700 אלף מאזרחי מדינת ישראל מבוטחים בקופת חולים לאומית. המדינה מעבירה לקופת חולים לאומית 2.3 מיליארד שקל בשנה, כספי תקציב המדינה וכספי מס בריאות, כדי לממן את הביטוח הרפואי שמגישה הקופה למבוטחיה. בעבור 700 אלף המבוטחים האלה, לאומית היא אחד ממוסדות הציבור החשובים ביותר בקביעת איכות החיים שלהם (ואולי גם תוחלת החיים שלהם). ומי שולט בשירות הרגיש הזה שמקבלים מאות אלפי אזרחי ישראל? בפועל, אדם יחיד. זהו מיכאל (מיקי) צולר - מקורבו של שר האוצר אברהם הירשזון, שהשבוע פורסם כי הוא נחקר באזהרה במשטרה במסגרת החקירות בנוגע להסתדרות העובדים הלאומית.
צולר מונה לתפקיד יו"ר קופת חולים לאומית על ידי הירשזון, כאשר האחרון נאלץ לוותר על התפקיד בעצמו בשל מינויו ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת. המינוי של צולר נעשה במסגרת השליטה של הסתדרות העובדים הלאומית בקופת חולים לאומית, שהיא אגודה עותומנית בשליטת ההסתדרות. הקשרים בין הסתדרות העובדים הלאומית ובין קופת חולים לאומית הם קשרים משפטיים ומעשיים: יו"ר הקופה מונה בידי יו"ר ההסתדרות, יו"ר ועד עובדי הקופה מכהן כיום כיו"ר ההסתדרות, עובדי ההסתדרות חברים בגופים המחליטים של הקופה, עובדי הקופה חברים בגופים המחליטים בהסתדרות וכספים עוברים בין שני הגופים.
תקציב ללא בקרה
כן, אותה הסתדרות העובדים הלאומית שבה על פי חשדות מעבירים אלפי שקלים במעטפות, היא גם הגוף השולט על הביטוח הרפואי של 700 אלף מבוטחי קופת חולים לאומית. אם התגלית הזאת מדירה שינה מעיניהם של מבוטחי קופת חולים לאומית, ניתן בהחלט להבין אותם. ניתן בהחלט יהיה גם להבין אם הם יבואו בטרוניות על כך למדינה: בשנות ה-2000, ולמעלה מעשור לאחר שנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, העובדה כי קופת חולים לאומית מאוגדת עדיין כאגודה עותומנית, בלי מבנה שליטה מסודר, היא מקוממת. מה שמקומם עוד יותר היא העובדה כי זהו המצב בכל קופות החולים בישראל גם יחד.
24 מיליארד שקל כספי ציבור - מס בריאות, כספי תקציב המדינה וכספי הביטוח המשלים שמשלמים המבוטחים ישירות לקופות - עוברים לקופות החולים מדי שנה. פרט לתקציב משרד הביטחון, זהו התקציב הממשלתי הגדול ביותר שקיים, והוא מנוהל הרחק מעינו הבוחנת של הציבור.
כשם שצולר שולט בקופת חולים לאומית, מכוח אישיותו ומכוח העובדה שההסתדרות העובדים הלאומית מינתה אותו, כך נשלטות קופות החולים האחרות בידי אנשים בודדים - שוקי שמר, מנכ"ל קופת חולים מכבי, זאב וורמברנד, מנכ"ל קופת חולים כללית, גורם לא יציב ולא ברור בקופת חולים מאוחדת - שמונו בדרך לא ברורה, ועל ידי גופים שלא ברור מי שמם למנותם. בקופת חולים מאוחדת, שהיתה נתונה במשך 20 שנה לשליטתו המוחלטת של המנכ"ל עוזי סלנט, שורר זה שנה וחצי כאוס, לאחר ניסיון הדחה של סלנט בידי דירקטוריון הקופה. דירקטוריון שאף גורם ציבורי לא בחר בו, ושרק התערבות משרד הבריאות הצליחה לבלום אותו.
דרושה שליטה בקופ"ח
מה הציבור הישראלי יודע על האנשים האלה שמנהלים עבורו את 24 מיליארדי השקלים של ביטוח הבריאות שלו? שום דבר. איזה דיווח הם חייבים לציבור? שום דיווח. איזו יכולת יש לציבור להדיח אותם, במידה והם עושים שימוש לרעה בכספי ביטוח הבריאות שלו? אין לו יכולת. איזו בקרה ציבורית מופעלת עליהם? אין בקרה.
בפירות הביאושים של היעדר הבקרה חשים עתה מבוטחי קופת חולים לאומית. מבוטחי המאוחדת חשים בהם כבר שנה וחצי. גם מבוטחי הכללית נמצאים בסכנה לחוש בהם בקרוב, בשל מאמצים של ההסתדרות הכללית לנצל את הוואקום השלטוני כדי להשיב את קופת חולים לשליטתה - עשור אחרי שהיא ויתרה על השליטה הזו על רקע חובות עתק בהם שקעה הקופה תחת ניהול ההסתדרות.
מה עוד צריך לקרות כדי שמישהו בישראל יתעורר ויבין שחייבים להסדיר את השליטה בקופות החולים ומיד? את השאלה הזו צריך להפנות לכנסת, שהשנה מועלית בפניה שוב ההצעה הממשלתית לחקיקת חוק שיסדיר את השליטה בקופות חולים. הצעת חוק הקובעת כי בדירקטריוני קופות החולים יהיה רוב לנציגי ציבור, שייבחרו בידי ועדה ציבורית בראשות שופט. הוועדה גם מכפיפה את בחירת מנהלי הקופה לחובת המכרזים, עם דרישות כשירות מינמליות, ולאישורה של ועדת המינויים (ועדת שפניץ, לשעבר ועדת רביבי).
הצעת החוק הזו, שהצורך בה כבר מרוח ככתובת ענק על הקיר, מועלית בפני הכנסת במשותף על ידי משרדי הבריאות, המשפטים, והאוצר - בפעם השלישית. מאז 2000, כשהועלתה לראשונה, מצליח הלובי של קופות החולים בכנסת להכשיל את ההצעה. אולי הפעם, אחרי כל מה שהתרחש בהסתדרות העובדים הלאומית, יבינו חברי הכנסת את האחריות הציבורית המוטלת לפתחם, ויאפשרו להסדיר את מבנה השליטה והניהול בקופות החולים.