"אני עשיתי את העבודה המלוכלכת הזאת. מכון ויצמן היו חדשים במשחק, ואני ייצגתי את סרונו". הווידוי הזה שייך לג'ין קליינהנדלר, עורך דין שעלה לישראל מארה"ב ב-83'. שנה לאחר מכן הוא פתח משרד, והלקוח הראשון שלו היה לא אחר מפביו ברטרלי - אז הבעלים של חברת התרופות השווייצית המובילה סרונו, שרצתה לקנות מחקר שנעשה במכון ויצמן ולפתח באמצעותו תרופה חדשה.
המחקר אכן נמכר לסרונו - תמורת נזיד עדשים. הכנסות החברה מאינרפרון, התרופה שפיתחה לטרשת נפוצה, נאמדות במיליארד דולר בשנה; מכון ויצמן מקבל תמלוגים של כמה מיליוני דולרים בלבד. והרי לכם סיפור כישלונה של האקדמיה בישראל ליצור ערך כלכלי ממחקר מדעי.
קליינהנדלר לא עוצר לרגע כדי להתנצל, ונראה שהוא עדיין מתענג על העסקה המוצלחת שתפר למשפחת ברטולומרי. עם זאת, הוא מתחמק מלהודות בפה מלא שהוא "סידר" את מכון ויצמן וניצל את תמימות מדעניו ואת חוסר הניסיון שלהם. "סרונו היתה חברה מסחרית וויצמן מוסד אקדמי, וכשהם נפגשו, החברה המסחרית עשתה עסקה מצוינת", אמר. היום מנסה קליינהנדלר לעזור לחברות ישראליות לרשום פטנטים שיגנו על זכויות היוצרים שלהן ולהפיק מהם את הערך הכלכלי המירבי.
"הכל קשור לרישום פטנט וליכולת למסחר את הידע בעקבות רישום נכון", ציין קליינהנדלר. "בזמן ההסכם עם סרונו לא היתה מודעות למסחור טכנולוגיות ולרישום פטנטים. אנשים עשו מחקרים לשם שמיים. בתחילת שנות ה-80 לא ידעו באוניברסיטאות איך להגן על פטנטים. היום הן כבר לוקחות 2.5% תמלוגים", סיפר.
קליינהנדלר הוסיף כי "ישראל אמנם לא הדביקה את הפער מול ארה"ב ברישום פטנטים, אבל באירופה מפגרים אחרינו עוד יותר. המצב שם היום דומה לזה שהיה בישראל בשנות ה-80".
רישום פטנט הכרחי כדי להגן על המצאה חדשנית ויצירתית. זו צורה אחת של הגנה על קניין רוחני (צורות אחרות הן, למשל, הגנה על סימני מסחר - האמצעים המבדילים מוצר ממתחריו, כמו שם ולוגו - ועל מוניטין של אדם). חשוב לדעת כי הפטנט מוגן רק במדינה שבה נרשם. כך, לדוגמה, אם חברה רשמה פטנט בארה"ב אך לא בסין, חברות סיניות יוכלו להעתיק את המוצר באופן חוקי למהדרין.
וכך באמת קרה לטנדר של ניסן בשם "ניסן פרונטיר". ניסן לא רשמה פטנט על הטנדר בשום מקום בעולם, והתחילה למכור אותו בארה"ב. יצרנית המכוניות הסינית גרייט וול אהבה את העיצוב, העתיקה אותו, והתחילה למכור את הטנדר בסין. היא אף הגדילה לעשות ורשמה עליו פטנט במדינה זו - ומאוחר יותר, כשניסן רצתה להיכנס לשוק הסיני עם הטנדר, היא לא יכלה לעשות זאת (עוד על שמירת זכויות יוצרים בסין ניתן לקרוא במגזין TheMarker החדש).
משרדו של קליינהנדלר התמזג עם GKH, והוא עובד ממשרדי החברה בעזריאלי. בין לקוחות המשרד נמצאת איתמר מדיקל, שמפתחת ומשווקת מכשירים רפואיים לאיבחון מחלות לב והפרעות נשימה בשינה. החברה הונפקה החודש בבורסה האמריקאית וגייסה 105 מיליון שקל בהנפקה ראשונה. "מעל 50% מהערך שניתן לחברה מיוחס לקניין הרוחני", אומר קליינהנדלר. "הכל נע סביב הקניין הרוחני והדרך שבה הוא רשום".
רישום הקניין הרוחני הביא את פרוקטר אנד גמבל העולמית לשיתוף פעולה עם סינרון, עוד לקוחה של GKH, שמייצרת, בין השאר, מיכשור רפואי לטיפולים אסתטיים בלייזר. החברה מייצרת ציוד עבור מכונים גדולים, אך היא כבר הביעה כוונה לפנות לתחום המכשירים לשימוש ביתי.
בסוף פברואר האחרון זה קרה: סינרון חתמה על עסקה לשיתוף פעולה עם פרוקטר אנד גמבל - אחד השחקנים הגלובליים הגדולים בתחום מוצרי הטיפוח - בפיתוח והפצה של מכשירים לשימוש ביתי. סינרון תוביל את המחקר, הפיתוח והייצור, ופרוקטר אנד גמבל תתמקד בפיתוח שוק ובשיווק והפצה לחנויות. ביום שבו הודיעה החברה על העיסקה, מניית סינרון זינקה ב-10% והוסיפה לשווייה 80 מיליון דולר.
"פרוקטר אנד גמבל התעניינו בסינרון בגלל הטכנולוגיה. היו לה מאות פטנטים שהגנו על המכשירים שלה ופרוקטר אנד גמבל הבינה, שאם היא רוצה להפוך את המוצר של סינרון לצרכני היא צריכה לעבוד אתה", ציין קליינהנדלר, שדאג לרישום הפטנטים של סינרון.
לקוחה פחות מאושרת של GKH היא יצרנית התרופות פארמוס. הקניין הרוחני שלה הגן על הפיתוח והעלה את ערכה בהתמדה, אך כשהתברר שהניסויים הקליניים שלה נכשלו, הקניין הרוחני שלה איבד את ערכו והתמוטט עם החברה.
איך משערכים במשא ומתן את הפטנטים של החברה? קליינהנדלר מציין כי "כשיש חברה מתחרה בתחום ויודעים מה השווי שלה, ניתן לגזור את שווי החברה שמנסה לגבש לעצמה ערך".
ואולם, בישראל כמעט כל סטארט-אפ הוא ייחודי, וצריך לגזור את ערכו יש מאין. מה עושים? קליינהנדלר מציע להפגיש את הסטארט-אפיסט עם כמה משקיעים וליצור ביניהם תחרות. לדבריו, כדאי ליצור "מכרז" בין משקיעים מהארץ ומחו"ל, משקיעים פרטיים וכאלה שפועלים בקרנות, ולקבל מכל אחד הצעת שווי. במקרה שיידרש סבב שני של גיוס, ניתן להתבסס על השווי בגיוס הראשון בתוספת השווי של אבני הדרך.
הקונה, מצדו, קובע את שווי החברה - בין היתר - לפי הערך המוסף שלה לעסקיו. "עבדתי בצד של הקונה כשהייתי באפלייד מטריאלס", סיפר ג'וזף באך משוגרו (Sughru) - אחד המשרדים המובילים בארה"ב ברישום פטנטים - שמשתף פעולה עם GKH בעבודה עם חברות ישראליות שרוצות להגן על הפטנטים שלהן בארה"ב. "בתור קונים, היינו בודקים איזה ערך מוסיף הפטנט לחברה שלנו", ציין.
לדבריו, "היום משקיעים שואלים קודם כל אם יש קניין רוחני ומי רשם את הפטנט. בקרן סקויה, למשל, תמיד שואלים איזה משרד עו"ד רשם את הפטנט, ואם מדובר במשרד מוכר - זה מאיץ את התהליך".
כדי לרשום פטנט בארה"ב צריך תואר מהנדס ותואר במשפטים. עורכי הדין האמריקאיים כבר מנוסים לא רק ברישום פטנטים, אלא גם בהגנה עליהם בבתי משפט, ולחילופין בתביעה ובעסקות בין חברות שכוללות מכירת קניין רוחני.
"החשיבה שלהם שונה מזו של עו"ד שרק רושם פטנטים", קבע באך. "מי שלא חשוף לכל התהליך כותב פטנט בצורה שתתקבל על ידי רשם הפטנטים, אבל אנחנו שואלים גם מה יהיה אחר כך: איך הפטנט ייראה בבית משפט או בעסקה. אנחנו מביאים את הידע שלנו כבר לשלב הראשון של רישום הפטנט, וכך, כשהחברה תגיע לעסקה, לפטנט שלה יהיה ערך גבוה יותר", הסביר באך והוסיף: "יש גם הבדל ברישום בין חברה שעושה רישוי למוצרים שלה לבין חברה שרוצה לייצר".
כשרושמי פטנטים מתמחים בתחום מסוים, הם יכולים לייעץ ליזם שנמצא בשלב התחלתי על אסטרטגיה עסקית. כך עשה עו"ד טוד בק משוגור בעת פגישה עם יזם במשרדי GKH בתל אביב: לאחר שהאזין להסברי היזם על המוצר שבפיתוחו, הציע בק להחליף את כיוון הפיתוח.
רננה דולב-הראל, האחראית ב-GKH על הקשר בין החברות הישראליות שרוצות לעבוד בארה"ב לבין שוגור, סיפרה שבק הסביר ליזם כי החלופה תחזק את הפטנט ותבטיח את הצלחתו המסחרית. גם זה, מסתבר, ערך מוסף שמייצרת ההתמחות בתחום.
"היום משקיעים שואלים קודם כל אם יש קניין רוחני ומי רשם את הפטנט"
אורה קורן
28.3.2007 / 8:48