מאת סופי שולמן
ההנהלה של חברת כרומטיס כינסה אמש את עובדי החברה והודיעה על סגירת החברה. כל 130 עובדי החברה יפוטרו, ועמם גם המייסדים אורני פטרושקה ורפי גדרון.
בכך בא אל סיומו הסיפור המסעיר ביותר של ההיי-טק הישראלי - מכירת חברת הסטארט-אפ הישראלית כרומטיס ללוסנט תמורת 4.5 מיליארד דולר.
סגירתה של כרומטיס אתמול באה בעקבות הודעה מרגיעה שהוציאה לוסנט ביום חמישי האחרון, ובה אמרה כי תמקד את מאמציה בשוק של פתרונות לרשתות אופטיות במייל האחרון - התחום המדוייק שבו פועלת כרומטיס.
ההודעה הייתה אמורה להסיר את עננת החששות שריחפה מעל החברה בחודש, והציבה בסימן שאלה את קיומה. עם זאת, הודעה זו היתה אמורה גם להדליק נורות אזהרה, שכן במקביל הודיעה הענקית האמריקאית כי תפטר 17,000 עובדים ותסגור מספר קווי מוצרים שלא תורמים להכנסות.
כבר בתחילת יולי כינסו פטרושקה וגדרון את עובדי כרומטיס ובישרו להם על פיטורי 13% מכוח האדם (20 עובדים). באותה עת הם גם הזהירו כי החברה נמצאת במצב קשה וכי בעתיד הקרוב יבוא גל פיטורים נוסף.
מקורבים לכרומטיס אמרו כי הסיבה לקשיים שאליהם נקלעה החברה נעוצה בבעיות שנתגלו במוצר שלה.
לאחר שנשלח באחרונה למספר לקוחות שהיו אמורים לנסות אותו, חזר המוצר של החברה למעבדות של כרומטיס, מכיוון שלא פעל.
מקורבים ללוסנט אמרו אמש כי החברה החליטה על סגירתה של כרומטיס כבר חצי שנה לאחר שרכשה אותה, אך עקב מאבקים פוליטיים פנימיים התארך התהליך.
ההיסטוריה
בסוף מאי 2000 הודיעה ענקית ציוד התקשורת האמריקאית לוסנט כי תרכוש בעסקת מניות את חברת כרומטיס האלמונית מפתח תקווה. השווי שנקבע לכרומטיס היה הגדול ביותר שקיבלה אי פעם חברה הישראלית, והעסקה היתה גם לגדולה ביותר בעולם בענף האופטיקה ב-2000.
כרומטיס הוקמה ב-1997 על ידי פטרושקה וגדרון - אז יזמים מנוסים למדי שמכרו את חברת סקורפיו שהקימו ל-יו.אס רובוטיקס תמורת 72 מיליון דולר. בעקבות מחקר מקיף של שוק התקשורת, הם החליטו כי על כרומטיס להתמקד בתחום הרשתות האופטיות. החברה פיתחה מערכות תקשורת אופטית המיועדות לחיבור מנויים במייל האחרון (רשתות מטרו).
כאשר נחתמה עסקת הרכישה, אמרו בשוק כי העסקה היא "סולידית", וכי בניגוד לעסקות רבות שבהן נרכש חלום, רוכשת לוסנט טכנולוגיה ומוצר קיים. אתמול התברר כי כרומטיס היא עוד חלום היי-טק שהתנפץ.
העובדים
בזמן הרכישה העסיקה כרומטיס 150 עובדים שקיבלו אופציות של לוסנט בשווי ממוצע של 0.5 מיליון דולר. רבים מהם הספיקו לממש את האחזקות והפכו למיליונרים. כעת, לאחר הסגירה, לפי הערכות של מקורבים לחברה, מבוטלות כל האופציות הלא ממומשות של העובדים.
פטרושקה וגדרון החזיקו כל אחד ב-8% ממניות כרומטיס, ולכן קיבלו מניות לוסנט ששווין בעת רכישת החברה היה 300 מיליון דולר. בזמן הודעתה של כרומטיס על העסקה סברו רבים כי חלקם של היזמים בחברה גדול הרבה יותר, אך בפועל התברר כי הדילול היה משמעותי.
בראיון שהעניק אתמול ל"הארץ" סירב פטרושקה להתייחס להיקף המימוש שלו מהעסקה או לתוכניות העתידיות שלו. בתעשיית הקרנות אמרו כי רפי גדרון כבר מתעניין באחת מחברות הביוטכנולוגיה הישראליות.
הקרנות
כמה מהנהנות המרכזיות מעסקת כרומטיס-לוסנט היו קרנות הון הסיכון שהשקיעו בחברה. קרן הון סיכון JVP, שהיתה הראשונה שהשקיעה בכרומטיס, קיבלה מניות לוסנט בשווי של 700 מיליון דולר, ואילו קרן אקליפטוס קיבלה 450 מיליון דולר.
ההתלהבות היתה רבה, כיאה לעסקות ורווחים שנרשמו ב-2000, ורק כעבור תשעה חודשים הסתבר כי מנכ"ל JVP, אראל מרגלית, החליט שלא לממש מיד את המניות שקיבלה הקרן, אלא להמתין לעליות במניית לוסנט. הדבר לא קרה, ובמקום לרשום רווח הון עצום של כמעט 700 מיליון דולר, הסתפקה הקרן ברווח של 166 מיליון דולר בלבד.
על אף היותן של הקרנות בעלות מניות מהותיות בכרומטיס, באופן מפתיע למדי הן היו האחרונות לשמוע של סגירת החברה. דווקא JVP היתה זו שדחפה את כרומטיס לזרועותיה של לוסנט, על אף שגם סיקמור, יצרנית ציוד תקשורת אמריקאית נוספת, התעניינה ברכישת הסטארט-אפ הישראלי, ובתמורה לשווי גבוה יותר - 5.5 מיליארד דולר. דובר לוסנט אמר בתגובה כי לוסנט ראתה לנכון להודיע על סגירת כרומטיס רק לנוגעים הישירים לעניין - עובדי החברה ולקוחות לוסנט.
לוסנט
הסיבה הגדולה והעמוקה יותר לסגירתה של כרומטיס, לא נבעה רק מבעיות כלשהן בחברה, אלא מקשיים שאליהם נקלעה לוסנט בשנה האחרונה. קשיים אלה מאלצים אותה לערוך ארגון מחדש, ובמסגרת זו נסגרים קווי מוצרים רבים, חטיבות שונות נמכרות לחברות חיצוניות ועד היום פוטרו כבר 36 אלף מעובדי החברה.
אם בעת חתימת ההסכם לרכישת כרומטיס נסחרה מניית לוסנט במחיר של 60 דולר, כיום היא נסחרת במחיר 7 דולרים, לאחר שקרסה ב-88%. שווי השוק הנוכחי של לוסנט הוא 25 מיליארד דולר. בשנה האחרונה סובלת החברה מירידה חדה בהכנסותיה. לפני שלושה רבעונים היא עברה להפסדים, וכיום קשה לראות כיצד תצליח להיחלץ.
לפני חודשיים ניהלה לוסנט מגעים עם אלקטל, מתחרתה הצרפתית, שהציעה לרכוש אותה תמורת 40 מיליארד דולר. העסקה כמעט ונסגרה, אך ברגע האחרון נתגלו חילוקי דעות עמוקים שמנעו את הרכישה. כעת מחפשת לוסנט דרכים עצמאיות לפתור את המשבר, כשאחת מהן כללה את סגירתה של החברה הישראלית.
ללוסנט אין סנטימנטים מיוחדים, וכרומטיס לא תהיה החברה הישראלית הראשונה שתסיים את פעילותה בחסות לוסנט. לפני שלושה חודשים הודיעה הענקית האמריקאית על סגירתה של וייבאקסס, שאותה רכשה ב-1998 תמורת 56 מיליון דולר.
עם סגירת החברה, ערכה הנהלתה מסיבה גדולה לעובדים המפוטרים, וכעת נותר רק להתמין ולראות האם גם במקרה של כרומטיס תהיה מסיבת סגירה חגיגית.
כרומטיס הגיעה לסוף דרכה
הארץ
28.8.2001 / 8:30