מולטיטסקינג פוגע בפריון העבודה

מספר מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על העובדה כי יכולת מפותחת לריבוי משימות (multitasking) אינה טובה בהכרח. הממצאים, לפי מדעני מוח, פסיכולוגים ופרופסורים לניהול, מרמזים על כך כי כדאי לאנשים לרסן את התנהלות ריבוי המשימות במשרד, בלימודים או בעת הנהיגה.

"מולטיטסקינג גורם להאטה בפריון ומגדיל את הסיכויים לטעות", אמר דוויד מאייר, מדען מוח ומנהל מעבדת בריין, קוגניטיב ואקשן (Brain, Cognition and Action) באוניברסיטת מישיגן. "הסחות דעת והפרעות מפריעות ליכולתנו לעבד נתונים".

לאור הממצאים, העצה הבסיסית של המומחים היא לבדוק דואר פעם בשעה ולהקשיב למוסיקה רגועה המגבירה את יכולת הריכוז. הסחות דעת כגון שירים עם מילים, מסרים מידיים וטלוויזיה מפריעות לביצועים. דיבור בסלולר בעת הנהיגה, אפילו עם דיבורית ואוזניה, היא רעיון גרוע.

המוח האנושי, המורכב ממאות מיליארדי נוירונים ומאות טריליוני קשרים סינפטיים, הוא תחנת כוח קוגנטיווית, אך "ההגבלה הבסיסית שלו היא חוסר היכולת להתרכז בשני דברים בעת ובעונה אחת", ציין רנה מרואז, מדען עצבים ומנהל מעבדת עיבוד המידע האנושי באוניברסיטת וונדרבילט (Human Information Processing).

במאמר שפורסם בדצמבר האחרון בכתב העת "נוירון", בדקו מרואז ושלושה מעמיתיו מה היקף יכולת היעילות האובדת כאשר מנסים לבצע שתי משימות באותו הזמן. המשתתפים במחקר איבדו שנייה שלמה כשניסו להגיב למשימה השנייה שניתנה להם. איחור של שנייה בזמן התגובה בעת נהיגה במהירות של 100 ק"מ לשעה עקב דיבור בסלולר עלולה להיות קטלנית.

האמונה הרווחת היא כי הצעירים הם המצטיינים במולטיטסקינג. עם זאת, מחקר אחרון מאוניברסיטת אוקספורד מטיל ספק בתפיסה זו. "מבוגרים אולי איטיים יותר אך יש להם תבונה גמישה יותר ויכולת לחסום הפרעות ולבחור במה להתמקד" אמר מרטין ווסטלי, סגן מנהל המכון פיוצ'ר אוף מיינד באוקספורד.

במחקר שנעשה לאחרונה, לקח לקבוצה של עובדי מיקרוסופט 15 דקות בממוצע לחזור לעבודה רצינית לאחר שענו לדואר או למסרים. הסחת הדעת גרמה להם להמשיך ולעסוק בדברים אחרים שאינם קשורים לעבודה. "אם המצב כל כך גרוע במיקרוסופט, הוא בוודאי גרוע גם בחברות אחרות", הדגיש אריק הורביץ, חוקר ומדען במיקרוסופט.

בעידן המחשבים, טכנולוגיה עוזרת להקטין את עומס המידע אך גם משמשת ככלי להתמודד אתו. מחשבים יכולים לעזור לאנשים להתמודד עם עומס עבודה גדול. "אתה יכול להיעזר בטכנולוגיה כתוספת למוח העוזרת לעקוב טוב יותר אחרי כמות גדולה של דברים", הדגיש אריק ברייניולפסון מבית הספר לניהול סלואן מ-MIT.

עם זאת, ההערכות לירידה בפריון העבודה עקב מולטיטסקינג הן גבוהות. ג'ונתן ספירא, אנליסט בכיר בחברת המחקר העסקי באסקס, מעריך כי עלות הסחות הדעת לכלכלת ארה"ב עומדת על כ-650 מיליון דולר בשנה. זאת, על רקע מחקרים וראיונות עם בכירים ועובדי משרד אשר סיפרו כי 28% מזמנם מבוזבז על הפרעות והסחות דעת וזמן התאוששות לפני חזרה לעבודה סדירה. מצד שני, אמר ספירא, הפרעות בעבודה לא יעלמו לעולם מאחר שזוהי הדרך שבה העבודה מתבצעת ורעיונות עוברים. אחרי הכל, מה שנחשב להפרעה לאחד היא שיתוף פעולה עבור השני.

מחקרים עתידיים יכולים לעזור ליצור טכנולוגיה מתוחכמת שתעזור להקל על המצוקה המודרנית של המולטיטסקר. עובדים יוכלו להורות לחיישנים ולתוכנות חכמות מה הן ההעדפות והעדיפויות שלהם על מנת שאלו ישרתו כסוג "אומנת זמנים" שתפקח על חלוקת הזמן בצורה יעילה.