איך להרוויח בירידות?

כשמשקיע מחליט לרכוש מניה, הוא מצפה להרוויח משני מקורות עיקריים - דיווידנדים שהחברה תחלק, או רווח הון שינבע לו מעליית שווי המניה בבורסה. בשווקים הפיננסים המשוכללים ועמוסי המוצרים החדשים יש עוד המון דרכים מקוריות להרוויח (או להפסיד).

אחת מהן היא לנסות לזהות מסלול יורד של מניה ולהרוויח מכך. פעולת ההשקעה שנועדה להרוויח ממניה יורדת נקראת "שורט" (מכירה בחסר). פעולת השורט היא בעצם פעולה ההפוכה מהפעולה הרגילה שאותה אנו מכירים - הלונג (רכישה) והיא מבוצעת על מניות שאינן בבעלות המשקיע - כלומר מניות מושאלות.

נניח שהמשקיע אריק מחליט למכור 100 מניות של חברת סטאר-קפה, כי הוא החליט שהיא בדרך לביצועים חלשים (בגלל ניהול גרוע, משבר צפוי בענף, עזיבה צפויה של משקיע גדול או כל סיבה אחרת). בשלב ראשון יפנה אריק לברוקר שלו (או לבנק שבו הוא מנהל חשבון) ויבקש ללוות את המניות. הברוקר, שמנהל חשבונות של משקיעים רבים, לווה בעבור אריק את 100 המניות שהוא ביקש ממשקיע אחר שמסכים לכך (בדרך כלל זה יהיה משקיע לטווח ארוך שאינו מתכנן למכור את המניות בזמן הקרוב).

הברוקר מקצה לאריק את 100 המניות המבוקשות, ואריק מוכר אותן בשוק, נניח במחיר של 20 דולר למניית סטאר. התמורה הכספית של אריק מהעסקה היא 2,000 דולר (100 כפול 20). במצב הנוכחי חייב אריק להחזיר לברוקר שלו את 100 המניות שלווה, אך התמורה מהעסקה נמצאת בכיסו.

הציפיות התממשו - הכותרות מבשרות על משבר בענף רשתות הקפה, ומניית סטאר-קפה צונחת. עכשיו יכול אריק לסגור את הפוזיציה - לקנות את המניות בשוק ולהחזיר אותן לברוקר שלו. ככל שהירידה תהיה חדה יותר, הרווח של אריק יהיה גבוה יותר. נניח שהמחיר ירד ל-16 דולר למניה. אריק ירכוש את המניות במחיר הנמוך ב-20% מהמחיר שבו מכר, וההפרש הוא הרווח שלו. במקרה הזה מדובר ברווח הון של 400 דולר (100 כפול 4 דולרים).

מקור רווח נוסף של אריק מביצוע השורט יכול להיות בזמן שהפוזיציה פתוחה, כלומר כשיש לו 2,000 דולר (וחוב של 100 מניות שכל אחד מהן שווה 20 דולר). הוא יכול להשקיע את הסכום באפיק שיבחר, אפילו בריבית חסרת סיכון, עד למועד סגירת הפוזיציה (רכישת המניות בחזרה).

הברוקר, שזוכה לעמלה נדיבה מאריק. גם המלווה (הגוף שמחזיק את המניות לטווח ארוך) מרוויח עמלה מכך שהסכים להשאיל את מניותיו. במקרה של חלוקת דיווידנד, הגוף המלווה זוכה לתמורה המלאה. במקרה שלנו, אם סטאר-קפה החליטה לחלק דיווידנד, אריק ישלם אותו לברוקר שלו וזה יעביר אותו למלווה. על אף שאריק מכר את המניות, הוא אחראי לתשלום הדיווידנד. העניין מוסכם בדרך כלל מראש בין הצדדים.

הסיכון בפעולת השורט גבוה. בניגוד לפעולת רכישה רגילה שבה ההפסד המקסימלי יכול להגיע רק עד סכום ההשקעה, בשורט ההפסד התיאורטי יכול להיות אינסופי.

נניח שבניגוד לציפיות, סטאר-קפה (שמנייתה נמכרה בשורט) פירסמה דו"ח כספי מצוין והודיעה בנוסף כי היא רוכשת את רשת אייס-קפה במחיר נמוך. המניה מזנקת, ואריק נקלע למצוקה - ההפסד שלו אינו מוגבל. לפחות לא עד שיסגור את הפוזיציה.

אם מניית סטאר-קפה (שנמכרה במחיר של 20 דולר) מזנקת ל-30 דולר, הרי שכדי לסגור את הפוזיציה ולהחזיר את המניות לברוקר, אריק חייב לקנות אותן במחיר גבוה יותר מזה שבו מכר אותן. הוא ירכוש 100 מניות, ישלם עבורן 3,000 דולר וירשום לעצמו הפסד של 1,000 דולר, לפני עמלות ועוגמת נפש.

עכשיו נניח שסטאר-קפה לא מפסיקה לעלות, ובוקר בהיר אחד היא קופצת ל-50 דולר. במקרה כזה, אריק יצטרך להשקיע 5,000 דולר בקנייה של 100 מניות וירשום הפסד של 3,000 דולר.

עלייה חדה היא תרחיש אפשרי כשמדובר במניה "עמוסת שורטים". פעמים רבות מדובר במניה שצללה ונסחרת בשווי שהוא נמוך גם מהשווי הכלכלי שלה. משקיעים רבים פותחים כנגד המניה פוזיציות שורט מתוך ציפייה להמשך הירידות. אבל אם נניח שהחברה מתאוששת או שמתרחש שינוי מבני בענף שבו היא פועלת, העלייה יכול להיות מהירה וכואבת. כאן מתחיל הסחרור, פותחי פוזיציות השורט מתחילים להילחץ, העלייה גוררת סגירת פוזיציות במחירים גבוהים כדי להגביל את ההפסדים, מה שגורר זינוק חד עוד יותר במחיר המניה. לפעמים השינוי בחברה הוא מינורי, אך מכיוון שיש המון שורטיסטים במניה והם סוגרים פוזיציות, המניה תזנק מעבר להיגיון הכלכלי.

פעולת שורט נפוצה יותר בשווקים בארה"ב, אך גם בישראל ניתן לבצע אותה. בדרך כלל זה כרוך בכך שהבנק או הברוקר יאתרו גוף (קופות גמל, קרנות נאמנות) שיסכים להשאיל את המניות המבוקשות ובחתימת הצדדים על כתב השאלה. הביורוקרטיה הסבוכה מרתיעה את המשקיע הקטן.