מינהל מקרקעי ישראל אישר לחברי המושבים זכויות בנייה על 2.5 דונם בחלקות המגורים ולחברי הקיבוצים - רק 2 דונם

מועצת מינהל מקרקעי ישראל בהרכבה החדש, אישרה בישיבתה היום את המלצות ועדת הבר לעניין זכויות חברי המושבים והקיבוצים בקרקע. מועצת המינהל החליטה להתיר לכל חבר מושב להקים "אזור תעסוקה" על מגרש של עד 500 מ"ר בחלקת המגורים שלו (בשטח המושב), בכפוף לתכנון ולמגבלות איכות סביבה.



ההחלטה תאפשר לחברי המושבים להקים עסקים קטנים, בתי מלאכה וגם מרכז מסחרי קטן, בסמוך לכל בית במושב. חברי המושבים אף יוכלו להשכיר או למכור לאחרים, במגבלות מסוימות, את הזכויות בשטח התעסוקה.



כמו כן, החליטה המועצה לאשר לחברי המושבים זכויות בנייה על מגרש של 2.5 דונם בחלקת המגורים, ולהתיר לו בנייה בסיסית על 375 מ"ר מהמגרש, בתמורה לדמי חכירה מהוונים של 3.75%. זכויות הבנייה בהנחה הן בנוסף ל-2.5 יחידות דיור שרשאי כל בעל נחלה במושב לבנות לעצמו ולבן ממשיך, ללא כל תשלום על הקרקע.



רכישת מלוא הזכויות במגרש תתאפשר בתשלום דמי חכירה מהוונים של 33% ממחיר הקרקע. העברת הזכויות תהיה פטורה מדמי הסכמה. חברי הקיבוצים יקבלו זכויות בנייה על 375 מ"ר במגרש בשטח של של 2 דונם. דמי החכירה הבסיסיים על המגרש יהיו 3.75% ממחיר המגרש. קבלת מלוא הזכויות על המגרש - הורשה, השכרה, מכירה - יחייבו חברי הקיבוץ לשלם דמי חכירה בהיוון של 33% משוויו של המגרש.



הוועד הציבורי "כאן ביתי", הפועל לעיגון זכויות ההתיישבות החקלאית בקרקע, מסר בתגובה כי החלטות המועצה הפכו את חברי הקיבוצים לאזרחים סוג ב', מאחר שחבר קיבוץ שיבקש לרכוש את מלוא הזכויות על דירות מגוריו ייאלץ לשלם פי 10 למינהל, בהשוואה לחוכר עירוני שמשלם 4.5% בלבד.



כאן ביתי הודיעה כי בכוונתה לפעול באפיקים משפטיים לסיכול ההחלטה, מאחר שלחברי המועצה לא ניתן זמן לשקול לעומק את החלטותיהם. עקב לוח הזמנים הצפוף של המועצה, שדנה ב-21 נושאים שונים, כשמרבית חברי המועצה נחשפו להם בפעם הראשונה.



מ"האגודה לצדק חלוקתי", מיסודה של הקשת הדמוקרטית המזרחית, נמסר בתגובה: "משמעות ההחלטות היא כינונה של של אצולת קרקעות נדל"ן חדשה על בסיס קרקעות הציבור, תוך פגיעה בכל עקרונות השוק החופשי ושוויון הזדמנויות, כמו גם בעקרונות חברתיים. המהלכים שאושרו גם יובילו להגברת תהליך הפרבור המואץ של האזור הכפרי, לפגיעה בערים הגדולות, להוצאות עתק לפריסת תשתיות ולכרסום מסיווי בשטחים הפתוחים. מדובר בפשיטת רגל של המדיניות הקרקעית של ישראל בגלל שיקולים מגזריים וזניחת כל עקרונות התכנון הארצי".