בהיסטוריה של מדינת ישראל היו מעט מאוד יוזמות לפיתוח משחקי מחשב מקוריים. אחד המיזמים הידועים היה שייך לפיקסל שפיתחה כמה סימולטורים, הידוע שבהם היה "הכוכב הכחול", שהופץ על ידי אלקטרוניקס ארטס וג'יינס דיפנס. יוזמה אחרת היתה של רנן גלזמן עם משחק המחשב "פיפוש", אבל גם היא נכשלה. עוד יוזמה מעניינת היתה שייכת ל-Majorem שניסתה ליצור משחק מחשב שאפתני בשם באלריום - משחק אסטרטגיה מרובה משתתפים, אבל גם פרויקט זה גווע.
הגיימינג עלה ארצה
2006 היתה שנת פריצה לתחום הגיימינג בארץ. יותר מעשר חברות גייסו יותר מ-95 מיליון דולר מקרנות בארץ ובעולם ויצרו בסיס עסקי בארץ לעבודה מול השוק העולמי ולעובדים המעוניינים להשתלב בתעשיית המשחקים.
ב-11 באפריל יערך אחד האירועים המרכזיים השנה בתעשיית הגיימינג הישראלי 2007 The Israeli Game Event. באירוע תינתן סקירה על מצב תעשיית הגיימינג בעולם וירצו בו נציגים מחברות שונות: אוברון, סוני און ליין, AMD וניקולודאון.
2006 היתה שנת שיא במכירות משחקים בשוק האמריקני - עם מכירות של 12.5 מיליארד דולר, כשליש מהשוק העולמי. בין שאר הסיבות לכך, ההשפעה של מותגים חזקים מתחום הסרטים והספורט שעברו למדיה אינטראקטיווית והצגת קונסולות משחק חדשות.
גיא בן דב, יו"ר הכנס ואחד היזמים של חברת הסטארט-אפ דאבל פיוז'ן, מסביר כי אחת המטרות המרכזיות של הכנס היא ליצור בישראל מאסה קריטית של חברות גיימינג. אחד האורחים בכנס יהיה אלכסנדר פרננדז, מנכ"ל סטרים-ליין סטודיוס, סטודיו עצמאי אירופי לפיתוח משחקי מחשב ווידאו, שיסביר ליזמים מקומיים כיצד אפשר להקים בארץ בתי תוכנה לפיתוח משחקי מחשב.
"אנשים בעלי שאיפות יוכלו להגשים כל דבר. בסטודיו יש לנו עובדים מלאומים, גזעים, ודתות שונות. כולם עובדים יחד במתן שירות ופיתוח משחקי מחשב. השוני בין האנשים נתן לנו את הכוח לבנות את החברה כפי שהיא היום. בדומה ליזמים אחרים, שאלנו את עצמנו על מה אנחנו מוכנים לוותר, שכן, שלפחות בשלב ראשון - אי אפשר להשיג הכל. היו שנים רזות, אבל כתוצאה מהקשיים הסטודיו הפך למה שהוא היום. אין לי ספק שיזמים ישראלים יכולים להצטרף אלינו ולעסוק בפיתוח משחקי מחשב. זו לא שאלה של האם אלא מתי", מסביר פרננדז.
תקופה מרגשת
כיום מונה סטרים-ליין סטודיוס 50 עובדים. החברה נחשבת לבית תוכנה בינוני לפיתוח משחקי מחשב באירופה. מלבד פיתוח משחקים עצמאיים, הסטודיו מסייע למפתחים ומפיצים בכל העולם ומציע להם פתרונות ברמת עיצוב המשחק, עיצוב דמויות משחק, אנימציות, ואודיו. פרננדז סבור שכיום משחקי המחשב עברו מפורמט בידורי למדיום בשיא פריחתו.
"זה רק קצה קרחון. המשחקים מתאימים כיום לסוגים שונים של שחקנים. לשחקנים 'רגילים' ולגיימרים רציניים. זו תקופה מרגשת. אני רק יכול להניח שדבר דומה אירע כשהקולנוע הגיע במאה שעברה. מבחינת מגמות וטרנדים, אני מאמין שנראה יותר משחקים פשוטים ויותר משחקים איכותיים. השוק יתבגר בכל הקשור למחקר ופיתוח ועיצוב משחקי מחשב. מדינות ייאבקו אחת בשניה כדי להציע תמריצים לפיתוח תעשיית גיימינג ככל שיבינו שכדי לפתח תרבות וקניין רוחני, עליהן למשוך יותר בתי תוכנה לפיתוח משחקים".
פרננדז סבור שקרנות הון סיכון יכולות לקוות לראות אקזיטים גדולים מחברות סטארט-אפ מעולם הגיימינג. "תלוי למה אתה קורה 'גדול'", הוא מציין. "קרנות הון סיכון בהחלט יכולות לצפות לראות החזרים מסטארט-אפים בעלי תמהיל נכון של כשרון ומומחיות עסקית וניהולית. כמו כל סטארט-אפ אחר, הכל תלוי באנשים, בקונספט שהם מכוונים קדימה וביכולת של קרנות ההון סיכון להכיר בחשיבות ובהשפעה של אותו קונספט בשוק הגלובלי.
"לדעתי יש כיום כמה חברות שזו מציאה להשקיע בהן. בעתיד זה ישתנה. בסופו של דבר השאלה היא עד כמה אתה מוכן להסתכן בהפסד. האמרה - Fortune favors the bold נוגעת גם לתעשיית המשחקים".
למי שרוצה לפתוח בקריירה בתעשיית הגיימינג, הוא מספק כמה עצות:
"היו מוכנים להילחם. משחקים הם תעשייה קשה וכמו בכל תעשייה אתה חייב להיות חד ולנצל הזדמנויות. בהמשך עליך להבין שמדובר בשוק גלובלי ושטעם הלקוחות אינו זהה לשלך. תחת ההנחה הזו, קבץ צוות עם רקע מקצועי שונה שתוכל ללכת איתו קדימה ושיוכל להביע את דעתו בגילוי לב. "בדיונים אלה תוכלו למצוא את הפתרונות שהשוק מעדיף והיכן נמצא הכסף הגדול.
"טיפ נוסף, אתה חייב להאמין בעצמך ובצוות שלך. אם אתה לא מאמין - איש לא יאמין. האמונה שלך צריכה להיות מדבקת, כך שאחרים יסתכלו עליך בהשתאות וירצו לקחת חלק בכך. הם יהיו מחויבים לשרוד את האתגרים הקשים שיגיעו במהלך הדרך. בנוסף, זכור שמשחקים דומים מאוד לחלום להיות כוכב בהוליווד. לך ולכל מי ששיחק משחקי מחשב בעולם יש חלום שנראה מדהים. אז זהו שלא. זהו מירוץ סיבולת ורק מי שבאמת מוכן לכך יצליח".
"שוק הגיימינג היום דומה לימי הגעת הקולנוע"
גיא גרימלנד
28.3.2007 / 9:22