מי מרוויח מהביוטכנולוגיה

"צפויה עלייה בהיקף הנפקות הביומד בת"א", העריכה רונית הראל בן-זאב, סמנכ"לית בכירה בבורסה, בשיחה עם אחד ממדורי הכלכלה. הכרזתה היא הזדמנות למשקיעים ולמשקיעים בפוטנציה במניות הביומד להסיק מסקנות מ-12 החודשים האחרונים, שהיו גדושים בהנפקות מסוג זה ולתהות אם מקומן של חברות סטארט-אפ אכן בבורסה.

יותר ממחצית ההנפקות של חברות הביומד שהונפקו מתחילת 2006 הניבו למשקיעים תשואה שלילית דו-ספרתית, בעוד מדד יתר 150 בתקופה זו עלה ב-53%. סטיית התקן של הרוב המוחץ של מניות הביומד היתה כפולה או יותר מזו של המדד הרלוונטי, 14%. כלומר, משקיעי הביומד זכו לתשואה נחותה תמורת הסיכון העודף.

אם נבחן את הפער בין המחיר הגבוה ביותר של חלק ניכר ממניות הביומד למחיר הנמוך ביותר שלהן (Draw Down), פער שמייצג את ההפסד הפוטנציאלי למשקיע ההדיוט - נגלה שההפסד הוא 20%-50%, בעוד ההפסד המקסימלי במניות יתר 150 היה 15%. המשקיעים במניות ביומד שספגו נפילה קשה עדיין זקוקים לעלייה של עשרות אחוזים כדי לשקם את הפסדיהם, בניגוד למי שרכש את מדד יתר 150 שמרוחק ב-3% בלבד משיאו.

השקעה במניות הביומד אינה דומה להשקעה רגילה, משום שחלק ניכר מחברות אלו הן חברות סטארט-אפ שאינן מייצרות הכנסות. לכן המודלים המקובלים להערכת שוויים אינם רלוונטיים, בנוסף לקושי להעריך את הסיכויים לקבל אישור שיווק לתרופה או למכשיר שבפיתוח. ניסיון לתמחר חברה מסוג זה מחייב ידע נרחב בביוכימיה, פרמצבטיקה, יכולת לדעת על קיומן של טכנולוגיות מתחרות, ולהעריך את תועלתן לחולה ולתעשיית הביטוח הרפואי. חשובה גם ההערכה המדויקת של עוצמת ההגנה הפטנטית על הקניין הרוחני שנצבר בחברה.

מי שסבור שידע ברמה זו נפוץ בבתי ההשקעות עלול להתאכזב. האמת העצובה של תעשיית הביומד הבורסאית היא שבעבור חלק לא מבוטל מהמשקיעים, רכישת מניות ביומד אינה שונה מהותית מגירוד כרטיס חישגד.

ברוח הפרסומת למוצר זה יכולה הבורסה לשווק את מדדי מניות הביומד שהיא מעוניינת להשיק. הנפקות הביומד התגלו עד עכשיו כ"אחלה כסף", אולי לא למשקיעים, אבל בוודאי למי שחי מעמלות מסחר וחיתום כמו הבורסה וחברות החיתום.