לינדנשטראוס: "בבנק ישראל אנשים קיבלו כספים - בשכר ובתנאי שירות - מעל ומעבר למה שמותר לקבל"

מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדשטראוס, לא מסכים עם הטענה שהביקורת משתקת את המדינה. כשנותנים לו את הדוגמה של ירון זליכה, שהמלעיזים עליו אומרים שהיום נבחרי ציבור לא יכולים לקבוע מדיניות או אף לפטר פקיד, הוא משיב: "זליכה הוא הפקיד מספר אחד של המדינה. הוא עשה, להערכתי, צעד נכון בכך שכאשר הוא הגיע למסקנה שיש תופעות שהן בניגוד לטוהר המידות, בא למשרדי והתלונן בפניי; היה במעשה שלו ביטוי של אזרחות טובה. אומץ לב לדוגמא", כך הוא אומר בראיון לביטאון לשכת עורכי הדין, "עורך הדין".



ביחס לשאלה אם קיימת היום שחיתות מאורגנת במדינה, משיב לינדנשטראוס שאין לו הוכחה לכך שיש מוסד ממלכתי מושחת במדינה, "אבל בתוך מוסדות מסויימים, יושבים אנשים, מקבלי החלטות, שלפי החומר שנבדק על ידינו התגלה לנו שהדברים התקבלו שם בצורה בלתי חוקית ובניגוד לטוהר המידות".



כשהוא נשאל היכן המוקדים הגדולים של השחיתות בישראל של היום, משיב לינדנשטראוס: "ברשויות המקומיות, למשל, יש בעיה גדולה מאוד, כי האפשרויות לשחיתות שם הרבה יותר רחבות".



לינדנשטראוס אומר כי "בעיניי, שחיתות היא לא רק שוחד או הפרת אמונים. שחיתות זה אם במוסדות מסוימים מקבלים אנשים לעבודה בשיטת "חבר מביא חבר" או בגלל שהם משתייכים למפלגה זו או אחרת; אני מכיר היום מקומות עבודה גדולים בישראל בהם השיטה הזו עד כדי כך חזקה וגדולה, שמאות עובדים התקבלו כך לעבודה".



לינדנשטראוס אומר שבמסגרת מלחמתו בשחיתות, הוא מוביל את העיקרון ש"לא הש"ג אשם, הקברניט אשם". כדוגמה לכך הוא נותן את דו"ח המבקר על רכישת מניות "אלישרא" על ידי התעשייה האווירית, בו המליץ לשר הביטחון להסיק מסקנות כלפי המנכ"ל.



דוגמה נוספת היא בנק ישראל: "בבנק ישראל אנשים קיבלו כספים, בשכר ובתנאי שירות, מעל ומעבר למה שמותר לקבל. אמרנו שאנחנו מחייבים את כולם להחזיר את הכספים שקיבלו שלא כדין".



לינדנשטראוס דוחה את הטענה שהוא "רודף כותרות". "בשביל מה המבקר צריך להדליף אם הוא יכול לפרסם? הוא שואל, ומוסיף כי ההדלפות מגיעות מהמבוקרים עצמם.