הבנקים מתנגדים למימוש התמורות מעסקת תנובה לפירעון מיידי של חובות בהיקף 1.5 מיליארד שקל

המו"מ בין הקיבוצים לבנקים לייעוד התמורות מעסקת תנובה הופסק אתמול באורח חד צדדי על ידי הקיבוצים, לאחר שהבנקים הודיעו כי לא יסכימו לניצול התמורות ממכירת מניות תנובה לפירעון מוקדם של החוב שהוטל עליהם בהסדר חובות הקיבוצים.



לדברי מקורת כלכליים בקיבוצים, ההחלטה על הפסקת המו"מ נובעת מכמה סיבות, שהעיקרית בהן היא התנגדות הבנקים לאפשר לקיבוצים לנצל את התמורה מימוש מניות תנובה לפירעון מוקדם של חובות לבנקים. ב"הסדר המשלים לחובות הקיבוצים" שנחתם ב-1999 התחייבו הקיבוצים לבנקים לפרוע חובות בהיקף של 9 מיליארד שקל בפריסה עד 2,013.



כ-7 מיליארד שקל מהחוב לפריסה כבר הוחזרו, והקיבוצים מבקשים לפרוע באופן מיידי 1.5 מיליארד שקל נוספים מהחוב שנותר.



נושא שני שתרם לפיצוץ, לטענת הקיבוצים, הוא סירובם של הבנקים להאריך את פריסת החוב להחזר של כ-30 קיבוצים, המתקשים לעמוד במועדי הפירעון. מדובר בקיבוצים החלשים ביותר מבחינה כלכלית בתנועה הקיבוצית, שאין בהם לחברים צבירה פנסיונית לחברים הוותיקים. הארכת פריסת החוב עשויה לסייע להם להתחיל בהפקדות לפנסיה.



סיבה נוספת לפיצוץ המו"מ היא התנגדות המערכת הבנקאית לשחרר משעבוד מלא את חלקות המגורים באותם קיבוצים שעמדו בתנאים להסדר מניות תנובה (התחייבו להחזיר 25% מאחזקותיהם למדינה ולבנקים). לנושא הסרת השעבודים מייחסת התנועה הקיבוצית חשיבות רבה, בכדי לאפשר לקיבוצים העוברים הליכי הפרטה לקדם את ההליכים להפרטת הדיור (שיוך דירות).



מנהל אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית וראש צוות המו"מ עם הבנקים דורון סט, אמר ל-TheMarker כי ההחלטה על הפסקת המו"מ נובעת מחזרתם של נציגי המערכת הבנקאית מהסכמות עקרוניות שכבר הושגו בין הצדדים באשר לדרכים למימוש אחזקות הקיבוצים בתנובה, וכל זאת תוך העלאת סיבות טכניות ומשפטיות.



דובר התנועה הקיבוצית מסר בתגובה: "הקיבוצים עשו מאמץ גדול להשיג הסכמות עם המערכת הבנקאית, אך לאור העמדות שהציגו הבנקים בימים האחרונים, נוצר איום לגבי יכולתם של הקיבוצים לעמוד במחויבותם לחשב הכללי, למסור למדינה ולבנקים 25% ממניותיהם בתנובה ובכך נוצר איום ממשי על עסקת מכירת תנובה לאייפקס ולמבטח שמיר.



ראש המטה להסדר חובות הקיבוצים ישראל עוז, מסר בתגובה כי יש להצטער על החלטת הקיבוצים.