ההיי-טקיסטים: השוק הישראלי הולך ומשתכלל - שווי החברות ימשיך לעלות

גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’: "לכל החלטה בחברה צעירה יהיו השלכות כשתהפוך לבוגרת"



השותפים הבכירים בתחום: עו"ד הדר סטון.



מספר עורכי הדין העוסקים בתחום: 30.







פעילות המשרד בתחום: עו"ד סטון - "אנחנו פעילים בתחום מראשית שנות ה-80, עוד לפני שהוא נקרא היי-טק. עוסקים אנו בליווי יזמים מראשית הדרך ומספקים ליווי שוטף בפן המסחרי היומיומי. החל בשכירת משרדים או רכב וחלוקת אופציות, גיוס הון ראשוני, הסכמים עם מפיצים, הסכמי רישיון עם חברות גדולות, הסכמי ייצור, הגנה על קניין רוחני וכלה בסיבובי ההשקעה".



"יש לנו את הצוות אולי הכי גדול בארץ בתחום דיני ניירות ערך אמריקאיים - 14 עורכי דין שעוסקים בעיקר בדיני ני"ע אמריקאים ואנגלים, ומלווים חברות הרשומות בנאסד"ק וגם באירופה. לקוחות מקבלים ייעוץ בדיני ני"ע אמריקאיים בעברית, במחירים ישראליים ומקבלים כמעט כל מה שחברה ציבורית בנאסד"ק צריכה לקבל מישראל. שישה עורכי דין הם אמריקאים שעבדו בתחום במשרדים גדולים בניו-יורק ובקליפורניה; אחרים הם ישראלים שעבדו מספר שנים בארה"ב".



כעורכת דין שעסקה בתחום בארה"ב ובישראל, מה דעתך על השוק המקומי?



"אני חושבת שהשוק בישראל הופך טוב יותר ויותר. לאחרונה יש יותר עירנות ונכונות להגן על זכויות הקניין הרוחני בחברות עתירות ידע. זה חשוב מאוד כי אם מסתכלים על השווי שמקבלות חברות בהנפקה או במיזוג ורכישה בחו"ל, המחירים שם הרבה יותר גבוהים. אבל שווי החברות בישראל עולה, בעיקר בזכות העלייה בהגנה על הקניין הרוחני".



הטיפים של סטון: "מאחר שקניין רוחני זה נכס עיקרי של חברות סטארט-אפ, הן צריכות להיות עירניות לנושא מההתחלה, גם כשאין כסף והוא יוצא מכיסו האישי של היזם. כמו כן, לפני שאתם נכנסים למשא ומתן, תבדקו כל אחד מהשותפים הפוטנציאליים ואת המיקום שלו בשוק. תבחנו איפה יש לכם ערך מוסף גבוה ביותר, ולשם תכוונו. לבסוף, תנסו להנהיג משטר תאגידי נכון מהתחלה. בכלל זה, ניהול תקין של ישיבות דירקטוריון גם כשהחברה פרטית, כי לכל החלטה בחברה צעירה יהיו השלכות כשתהפוך לבוגרת".



שבלת, ישראלי, רוברטס, זיסמן ושות’: "תמיד תשדרו ביטחון עצמי גם אם הוא לא מגובה לגמרי במציאות"



השותפים הבכירים בתחום: ליאור אבירם, משה נאמן, לימור פלד ועופר מנור.



מספר עורכי הדין העוסקים בתחום: כ-40.



פעילות המשרד בתחום: עו"ד אבירם: "הפעילות היא בייצוג חברות היי-טק ישראליות משלב היזמות. אנו נותנים כיסוי בפעילות העסקית בכל העולם או בייצוג קרנות. אנו גם מייצגים באופן שוטף קרנות גדולות כמו ווטרקס, אליס וונצר'ס, מייפילד, פיוטור וקאפיטל. כמו כן אנו מקימים קרנות, כגון וולדן, אינפיניטי ופועלים טכנולוגיות".



על עבודת עורכי הדין בתחום ההיי-טק: "משמעות עורך הדין בחברת סטארט-אפ חורגת מייעוץ משפטי, כי אתה נותן ליזם עומק ניהולי. ראינו ועשינו הרבה עסקות ולכן אנחנו חולקים עם היזם את הניסיון שלנו, לאו דווקא בעניינים משפטיים טהורים אלא בסוגיות כמו האחוז שיש לתת ל"פיינדרס פיי" - למי שהשיג לך השקעה, או אחוז התמלוגים שסביר לתת בעבור רישיון קניין רוחני מסוים. נשענים עלינו בתור עומק ניהולי שאין לחברה צעירה".



על ההיי-טק הישראלי: "בישראל יש גורמי סיכון מיוחדים. ראשית, המצב הפוליטי והכלכלי המשתנים כל הזמן. כמו כן אנחנו חיים בסיכונים גלובליים וכל דבר שקורה משפיע עלינו - אם זה מתרחש בארה"ב, באירופה או במזרח הרחוק. היתרון של חברות ישראליות הוא שיש להן מבט גלובלי מהרגע הראשון. בארץ מקימים חברות המסתכלות לעבר העולם. אין שוק ישראלי או שוק אחד קבוע מראש. בודקים מהו השוק המתאים - והולכים אליו. גם רוב הקרנות כאן הן בינלאומיות".







טיפים ליזמים: "חשוב לנהל מו"מ מתוך תחושה שגם אם העסקה נכשלת זה לא נורא. תמיד תשדרו ביטחון עצמי גם אם הוא לא מגובה לגמרי במציאות, ותהיו במצב שאתם יכולים להגיד אני יוצא מהעסקה הזו. בנוסף, תמיד תחשבו על סיבוב ההשקעה הבא, כי ברוב המקרים הוא יהיה גדול יותר, בשווי יותר גבוה והוא ישנה את האינטרסים של הצדדים. לכן צריכים לחשוב היום איך החברה, הקרן והיזם יהיו יותר טובים בסיבוב הבא.



"ועוד טיפ: כשאתם בונים חברה למכירה חשוב שתבנו חברה עצמאית שהולכת לעבוד לבד, לשווק לבד, למכור לבד ולהראות לשוק שאינכם תלויים באף אחד. בשלב הבא אתם צריכים להגדיל את הוויזאביליות של החברה כלפי החברות שיקנו אותה, וזאת על ידי הסכמי שיתוף פעולה וביצוע פעולות שיגרמו שיבחינו בכם".



משרד דנציגר קלגסבלד ושות’: "להתכונן לאקזיט מהיום הראשון של החברה"



השותף הבכיר בתחום: ד"ר אייל שנהב.



מספר עורכי הדין העוסקים בתחום: 11-12.



פעילות המשרד בתחום: עו"ד שנהב: "פעילות מחלקת ההיי-טק נחלקת לשלוש קטגוריות מרכזיות. הראשונה היא טיפול בחברות סטארט-אפ (לדוגמה, ביג בנד שעומדת להנפיק בשבועות הקרובים; וינטגרה, קופרגייט וחממה טכנולוגית משגב). בחברות אלה אנו תומכים בכל השלבים, החל מהקמת החברה, גיוס כסף, הסכמים טכנולוגיים ודיני עבודה וכלה בהנפקה ומכירת החברה לגורמים בינלאומיים.



"תחום נוסף הוא ליווי של קרנות הון סיכון (לדוגמה, סקויה, לייטספיד וסיליקון-ואלי בנק). בתחום זה אנו מייצגים את המשקיעים מול החברה, לרבות חתימה על מזכר הבנות, בדיקות נאותות, משא ומתן והסכמי ההשקעה. כמו כן המשרד מעורב בהקמה של קרנות הון סיכון (לדוגמה, סקויה, לייטספיד, ויטלייף וסידר). בתחום זה הפעילות כוללת הכנת הסכמי הקרן, תשקיף מתאר, הסכמי השקעה, משא ומתן עם משקיעים, ייצוג מנהלי הקרן והסדרי מס הכנסה.



"הייחוד שלנו הוא שאני עושה גם תכנון מס וגם פעילות מסחרית, כך שאותו לקוח מקבל פתרונות מס ופתרונות מסחריים מאותו אדם. זה גורם לכך שפתרון המס מיושם על הפתרון המסחרי המתאים. רואי לציין כי מערכת המס בישראל הרבה יותר ידידותית כיום מאשר באמצע שנות ה-90. שיעורי המס ירדו גם ליזמים וגם למשקיעים".



ניתוח השוק: "קרנות הון סיכון זרות יהיו פעילות יותר בישראל, והקרנות הישראליות יידרשו להתאים עצמן למציאות חדשה זו. בהרבה מקרים נוצרים קשרי עבודה בין קרנות ישראליות לזרות. דוגמה לכך הן לייטפיד וגי'מיני, שהקימו ביחד חממה אינטרנטית. במקרים אלרים, קרנות ישראליות מתחילות להשקיע בשלב מוקדם (פרה-סיד) בו ליזם יש רק רעיון - כדי לתפוס עמדה מול הקרנות האמריקאיות".



טיפים ליזמים: "להתכונן לאקזיט מהיום הראשון של החברה. החברה צריכה להיות מסודרת, לחשוב על הנושאים שיכולים להפריע לאקזיט ולפתור אותם. החברה תמיד צריכה להיות מוכנה לבדיקת נאותות. שמסמכי ההשקעה יאפשרו לחברה לפעול באופן שוטף ויאפשרו לבצע אקזיט. ולבסוף, אסור לתת למשקיעים קטנים או למייסדים שעזבו לעצור עסקה".







משרד אורי רוזן ושות’: "לגייס יותר ממה שצריך וכמה שיותר מוקדם"



השותפים הבכירים בתחום: עוה"ד אורי רוזן, קרן וכט, אורן קנובל ואורי קלכמן.



מספר עורכי הדין העוסקים בתחום: 10



פעילות המשרד בתחום: 80%-90% מפעילות המשרד שהוקם לפני שנתיים היא בתחום ההיי-טק, לאחר פרישת רוזן ממשרד דנציגר-קלגסבלד-רוזן. "בדנציגר פיתחתי את פרקטיקת ההיי-טק בשנות ה-90 ואני ממשיך אותה היום כאן".



למה עזבת את משרד דנציגר? "הגעתי למסקנה שמעניין אותי לעבוד בפורמט יותר קטן ואינטימי ולא במשרד שהתקדם וגדל. החלטתי שאני רוצה לנהל את הזמן שלי.







פעילות המשרד בתחום: "אנחנו עוסקים במיזוגים ורכישות, בהנפקות ובעבודה מסחרית עם חברות היי-טק. יש לנו שתי קבוצות של לקוחות: חברות היי-טק - חברות שאנו מקימים וחברות שאנו עובדים איתן עשר שנים.



"קבוצה שנייה היא המשקיעים, בעיקר ייצוג קרנות הון סיכון בהשקעות בחברות סטארט-אפ.



בניגוד למשרדים שמנסים להציע 'One-Stop-Shop', אנחנו בנויים על התמחות".



לקוחות לא מעדיפים לעשות את "עסקת חייהם" במשרד גדול שיכול להציע להם שירות כולל במגוון תחומים?



"בהרבה מקרים זה נכון אך לא תמיד. בכל זאת מצאנו את המקום שלנו. יש לקוחות רבים שרוצים לעבוד עם משרד קטן שמתמחה בתחום, ולאו דווקא לקבל את כל השירותים. ממילא מדובר בשירותים כגון מיסוי, שניתנים על ידי בוטיקים קטנים. במשרדים הגדולים השירותים אינם ברמה אחידה, ולא בהכרח הטיפול שלקוח יקבל בתחום המיסוי יהיה באותה רמה של הטיפול העסקי או התאגידי. לכן יש לקוחות שמעדיפים לעבוד במשרד המתמחה בעסקות. אנו מציעים יותר תשומת לב ללקוח, יותר עבודה עם שותפים ולא עם השכירים ומערכת פחות בירוקרטית ופחות מסובכת".



ניתוח השוק: "השוק כיום מאוד פעיל בתחום של מיזוגים ורכישות. גורם מרכזי בעיני שישפיע על השוק בשנים הקרובות היא מידת ההצלחה של קרנות הון סיכון לגייס כסף להשקעות. אנו נמצאים בסוף מחזור החיים של קרנות שגייסו ב-2003-2004. מה שיקבע זה גל הגיוסים הקרוב. קרנות צריכות לצאת לגיוס ב-2007-2008, ומידת ההצלחה שלהן תקבע את רמת הפעילות בשוק ההיי-טק ב-3-4 השנים הבאות".



טיפים ליזמים: "לגייס יותר ממה שצריך וכמה שיותר מוקדם, גם על חשבון דילול ערך המניות, כי זה מגדיל את הסיכוי של החברה להצליח. אני מאמין שבשורה האחרונה זה מייצר ערך אבסולוטי לבעלי המניות.



"חשוב גם להבין מה הלקוחות רוצים ולתת להם את זה גם על חשבון הטכנולוגיה, כי חברה צריכה לבנות את עצמה מול הלקוחות ולא מול המוצר".



טיפ למשקיעים: "משקיעים צריכים להשקיע באנשים. טכנולוגיה היא לא הדבר החשוב ביותר. שוק ההיי-טק הוא דינמי ואורך החיים של המוצר קצר, לכן הדבר החשוב ביותר הוא להשקיע באנשים שיודעים להתאים עצמם לשוק".



פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות’: "תחום מדעי החיים חזק מאוד כיום, יותר מהתוכנה והאינטרנט"



השותפים הבכירים בתחום: עוה"ד ערן יניב, עטיר הרדוף-יפה, רז טפר ורון להמן (ראש המחלקה הבינלאומית).



מספר עורכי הדין העוסקים בתחום: 15.



פעילות המשרד בתחום: יניב: "זה אחד התחומים שבהם המשרד חזק מאמצע שנות ה-90. המשרד עסק בהקמת חברות ובייצוג יזמים מתהליך ההקמה, דרך המכירה וההנפקה. עם גל ההיי-טק בשנים 1999-2000 וגם בשנים הקשות, המשרד היה מעורב בהקמת קרנות, ייצוגן וייצוג יזמים ומשקיעים.



"אנו מלווים משלב הרעיון, כאשר יזמים באים ושואלים איפה להקים את החברה, ואנו מסבירים את שיקולי המס ואת השיקולים המסחריים. לאחר מכן אנו מייעצים בשלב גיוס הכסף, מייצגים בעסקות רישיונות וטכנולוגיה, בהסכמי שיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים וכמובן בשלב האקזיט - ההנפקה בישראל, בארה"ב או בלונדון - או המכירה".



ניתוח השוק: בשנה-שנתיים האחרונות רואים יותר עסקות מכירה מהנפקות בבורסה, אומר יניב. לדבריו, בשנתיים האחרונות יש גם גידול דרמטי בתחום מדעי החיים. "זה תחום חזק מאוד, יותר מתחום התוכנה והאינטרנט שהיה חזק ב-2000". לדעתו, בשנה-שנה וחצי הקרובות יהיו גיוסי הון והקמת חברות של חברות במדעי החיים, והרבה מהן ייצאו לאקזיט, הנפקה או מיזוג ורכישה.



טיפ ליזמים: "יש חשיבות רבה לתכנון המקדים, מה לבקש, איזה מתווה עסקה לעשות, ממי לגייס. החלטה הכי חשובה של היזמים היא את מי לבחור כשותפים, וכדאי להשקיע בה הרבה מחשבה. לעשות בדיקת נאותות על המשקיעים לא פחות שמהם בודקים אתכם. אפשר לבדוק את ההצלחות שלהם, את ההיסטוריה, ולזכור שהשווי הוא לא חזות הכל. לפעמים כדאי לוותר על שווי כדי לקבל שותף טוב יותר, אשר מתאים יותר לתחום שהחברה מתמקדת בו".