובר בכשני מיליון ש"ח שהופקדו, מקורם בחשבונות של הבן;
בניגוד לרושם שנוצר, עופר הירשזון הוא שמימן את אביו, ולא להיפך. לראיה: בבדיקות שנערכו נמצא, כי העברות כספים רבות ביותר בוצעו, במשך שנים, מחשבונותיו של עופר, לשלושת אחיו ולאביו. המדובר במיליוני ש"ח. עופר הירשזון אומנם נקלע לקשיים וחובות כבדים עם הבנקים, אך העברת הכספים התאפשרה שכן אלה נחשבו "כסף קטן" ביחס לעסקיו בעבר, וביחד לחובותיו לבנקים, בתקופות מסויימות.
הגילויים החדשים - המשיכות במזומנים
על-פי המידע שהובא ל-NFC, מתברר כי שלמה ארואס, שנעצר כאחד החשודים המרכזיים בפרשת המעילה בכספי ניל"י, הוא גם אחד האישים שהועסקו על-ידי הירשזון ואנשיו בפרויקט מצעד החיים. כמו-כן עולה, כי שיטת משיכת המזומנים היתה מקובלת בפרויקט מצעד החיים, שכן העמותה נדרשה להקצות בידי שליחיה מזומנים למימון שהייתם בחו"ל. להלן שלוש דוגמאות למשיכות כספים בדרך זו מחשבונה של "הקרן להעמקת התודעה היהודית".
דוגמא מס’ 1
במכתב מיום 26.01.04 ששוגר אל הבנק הבינלאומי הראשון (סניף ראשי, תל אביב), נאמר:
"נבקשכם למסור למוכז, הגב' רונית גרטי סך של 3,000 דולר (שלושת אלפים דולר) במזומן. הנ"ל לצורך נסיעה לחו"ל. בתמורה נא לחייב חשבוננו הנ"ל אצלכם".
על מכתב זה חתמו עו"ד ברוך אדלר וד"ר שמואל רוזמן. רונית גרטי הינה הגזברית בארגון זה. עו"ד אדלר, אגב, הינו שותפו מהעבר של אהוד אולמרט במשרד עורכי הדין. ד"ר רוזמן הינו מקורבו ונאמנו של הירשזון.
על-פי מסמכים אחרים, שלמה ארואס (המכונה: "הבלדר"), היה כאמור אחד האישים שהופעלו לצורך משיכת כספים מהבנק, במזומנים. לטענת הירשזון, הכספים נמשכו לצורך הקצבתם לשליחי העמותות - לשם מימון שהייתם בחו"ל. משמעות הדבר: ארואס אכן העביר כספים במעטפות, לאישים שונים, כנראה גם להירשזון (שיצא גם הוא למצעד), אך המדובר בכספים שניתנו כדין ובאופן מסודר ומתועד, ואין מדובר בכספי המעילה מעמותת ניל"י.
דוגמא מס’ 2
במכתב מיום 14.04.04 אל בנק לאומי (סניף היכל התרבות, תל אביב), נאמר:
"נבקשכם למסור למוכז, מר שלמה ארואס סך - 40 אלף דולר (ארבעים אלף דולר) במזומן. הנ"ל לצורך נסיעת משלחת למצעד החיים. בתמורה נא לחייב חשבוננו הנ"ל אצלכם במטבע זר".
על המכתב/ההנחיה חתמו בן-צור גדעון וד"ר שמואל רוזנמן. המדובר, לכאורה, במשיכת כספים לגיטימית, שנעשתה כדין.
דוגמא מס’ 3
במכתב מיום 22.02.04 לבנק לאומי (סניף היכל התרבות) נאמר:
"נבקשכם למסור למוכז, מר שלמה ארואס סך של 6,000 דולר (ששת אלפים דולר) במזומן. הנ"ל לצורך נסיעת משלחת לחו"ל. בתמורה נא לחייב חשבוננו הנ"ל אצלכם".
על המכתב חתמו עו"ד ברוך אדלר וד"ר שמואל רוזנמן.
הנה כי כן: ארואס היה השליח-הבלדר. הוא הופעל באופן שיטתי, ולאו-דווקא כדי לגנוב כספים ולהעבירם להירשזון. ארואס משך כספים במזומנים והעבירם לאן שהתבקש. עכשיו צריכים חוקרי המשטרה לבדוק משיכה אחר משיכה, כדי לוודא שהכסף הגיע ליעדו.
גירסת הירשזון: הכספים שימשו למטרות להן יועדו
לגישת הירשון ואנשיו, כספים אלה יועדו, ואכן הועברו, לשורה של בעלי תפקידים בפרויקט מפעל החיים לשם מימון נסיעות ושהייה בחו"ל, ועל-כן אין לטעון כי מדובר במעילה. חובת ההוכחה מוטלת עתה על המשטרה: להוכיח כי הכספים הועברו ושימשו למטרות להן לא יועדו. מלאכה זו יכול ותימשך חודשים רבים מאוד, ואולי תקופה גדולה יותר.
יודגש, כי השיטה של הקצאת כספים במזומנים, לנסיעות, מקובלת, והיא נעשית בארגונים רבים, שנמנעים מלהנפיק כרטיסי אשראי לעובדים בכירים ו/או שליחים. כל זאת בתנאי שמסירת הכספים, כמו גם רשימת המקבלים, מתועדת וממוסמכת כדין - הן לצורך החיובים במס (של הנישומים), הן למען ביצוע רישומים נכונים בכספי העמותות, והן כדי שניתן יהיה לפקח שרק מי שזכאי לכספים, יקבלם. שיטה זו אומנם טומנת בחובה סיכונים לשחיתות, אך החשדות, בפרשה זו, טעונים כמובן הוכחה, בכל מקרה לגופו.
חוקרי המשטרה מתמקדים עתה לא רק במשיכות הכספים, אלא בעיקר בצד "השימושים". השאלה היא האם כספים שאכן נמשכו במזומנים - ועל-כך אין מחלוקת - אכן שימשו למימון פעולות מצעד החיים, או שנעשה בהם שימוש פסול לצרכים פרטיים. בפרשת ניל"י, לעומת זאת, נמצא כי נגנבו יותר מחמישה מיליון שקל. השאלה היא, האם נכונות טענות האחים כהן והשליח כי הירשזון שותף לגניבת הכספים.
הידיעה המקורית פורסמה באתר Nfc
מסמכים חדשים מערערים חלק מהחשדות נגד שר האוצר אברהם הירשזון
יואב יצחק/Nfc
24.3.2007 / 17:11