בנק , הבנק השלישי בגודלו בישראל, מדווח הבוקר על זינוק של 82.5% ברווח הנקי שהסתכם ב-2006 ב-836 מיליון שקל. הבנק מציג תשואה של 12.2% על ההון לעומת 7.2% ב-2005.
מתוך הרווח הנקי הגבוה, 348 מיליון שקל הם רווח חד פעמי כתוצאה ממכירת האחזקות בחברת קרנות הנאמנות אילנות דיסקונט ל, שבשליטת אי.די.בי, בהתאם למסקנות ועדת בכר. הרווח ממכירת אילנות דיסקונט בלבד הסתכם ב-254 מיליון שקל - אשר נפרסו על פני כמה רבעונים. 173 מיליון שקל נוספים מגיעים מביטול הפרשה לירידת ערך בחברה כלולה. פירוש הדבר הוא כי הרווח מפעילות שוטפת ירד ב-31% ל-315 מיליון שקל.
כמו כל הבנקים, מתפרנס בנק דיסקונט ממתן הלוואות, והרווח שלו נגזר מ"המרווח הבנקאי" - הפער בין מה שמשלמים הבנקים לחוסכים לבין הריבית שהם גובים על הלוואות שהם מספקים. למעשה, הבנק לווה (מקבל) כסף מהציבור בריבית נמוכה ומלווה אותו בריבית גבוהה יותר. הריבית שמשלם הבנק לציבור מתבטאת בתשלום ריבית על פקדונות, והריבית הגבוהה יותר מתבטאת למשל בריבית הנגבית על משיכת יתר או הלוואה.
הרווח של הבנק מפעולות מימון עלה ב-2006 ב-2.5% ל-3.78 מיליארד שקל, ופירוש הדבר הוא כי הבנק הגדיל את פעילות מתן האשראי.
מהכנסות אלו יש לנכות את החובות המסופקים - הפרשות הבנק עבור החובות הבעייתיים של הלקוחות. אלה קטנו ב-2006 ב-17.5% והסתכמו ב-570 מיליון שקל, ופירוש הדבר הוא כי מצבת החובות הבעייתים של הבנק קטנה. הירידה בחובות המסופקים מהווה אינדיקטור גם למצבו הכלכלי של המשק, אשר מאפשר לאנשים להחזיר את חובותיהם.
בסך הכל, עלה הרווח של הבנק מפעולות מימון לאחר ההפרשה לחובות מסופקים ב-7.1% והסתכם ב-3.22 מיליארד שקל.
מקור ההכנסה השני של הבנק הוא עמלות תפעוליות, שהניבו לבנק הכנסות בסך של 1.91 מיליארד שקל - עלייה של 2.5%. הכסף שימש לתשלום שכרם של העובדים, שהסתכם ב-3.2 מיליארד שקל - תוספת נאה של כ-8% - יותר מכל תוספת אחרת ובוודאי יותר מהאינפלציה השלילית ב-2006.
עמלות נוספות
בספטמבר 2006 הודיע בנק דיסקונט כי על אף העלייה שחלה בגביית העמלות ועל אף הסכומים העצומים בהם מדובר, יוסיף הבנק עמלות נוספות ברכישת ניירות ערך. פחות משבוע לפני כן, אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כי הבנקים מציבים "רשימת עמלות מגוחכת", ותהה מדוע המערכת הבנקאית הישראלית מתפקדת כך, בעוד שבמדינות אחרות הבנקים מתפרנסים בעיקר מהמרווח הבנקאי.