עם מינויו של הפרופ' דניאל פרידמן לשר המשפטים, הבטיח שופט בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין, בראיון כי "מי שירים יד על בית המשפט העליון, אגדע אותה". אמנם האיום היה מטאפורי בלבד, אבל במפגש שהתקיים ביום שישי בבוקר בשבוע שעבר במסגרת "קתדרה" בבית חיל האוויר בהרצליה, היה ברור כי חשין אינו מרפה מפרידמן, גם אם בינתיים הוא מתקשה להצביע על פעולות ברורות של השר שהוא מתנגד להן.
לדברי חשין, "פרידמן מונה לתפקידו על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט, בשל ועל רקע היותו האויב הגדול ביותר בשנים האחרונות למערכת המשפט. הוא מונה לפי סדר יום מסוים. אנו חייבים להניח שהדברים שכתב במאמריו לעיתונות הם דעותיו. אם הוא שינה את דעתו, הייתי מצפה לשמוע זאת ממנו. ראש הממשלה מינה אדם אנטגוניסטי למערכת, וזו המדיניות שלו. כשפרידמן קיבל את התפקיד הוא חתם על שטר חוב כלפי אולמרט, וכעת הוא פורע את השטר. ימים ספורים לפני מינויו אמר פרידמן כי ?ישראל בדרך להיות מדינת משטרה', וכי ?זו דמוקרטיה למראית עין'. לקרוא ולא להאמין. לא שמעתי שהוא חזר בו מדברים אלה. שלושה ימים אחר כך הוא מונה לתפקיד, על רקע הביקורת ובגללה.
"ביקורת זה בסדר, וכל מערכת ראויה לביקורת, אבל במאמריו פרידמן ליבה שנאה ושטנה נגד בית המשפט העליון, ובפרט נגד העומדת בראשו, דורית ביניש. בטרם מינויו הוא כינה את הכרעת הדין בעניין השר חיים רמון "משפח". התמה ראוי שיתמה אם יש קשר בין אותו מאמר לבין המינוי. אולי יש קשר כזה.
"ההתקפה על בית המשפט העליון מזינה את עצמה ועוצמתה הולכת וגוברת. מלבד דבריו הקשים, פרידמן הפך להיות פלטפורמה לאנשי שטנה אחרים, שמדברים על ?אימפריאליזם של בית המשפט', ?נפוטיזם', ?חבר מביא חבר', ?מאפייה של שלטון החוק' ו'חבורת נוכלים'. השיער סומר ממש, ואין גם שום צורך להוכיח את הטענות. אמירות אלה נועדו להרס מערכת המשפט ולדה-לגיטימציה שלה. הן נשמעות בעיקר מפי פוליטיקאים ואנשי תקשורת. הביקורת של משפטנים היא עניינית יותר. לומר שבית המשפט מנסה להשתלט על המדינה זו איוולת".
הקהל התקומם
חשין הוזמן לדבר ב"קתדרה" על ידי הפרופ' זאב סגל מאוניברסיטת תל אביב, בפני קהל של כ-200 איש, אך בניגוד לפאנלים הרחבים המתקיימים שם מדי שבוע, הוא הוזמן לדבר בגפו - מה שעורר התקוממות בקהל. העילה לדיון היתה תזכיר חקיקה שפירסם פרידמן באחרונה, שלפיו לבית המשפט העליון תינתן סמכות חוקית לבטל חוקים של הכנסת בהכרעה של לפחות 6 מתוך 9 שופטים, אם הם סותרים חוקי יסוד. עם זאת, קובע התזכיר, כי ביטול חוק ייכנס לתוקף רק לאחר שישה חודשים, כשבתקופה זאת הכנסת תוכל לשוב ולאשרר חוק שבוטל על ידי בית המשפט, ברוב של 61 ח"כים בקריאה שלישית.
חשין מתח ביקורת על תזכיר החוק, על אף שלגופו של עניין לא ניכרו פערים משמעותיים בין עמדתו לבין עמדת פרידמן בעניין. ביקורתו כוונה למעשה נגד פרידמן ותוכניותיו, יותר מאשר נגד התוכנית שהיוותה עילה לדיון. כמו פרידמן, גם חשין סבר כי הסמכות לביטול חוקים צריכה להיות שמורה לבית המשפט העליון בלבד, ולא להיות נתונה לכל בית משפט, כפי שקבעה הפסיקה. חשין בירך על יוזמת פרידמן לעגן את הסמכות לביטול חוקים בחקיקה. חשין גם חושב שאין כל מתום בקביעה כי ביטול חוק ייכנס לתוקף רק לאחר שישה חודשים מאז הפסיקה, שכן "ממילא באותם חמישה-שישה מקרים בודדים שבהם בית המשפט העליון ביטל חוקים, הוא לא קבע שהחוק יבוטל מיד, אלא איפשר לכנסת תקופה ארוכה מזו כדי לתקן את דבר החקיקה".
המחלוקת היחידה שניטשת בין חשין לפרידמן בעניין תזכיר החוק, היא מספר חברי הכנסת שיידרשו כדי לאשרר חוק שבוטל על ידי בית המשפט העליון ובאילו קריאות. בעוד שפרידמן מציע כי יידרש רוב קואליציוני רגיל של 61 ח"כים, ורק בקריאה השלישית, חשין סבור כי כדי לאשרר חוק שבוטל דרוש רוב "חגיגי יותר" של 70-80 ח"כים בכל שלוש הקריאות. לדבריו, "לו דיבר פרידמן על רוב מיוחס של 70 או 80 ח"כים הייתי מחריש".
ואולם המחלוקת על תזכיר החקיקה לא הפריעה לחשין לבקר את שר המשפטים במלים חריפות ביותר. נדמה כי חשין חושש יותר מתוכניותיו העתידיות של פרידמן ומדעותיו, כפי שהובעו בעיתונות בטרם מינויו, מאשר מתזכיר החקיקה הנדון. חשין ניסה לעמעם במעט את הפער בין ביקורתו הקשה על פרידמן, לבין הקרבה הרעיונית ביניהם בנוגע לביטול חוקים ואשרורם מחדש, ואמר כי "תזכיר החוק משנה מהקצה לקצה את שיווי המשקל החוקתי בין הכנסת לבין בית המשפט. אין שום הצדקה ראויה לשינוי שיווי משקל זה".
דרושה חקיקה רחבה
לגופו של עניין ביקורתו של חשין נגעה לחיפזון שבהגשת תזכיר החוק, ולכך שהוא רק חלק מתוך חקיקה רחבה יותר שנדרשת ושנמצאת על השולחן, בדמות חוק יסוד החקיקה. עם זאת, ציין חשין, כי פרידמן נאות לקבל את בקשת יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מנחם בן ששון, הדנה כעת בהצעת חוק יסוד החקיקה, לעכב את הדיון בתזכיר החוק המצומצם במשך שישה חודשים.
למרות זאת אמר חשין, "החיפזון מלמד שפרידמן פורע את השטר לאולמרט שמינה אותו, וזה סותר את הטענה שפרידמן השר שונה מפרידמן הפרופסור שכותב מאמרים לעיתון. לדעתי אצה לו הדרך כדי לקיים את האג'נדה לה התחייב. ההצעה כפי שהיא כיום פוגעת בזכויות היחיד. זה לא מאבק בין הכנסת לבין בית המשפט, אלא מאבק על זכויות הפרט. הרי אחרי שבית המשפט יבטל חוק, לידי מי זה יחזור? לידי חברי כנסת כמו אסתרינה טרטמן, שייעלבו ויאמרו ?מי אלה בכלל השופטים? הם לא נבחרו, אצלם הכל נפוטיזם ו'חבר מביא חבר', ומשיקולים אלה יאשרו את הפגיעה בזכויות. אני לא חושב שבמצב כזה ניראה כל כך טוב".
חשין הוסיף כי "אנחנו חיים בעולם משוגע. אדם פוחד לקום בבוקר ולפתוח עיתון, אבל לטווח הארוך הדברים שאני אומר חמורים לאין ערוך יותר מכל חדשות יומיומיות. עולם המשפט עובר צונאמי. בתי המשפט ספגו ביקורת לכל אורך השנים, אבל עכשיו זו תבערה ממש".
בסיכום דבריו עקץ חשין גם את רעיונותיו של פרידמן בנוגע לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. "רוצים להציף את הוועדה בפוליטיקאים ואחרים (הכוונה לשופטים מערכאות נמוכות - א.ב), אבל על זה אני לא רוצה לדבר, כי אין עדיין הצעה כזו אלא רק שמועות", אמר.
בסוף הדיון נשאל חשין אם ראוי ששופטים בדימוס יתבטאו בתקשורת בעניינים שונים, לרבות בעניינים הנוגעים לפועלם בעת שכיהנו בתפקידיהם, כגון השופט בדימוס יצחק זמיר שהתבטא נגד מינויו של יעקב גנות לתפקיד מפכ"ל, על אף שזיכה אותו בהיותו שופט, או השופט ורדי זיילר שהתייחס בתקשורת לממצאים חמורים שזכרם לא בא בדו"ח הוועדה שבראשה עמד. הוא השיב, "יש לי דעות, וכמו כל אחד אני רשאי להשמיע אותן. נגמרו הימים שבהם ציפו משופט שפרש To go Hunting ,Shutting and fishing".
עם זאת, ציין חשין כי "זיילר הגזים. אם הממצאים שהוא דיבר עליהם חשובים, אז למה הוא לא כלל אותם בדו"ח, ואם הם לא חשובים, אז למה לדבר עליהם בכלל. גם זמיר לא היה צריך לדבר על פסק דין שהוא נתן. אבל מי כמוני יודע, שלפעמים הלשון מתגלגלת קדימה והאדם מנסה לתפוס אותה ולא מצליח", אמר תוך שהוא ממחיש בתנועות את הלשון המתגלגלת וחומקת והקהל פורץ בצחוק. חשין התכוון לאותו ראיון במוסף "הארץ", שבו אמר על חברו, הנשיא בדימוס אהרן ברק, שלא היה אכפת לו "שיתפוצצו 30-50 אנשים באוטובוסים ובלבד שיהיו זכויות אדם".
"פרידמן חתם על שטר חוב כלפי אולמרט כשמונה לשר - כעת הוא פורע אותו"
ארנון בן-יאיר
25.3.2007 / 8:03