פרסום מודעה הקוראת לתשלום חוב לא תיחשב הוצאת לשון הרע

הנה דרך מקורית שבה יכול עיתון לגרום ללקוחות החייבים לו כסף לשלם את חובם: פירסום מודעה על גבי דפי העיתון, הקוראת ללקוח לשלם את החוב. את השיעור יכולים להעביר עובדי המקומון "גל שבע". כשלקוח של השבועון, חיים ניזרי, פירסם מודעות לחברות שבבעלותו ולא שילם עבורן, פירסם השבועון תשע מודעות שונות שקראו לניזרי לשלם את חובו. באחת מהמודעות נכתב: "חיים ניזרי - הנך מתבקש לסור למשרדנו לשלם את החוב. המשך בשבוע הבא". החתומים על המודעה היו הנהלת החשבונות של גל שבע.



בתגובה הגיש ניזרי, באמצעות עו"ד רפי בוקר, תביעה נגד העיתון ומנהליו בסך 400 אלף שקל בגין לשון הרע. בתביעה נטען כי העיתון מנסה לסחוט את ניזרי ולהכריחו לשלם עבור המודעות - שעבורן לא שילם בגלל טעויות שנפלו בהן. מנגד, טען העיתון באמצעות עו"ד ערן קיכלמכר, כי במודעות לא נפלו טעויות והן אושרו על ידי התובע. כמו כן, נכתב כי המודעות פורסמו רק לאחר שכל הפניות לתובע לא נענו.



השופט דוד שהם מבית משפט השלום ברמלה קבע כי המודעות שפירסם העיתון מהוות פרסום לשון הרע, אך המשיך וקבע כי הן חוסות תחת הגנת "אמת הפרסום"; כלומר, פרסום דבר אמת שיש בו ענין ציבורי. "קיימת תועלת בהבאת מידע בפני הציבור בקשר לאנשים שאינם עומדים בהתחייבויותיהם, במטרה להזהיר מפני התקשרות עמם", קבע השופט, והוסיף כי יש להכיר "בעדיפות האינטרס של מתן אפשרות לגבות חוב".



לאור המסקנות דחה השופט את תביעת ניזרי וחייב אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום 14 אלף שקל.



(א 2608/05)