ג'רלד מק'הוי: "מה שמעניין אותנו הוא החברות והביצועים שלהן, לא פוליטיקה"

יום ראשון, היום האחרון בביקורו בישראל של ג'רלד מק'הוי, נשיא ומנכ"ל בנק ההשקעות הקנדי CIBC, היה עמוס למדי. בפרק זמן של חמש שעות כלל לוח הזמנים שלו פגישות עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שר האוצר אברהם הירשזון ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו.



מק’הוי היה אורח בישראל מטעם ארגון CIC המייצג את יהדות קנדה ומקדם את היחסים בין קנדה לישראל. הוא הגיע לישראל לסופשבוע אחד, ומלבד שרשרת הפגישות העסקיות-פוליטיות הוא בילה את הביקור כאן בטיולים ברחבי הארץ, כשהוא מדלג מנקודה לנקודה באמצעות מסוק.



אין הרבה תיירים המגיעים לישראל וזוכים לקבלת פנים כזו. מה שהעניק למק'הוי את הפריווילגיה הזו זו העובדה שהוא נושא בתפקיד בכיר מאוד בקהילת הפיננסים העולמית. מק'הוי הוא נשיא ומנכ"ל הבנק הקנדי CIBC, המנהל נכסים בסך 278 מיליארד דולר ונסחר לפי שווי שוק של 30 מיליארד דולר. העובדה שהצמרת הפוליטית פינתה זמן כדי לפגוש אותו מראה כי גם היא מודעת לחשיבותם של המשקיעים הזרים לשגשוג הכלכלה בישראל.



מק'הוי התחיל את הקריירה שלו כמנהל חשבונות בבנק ההשקעות מריל לינץ' ב-81'. ב-90' רכש CIBC את הפעילות הקנדית של מריל לינץ', ומק'הוי, שעמד בראשה, החל את מסלול ההתקדמות שלו בבנק הקנדי.



מהי בעצם המטרה של הפגישות שלך עם בכירי המערכת הפוליטית בישראל ומהם למעשה האינטרסים שלך ושלהם בפגישות האלה? אתה מדבר איתם ומעביר אחר כך דיווחים למחלקות המחקר שלכם?



"אני לא יודע מה המניעים שלהם בפגישה איתי, אבל עבורי זו פריווילגיה גדולה להיפגש איתם. דרך הפגישות האלה אני מנסה להבין את הדינמיקה של הכלכלה הישראלית. זה לא איסוף מידע ישיר, אבל הפגישות האלה עוזרות לי לקבל תחושה לגבי הקונטקסט הרחב של הכלכלה הישראלית.



"כל האישים שפגשתי שידרו מסר עקבי, וקיבלתי תחושה שהדינמיקה הכלכלית בישראל מאוד מרגשת. יש הרבה אתגרים לכלכלה שלכם, ומהרבה בחינות, ההצלחה של הכלכלה הישראלית היא משהו שצריך להיות מודל מעודד עבור מדינות אחרות שנמצאות בשלב דומה".



למה אתה מתכוון כשאתה אומר הצלחה ישראלית? צמיחה ושגשוג היו בכל העולם המערבי בשנים האחרונות, ומבחינת פרמטרים כלכליים כמו תוצר לנפש ישראל נמצאת באותו מקום בדירוג המדינות העולמי כבר 10-15 שנים. אנחנו תקועים במקום 32-33, ולא מצליחים לעשות את קפיצת המדרגה ולהשתוות למדינות המפותחות. אנחנו, מבחינתנו, כבר היינו אמורים להיות כמו קנדה.



"ההצלחה שלכם נמדדת באינפלציה הנמוכה אצלכם, בריבית נמוכה ובצמיחה הגבוהה. ההישגים של ישראל הם יוצאי דופן. כשאתה מדבר, למשל, על תוצר לנפש אתה צריך לזכור את הקפיצה שהיתה כאן בגודל האוכלוסייה. כשאתה מסתכל על שיעור הגידול באוכלוסייה - אין עוד אומה בעולם שעשתה משהו דומה למה שעשתה ישראל בקליטת ההגירה מבריה"מ לשעבר בשנות ה-90. כשמתחשבים בכך, אין הרבה אומות מערביות שעברו שינויים כאלה ועמדו בזה מבחינה כלכלית. בדומה לכך, לישראל יש הרבה מאפיינים ומגבלות שאין לאומות אחרות בעולם.



"אתה משווה את ישראל לקנדה, אבל בקנדה יש הרבה דברים חיוביים שאין כאן. אנחנו נהנים מסביבה גיאו-פוליטית יציבה, יש לנו גישה ישירה לשוק הכי גדול בעולם (ארה"ב), ויש לנו הרבה מקורות טבעיים. עשינו עם הנסיבות האלו דברים טובים - אבל אלו נסיבות שונות מאלו שבישראל. בקנדה, למשל, גם לא היה שינוי דמוגרפי כמו זה שאתם עברתם".



יש כאן הרבה שערוריות פוליטיות בתקופה האחרונה. באופן ספציפי, מועלים חשדות לשחיתות נגד ראש הממשלה ושר האוצר שעמם נפגשת. באופן כללי, אפשר לומר שהמערכת הפוליטית בישראל אינה יציבה בשנים האחרונות. בעשר השנים האחרונות, אורך החיים הממוצע של ממשלה הוא שנתיים. איזו השפעה יש לדברים האלה על הדרך שבה מנהלי השקעות זרים בוחנים את ישראל?



"לא הייתי רוצה להגיב לגבי מה שקורה במערכת הפוליטית שלכם. אני יכול לומר שהמשקיעים הזרים שבוחנים השקעות כאן מסתכלים בעיקר על החברות הישראליות והביצועים שלהן. לגבי מערכות הבחירות התכופות אצלכם, זה מעיד שיש כאן דיאלוג - וזה דבר חיובי. באופן כללי, כשמדובר בשערוריות פוליטיות, אני הבנתי שיש לכם תקשורת חזקה מאוד".



"ישראל היא משק מפותח ולא מתעורר"



הצמיחה של המשק הישראלי בשנים האחרונות נעשית על רקע הצמיחה הכלכלית המואצת בשווקים המתעוררים בעולם. מה המקום של ישראל בגל הזה? האם בעולם רואים בנו חלק ממנו?



"למעט תחומים מסוימים שבהם הכלכלה הישראלית גדלה במהירות - ושיעורי הצמיחה בתחומים אלה גבוהים יותר מאשר בשווקים המערביים, ישראל היא משק מפותח, ולא משק מתעורר. הסקטורים שצמחו אצלכם במהירות הם של תעשיות שרמת ההסתמכות שלהן על ההון האנושי היא גדולה מאוד - כמו ענף ההיי-טק. הצמיחה של התעשיות האלו היא חיובית ומצביעה על פוטנציאל הפיתוח הרחב שיש גם לענפים אחרים".



המצב הביטחוני והגיאו-פוליטי שמסביב לישראל - העימות עם עיראק והחשש מאיראן - לא יעיק עלינו?



"הכוחות הכלכליים שדוחפים את הכלכלה הישראלית קדימה חזקים יותר מהגורמים הביטחוניים. באופן כללי, הגלובליזציה והתנאים שמבטיחים אותה, כמו הסחר החופשי והתחרות החופשית, הם גורם ממתן למתחים גיאו-פוליטיים. חלק מהמדינות רצות מהר יותר, וחלק מנסות להאט את המגמה. אבל זה הכיוון.



"האתגר העולמי הוא לשמור על הכוחות הכלכליים האלה, שימשיכו לדחוף אותנו קדימה. המגמות האלה חיוביות ברמה הגלובלית, כי הן מעלות את רמת החיים בכל הגלובוס, ויוצרות יותר הזדמנויות לקבוצות אוכלוסייה גדולות. זה שומר על היציבות הכלכלית".



האם בתוך כל האופוריה הזו מישהו מביא בחשבון גורמים שיכולים להפריע ליציבות, כמו המציאות הפוליטית בסין והודו? את הפערים החברתיים שנוצרים בכל מדינה שמצטרפת לשגשוג העולמי?



"אנחנו נמצאים בנקודת זמן מיוחדת בהיסטוריה, שבה למדינות האלו יש הזדמנות זהה לזו של מדינות המתפתחות להשתתף בהתקדמות הטכנולוגית העולמית. המדינות שמתנגדות לתהליכים האלה ימצאו שההתקדמות הכלכלית קשה להן יותר. בניגוד לכך, מדינות מתפתחות כמו סין כן הולכות עם הכיוון הזה. בדרך כלל, כל האוכלוסייה נהנית מההתפתחויות האלו. יש הרבה קבוצות באוכלוסייה של הודו וסין שפעילות בהתפתחות הכלכלית שלהן, ומתרחשת אינטגרציה בין הקבוצות האלה. אני מאמין שההתפתחות הכלכלית בכל תחום היא גורם שמעודד יציבות פוליטית".



בסיור שלך בישראל ביקשת לשלב ביקור בחברת היי-טק ישראלית. יש עוד תעשיות ישראליות שמעניינות אותך חוץ מההיי-טק?



"התעשייה האווירית בישראל היא מעסיק גדול, וזו תעשייה עם ערך מוסף גבוה שלא נחשבת להיי-טק, אבל היא תעשייה מאוד מצליחה. תחום טכנולוגי שהתפתח מאוד בגלל התנאים המיוחדים של ישראל הוא תחום טכנולוגיות המים וההתפלה. זו דוגמה לאיך הנסיבות מובילות להתפתחות תעשייתית. גם בקנדה יש תופעה דומה, שבה בגלל שקשה להגיע למקורות הנפט שלנו (שדות הנפט הקנדיים מצריכים קידוח בעומק רב ומצדיקים את השאיבה מהם רק כאשר מחיר הנפט גבוה) פיתחנו את היכולת ההנדסית שלנו בתחום - כי היינו צריכים למצוא פתרונות.



"באופן כללי אני מאוד נלהב מהתחרותיות העסקית הישראלית. יש כאן תחושה מאוד חזקה של התרגשות באוויר, לפחות עבור מישהו שמגיע מבחוץ. זו מדינה מאוד צעירה, הן במונחי הזמן שהיא קיימת והן בעצם העובדה שיש פה המון אנשים צעירים שרוצים לזוז מהר קדימה".



יש לכם תוכניות להרחיב את הפעילות בישראל?



"הפעילות שלנו בישראל הצליחה מאוד בשנים האחרונות. כרגע אנחנו רוצים להישאר בהיקף הפעילות הקיים".